כחצי שנה אחר ביטול "מתווה "האו"ם" להרחקתם וקליטתם של המסתננים, פרסמה אתמול (שני) רשות האוכלוסין וההגירה נתונים על מספר הזרים השוהים בישראל.  לפי רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לחודש ספטמבר שהו בישראל כ–24,586 אזרחי אריתראה, כ–7,000 סודאנים ועוד יותר מ–2,800 אזרחי מדינות אחרות, רובם המכריע אפריקאים, בסך הכל 34,370 תחת הקבוצה 'מסתננים'. הפרסומים מגיעים על רקע דיווחים כי ממשלת ישראל מנהלת מגעים עם ממשלת אריתריאה, בנוגע להחזרתם של נתיני אריתריאה השוהים בישראל וצפויה להעניק מעמד ושב ארעי לכ-3,000 מבקשי מקלט דארפורים.

לפי הנתונים שוהים כיום בישראל 214,549 אזרחי מדינות זרות, אשר מעמדם בישראל לא עומד תחת הגדרה חוקית של 'תושב' ולא 'אזרח'. כ-4,000 זרים פחות מאשר ב-1 בינואר 2017. אזרחי המדינות הזרות, שהגיעו לישראל בשלל דרכים, נתונים לטיפול ופיקוח של רשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים. הציבור והתקשורת נוטים לקרוא לאוכלוסיה זו בשמות שונים: מסתננים, מבקשי מקלט, עובדים זרים, מהגרי עבודה, פליטים, אפריקאים ועוד, תוך שמערבבים ביניהם כאילו היו כולם מקשה אחת. אלא שבפועל מדובר באוכלוסיה המורכבת מקבוצות שונות, שהגיעו לישראל ממקומות שונים, מסיבות שונות ולמטרות שונות.

איום דמוגרפי?

לצד קבוצות ה'מסתננים' וה'עובדים הזרים', ישנה את קבוצת התיירים ללא אשרה בתוקף, אשר מספרה גדול פי כמה מהקבוצות האחרות. על הקבוצה הזאת ידוע לנו מעט מאוד, זוהי הקבוצה היחידה שרשות ההגירה והאוכלוסין חסרה בנתונים לגביה, על כן העבירה את נתוני הלמ"ס. בפועל מדובר באזרחים זרים שחדרו לארץ שלא כחוק, אך דרך השער הראשי – נמל התעופה בן-גוריון. לפי נתוני הלמ"ס, שאינם נראים מדויקים, שוהים בישראל 66,700 "תיירים ללא אשרה בתוקף". משום מה השיח הציבורי לא מחבר בין התיירים האלה, שמרביתם מגיעים ממזרח אירופה, לבין "האיום הדמוגרפי" שנוכח בכל שיחה על המסתננים האפריקאים. רשות ההגירה והאוכלוסין הוקמה מלכתחילה על מנת להתמודד עם אותם "מסתנני נתב"ג" שעד לפני חמש שנים היו למעלה מ-95,000, ובעזרת פעילות הרשות מספרם קטן משנה לשנה.

ראש הממשלה נתניהו, שר הפנים דרעי ומנכ"ל רשות האוכלוסין פרופ' יוסף במסיבת עיתונאים בנושא התכנית למבקשי מקלט. 2 באפריל 2018 (צילום: הדס פרוש/ פלאש90)

לאחרונה דווח בחדשות 10 ובתאגיד השידור 'כאן' כי לפי גורמים רשמיים מנהלת ממשלת ישראל מו"מ עם ממשלת אריתריאה לפיה יוחזרו כל הנתינים האריתריאים לארם ללא שיעונה להם כל רע. המו"מ הזה מתאפשר בין היתר בשל שורה של הסכמי שלום שנחתמו לאחרונה במזרח אפריקה אשר במרכזם הסכם שלום בין אתיופיה לאריתריאה. עוד דווח כי הממשלה מתכוננת לאפשרות בה תיאלץ לקלוט את כל מבקשי המקלט הדארפורים, כ-3,000 במספר, ולהעניק להם מעמד של תושב ארעי כפי שהעניקה כבר ליותר מ-1,100 נתינים סודאנים שנמלטו מדארפור.

לפני כשבועיים הודיעה רשות האוכלוסין וההגירה כי נתיני קונגו השוהים בארץ נדרשים לפעול ליציאתם מהארץ תוך 90 ימים, לא יאוחר מ-5 בינואר, וכי לא תנפיק אשרות שהיה שתוקפן לאחר מועד זה. ברשות הבהירו כי ינקטו פעולות אכיפה נגד שוהים בלתי חוקיים מקונגו. לפי נתוני רשות האוכלוסין, בישראל נמצאים כיום לפחות 400 אזרחי קונגו.

מסתננים ומבקשי מקלט

לפי ההגדרה של רשות האוכלוסין וההגירה 'מסתננים' הם "זרים שנכנסו לישראל דרך הגבול עם מצרים, שלא כחוק", המונח 'מסתננים', כדאי לציין, נטבע בשיח הישראלי בשנות החמישים כשם עברי למחבלים (פדאיון) שהסתננו ארצה על מנת לבצע פיגועי טרור על רקע לאומני ודתי. מאז תחילת המאה ה-21 חדרו לישראל יותר מ-65,000 מסתננים כאלה. נכון לאוקטובר 2018 שהו בישראל 34,370 אזרחים זרים הנמנים בקבוצת זו. היתר, יצאו או הוצאו מגבולות ישראל. 34,370 הזרים המוגדרים כמסתננים מחזיקים תעודה זמנית אותה הם מחדשים כל שלושה חודשים. תעודה זו מקנה להם מעט זכויות כגון: חוק חינוך חובה, קבלת טיפול רפואי במצבי חירום, תשתיות עזר עירוניות ועוד. על התעודה נכתב כי היא איננה מהווה אישור עבודה, וזאת למרות שבית המשפט איננו מותיר לאכוף את האיסור להעסיק אותם.

אפריקאים בדרום תל-אביב (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90).

לפי מעמדו החוקי של ציבור זה ניכר כי המדיניות של הממשלה היא לאפשר לכל מאן דבעי להעסיק ולנצל אותם. אולי בגלל זה הם מחזיקים תעודה שכמעט כל מה שכתוב עליה זה שאין להם אישור לעבוד – ובכל זאת מותר להם לעבוד, וזה כמעט הדבר היחיד שמותר להם לעשות. אוכלוסיה זו נעה בתוך ישראל בהתאם לחוקי "השוק החופשי" ומתיישבת במקומות בהם הדיור זול באופן יחסי. התוצאה היא שדווקא באיזורים דלים בתשתיות ובהן קהילות מוחלשות מלכתחילה מתערות קבוצות גדולות של זרים, הדוחקים את רגלי המקומיים – כך בדרום תל-אביב לדוגמא. מצב זה מכביד על שכונות וקהילות, ומייצר חיכוכים לא מעטים.

יש בישראל מי שקורא לכל הנמנים בקבוצה זו "מבקשי מקלט", וזאת תחת הטענה שהם נמלטו מאפריקה והגיעו ישירות לישראל בשביל לבקש בה מקלט. נתוני רשות האוכלוסין וההגירה סותרים לחלוטין טענה זו ומלמדים כי מאז שנת 2009 ועד סוף 2017 הוגשו 54,571 בקשות למקלט, מתוכן כ-15,400 על ידי מסתננים מאפריקה (היתר מרוסיה, מולדובה, גיאורגיה ואוקראינה). כלומר, כ-75% מהמסתננים מעולם לא הגישו בקשות מקלט, למרות שרובם הגדול שוהים כאן כמה שנים, והפרוצדורה להגשת בקשות מקלט פשוטה ונגישה בשפות שונות. בקיצור, 34,370 מהגרים מאפריקה בעלי זכויות מעטות, תופסים הרבה יותר כותרות מיתר 180,179 הזרים, שמספרם בשנתיים האחרונות גדל בכ-2,000.