מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח, ויו"ר דירקטוריון הבנק דוד ברודט, הופיעו אתמול (ראשון) בפני ועדת החקירה הפרלמנטרית להסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים, הידועה בתור "ועדת הטייקונים". זאת לאחר שבדיון הקודם של הוועדה השתתפו נציגי בנק הפועלים, המנכ"ל אריק פינטו והיו"ר עודד ערן. רוסק עמינח וברודט יידרשו לענות על שאלות חברי הוועדה בנוגע להלוואות אותם העניקו לבעלי עסקים גדולים, ובעיקר לגבי התנאים בהם העניקו אותם שלטענת חברי הוועדה היו מקלים משמעותית מאלו שניתנות לציבור הרחב.

הסיקור החי הסתיים. ניתן לקרוא את הסיקור כפי שהיה

ח"כ איתן כבל: "איך יכול היות שאנחנו סומכים רק על המפקחת על הבנקים?"

"אם היינו יודעים שהולכת לפרוץ מלחמה עוד שנתיים, היינו עושים הכל כדי להיערך. איך יכול להיות שאם אנחנו יודעים שעלול לפרוץ משבר פיננסי בגלל התנהלות הבנקים אנחנו סומכים רק על המפקחת על הבנקים?"

כבל: "אם הוועדה הזו תראה שאי אפשר לגעת בבנקים וזה מצריך תיקון- דיינו"

רוסק עמינח: "אנחנו כפופים לסודיות בנקאית לגבי כל הלווים שלנו, לא נמסור את המידע"

ברודט: "מכירים במשמעות ובאחריות הרבה לספק אשראי כי זה סם החיים של המשק"

"אנחנו נביא מידע עובדתי, שבחלקו אולי נוגד לקונספציה רווחת. הובלתי הרבה מאוד יוזמות ציבוריות וממשלתיות וציבוריות לאורך שנים. אני מקווה שכולכם יודעים שהייתי מעורב בוועדות ממשלתיות ובכנסת, בשנת 2010 מוניתי ליו"ר בנק לאומי ואני רוצה לספר לכם מה מצאתי כשהגעתי ללאומי. מצאתי בנק מקצועי. מאז 1902 מאז נוסד הוא ספק אשראי.

"אנחנו מעורבים בחיי המשק והלקוחות שלנו לכל אורך הדרך. כשהמשק הישראלי הפך להיות גלובלי והיצוא הפך להיות קטר הצמיחה, בנק לאומי היה שם. כשהמשק הפך לבעל תעשיות היי טק בנק לאומי היה שם. אנחנו מכירים במשמעות ובאחריות הרבה לספק אשראי כי זה סם החיים של המשק. לא היססנו לתת אשראי ב-2008-2009 בשנות המשבר הגדול. בנק לאומי הוא ארגון מתחקר לומד ומפיק לקחים. כשהגעתי לבנק מצאתי את הבנק בעיצומה של מהפכת אשראי שהחלה ב2006.

"מדוע היה צריך את המהפכה הזו? האופן שבו ניתנו הלוואות עסקיות גדולות היה הרבה פחות משוכלל מהמצב היום, כתוצאה מכך אופן מתן אשראי לעסקים גדולים דרש בדיקה מחודשת. זה מה שעשינו ב2006 ואילך לפני כל גורם אחר ולפני כללים של בנק ישראל. את המהפכה יזמה מי שיושבת לצידי (רקפת) שהייתה ראש המערך העסקי דאז. ביצוע מהפכת האשראי הזו לא היה טרוויאלי"

ברודט: בנק לאומי מנוהל בצורה מקצועית ואחראית. הוא גם ארגון מתחקר, לומד ומפיק לקחים

"כשהגעתי לבנק לאומי היינו בעיצומו של תהליך השתנות. בנק לאומי החל במהפכת אשראי בשנת 2006, ושינתה את אופן מתן אשראי ללווים הגדולים, מבחירה ומרצון אמיתי לשדרג את תיק האשראי של הבנק

ברודט: הקמנו מחלקה נפרדת בבנק שתפקידה להעריך את סיכוני האשראי באופן אובייקטיבי

"עשינו את זה לפני שבנק ישראל הפך את זה לדרישה מכל הבנקים בשנת 2012"

ברודט: "אם תשתרש נורמה של אי החזר חובות יתערער הסדר החברתי כולו"

"אנחנו רואים בהחזר חוב ערך מוסרי. חובות צריך להחזיר אם תשתרש נורמה של אי החזר חובות יתערער הסדר החברתי כולו"

ברודט: צמצמנו את קבוצות הלווים הגדולות. מזה שש שנים אין לבנק לאומי קבוצות לווים גדולות

" רשמנו קיטון משמעותי מאד בהפסדי האשראי מעסקים גדולים. בעשר השנים האחרונות, כולל בשנות המשבר. שיעור הפסדי האשראי הממוצע לגדולים הוא 0.18%. זה השיעור הנמוך ביותר בבנקאות הישראלית ואחד הנמוכים ברמה העולמית"

ברודט: הייתה בבנק לאומי גביית חוב של מיליארדים ולא מחיקת חוב של מיליארדים

ברודט: בנקאות טובה היא ניהול סיכון נכון, ולא סיפור של אפס סיכונים

ח"כ קיש: "האם תחשפי את תאריכי דוחות הביקורת של הבנק?", עורך דינה של רוסק עמינח: "לא"

קיש- "החיסיון הוא של הלקוח, ולא של הבנק"

קיש: "החיסיון הוא של הלקוח, ולא של הבנק. האם פניתם לקבוצות המדוברות ושאלתם אם מוותרים עליו?"

רוסק עמינח: "לא, סודיות היא של הלקוח, אבל בתאגידים גדולים יש יותר מאדם אחד שהוא הלקוח. הגשנו רשימה של לקוחות נוספים, לכן בינתיים אי אפשר"

קיש: מבקש לפנות לכל הלווים ולשאול האם מוכנים לוותר על הסודיות

ח"כ קיש: צריך לקדם חקיקה שתאפשר לוועדת המשנה שתוקם לראות את המידע

"אם אנחנו לא מצליחים לקבל אותו, נמליץ להקים ועדת חקירה ממלכתית שתוכל לראות את המידע"

רוסק עמינח בתשובה לקיש: אני מנהלת את הבנק לפי חוק

ח"כ קיש:  כמה פעמים חרגתם מהוראות בנק ישראל?

רוסק עמינח: אני מנהלת את הבנק לפי חוק. אם אתה שואל לגבי חריגה ספציפית תעביר ונבדוק

ברודט: בהיקף אשראי כמו שלנו לפעמים נופלות טעויות

רוסק עמינח : בנק לאומי מנהל תיק אשראי של 275 מיליארד שקל תמיד יש ליקויים ודברים לתקן.

קיש: הוועדה מבקשת לקבל עבור כל שנה מ-2003 ועד היום, בלי שמות, את כל אחת החריגות בפעילות מול הלווים הגדולים. וגם את מספר הפעמים שחרגתם בכל הקשור ללווים הגדולים.

רוסק עמינח: כל דבר שתבקשו נתייעץ עם היועצים המשפטיים ואם נוכל להעביר נעביר. המדיניות שלי ושל הדירקטוריון זה לנהל לפי כללי הרגולציה והוראות הדין. לגבי חריגה כזו או אחרת נצטרך לבדוק.

ברודט: אם אני מסתכל על הדי אן איי של הבנק, הוא מצד אחד יש שמרנות זהירות מצד שני יש די אן איי

קיש: נדרשתם לשלם מיליונים לרשויות המס בארה"ב אז בוא לא נדבר על די אן איי.

כבל: לא נראה לי ואולי אני חושש שאתם סומכים יותר מדי על עניין הסודיות ואפילו שאלה על דוח אין מענה?

ח"כ יצחק וקנין: יש דלת מסתובבת בין הרגולטורים לבנק לאומי

ח"כ יצחק וקנין: אני פונה למר ברודט, אתה שימשת גם בתפקיד בכיר במשרד האוצר הפיקוח מגן על הבנקים מפני תחרות או תופעות אחרות. גם בוועדה הזו וגם בוועדות אחרות נוכחתי לראות את דומיננטיות של המפקח על הבנקים. המפקחים עבדו בעבר בבנקאות. המפקחים צופים שבגמר התפקיד יעברו לעבוד בבנקים. המפקחת חדוה בר היא יוצאת בנק לאומי וזה לא ייחודי לבנק לאומי. יש דוגמאות נוספות. אתה וקובי הבר הגעתם מהאוצר. אוהד מרני וציפי סאמט גם מהאוצר. נראה כי בנק לאומי הפך להיות לשכת תעסוקה של עובדי המדינה המגיעים מבנק ישראל ומשרד האוצר, זה מסורת עתיקה בבנק. קודמתה של המנכלית הנוכחית גליה מאוד הייתה מפקחת על הבנקים בעת משבר ויסות מניות הבנקים. הדלת המסתובבת עובדת. פה הייתה בעיה של מפקח ומפוקח המפקח לא עשה עבודתי כי ידע שיגיע לצד השני. מה יש לך לומר?

ברודט: אני מאמין שבנק ישראל עושה בדיקות ניגוד עניינים הכי טוב שהוא יודע.

וקנין: מה נעשה בזמן אמת? פה התמונה עגומה.

ברודט: מה שחושב לבדוק זה ניגוד עניינים וקשרי זיקה ואת הבדיקות האלה בנק לאומי מנהל בצורה ככ קפדנית ויסודית ששומעים טענות מדירקטורים שלא מצליחים להתמנות. בעשור האחרון שיעור הפסדי הבנק הוא 0.18 אחוז זה הנמוך ביותר בבנקאות.

וקנין: אתה מבין שבאיזה שלב תהייה שם ולכן התבצעה עבודה.

דוד: הייתי בשירות הציבורי 30 שנה אני רואה עצמי משרת ציבור גם היום.

וקנין: גם מי שלא בא אליכם הולך לחברות האחזקה. ניר גלעד החברה לישראל אודי ניסן דלק, זה משולש ברמודה.

ברודט: לא יכול לייצג את ניר גלעד ואחרים רק את עצמי.

כבל: האם אנשים שאתה מתחכך איתם זה לא משפיע עליך? ואתם נקיים מהדלת המסתובבת?

וקנין: הבנק שלכם זה אחד הבנקים עם הכי הרבה אנשים שהגיעו מהאוצר ובנק ישראל.

ברודט: לגבי אין שום משמעות לעובדה שהכרתי מישהו. ענייני עבודה

וקנין: אם הניסיון הרב שלכם איך היה כשל בארה"ב?

כבל: מדוע אף אחד מהבכירים בבנק לאומי לא שילם על הפרשיה עם רשויות המס האמריקאיות?

נציגי הבנק: מי שהיה מעורב שילם חלק מהקנס שהבנק שילם לרשויות האמריקאיות

הדיון נתקע: הח"כים חוזרים על אותן שאלות, בידיעה שלא יקבלו תשובה

נראה שהדיון בוועדה התכנס סביב נקודה אחת – הח"כים לוחצים על נציגי הבנק להעביר מידע על הלווים הגדולים, מידע שהם טוענים שאין ביכולתם להעביר. הח"כים חוזרים על אותן שאלות בידיעה שלא יקבלו תשובה, כך שהדיון לא מוסיף מידע חדש.

אל מול האשמות החכ"ים מעלים בבנק שתי טענות מרכזיות:

לדברים חל קיטון משמעותי מאד בהפסדי האשראי מעסקים גדולים. בעשר השנים האחרונות כולל בשנות המשבר, שיעור הפסדי האשראי הממוצע לגדולים הוא 0.18%.

בנוסף הם טוענים: "צמצמנו את קבוצות הלווים הגדולות. מזה שש שנים אין לבנק לאומי קבוצות לווים גדולות".

 

בשבוע שעבר צלחו בכירי בנק הפועלים בשלום את הישיבה הראשונה של ועדת החקירה הפרלמנטרית."לא יודע על שיקולים זרים במתן אשראי. כשלאחד מחברי ועדת האשראי יש ניגוד עניינים, הוא מודיע על ניגוד עניינים. כשאנחנו מגלים שפעולות שאדם עשה לא תואמות את אמות המידה שהבנק פועל בהן אנחנו נוקטים בפעולות, לרבות הפסקת האשראי", אמר אז אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים.

נציגי הפועלים סירבו למסור לוועדה פרטים אודות ההלוואות שניתנו לאיש העסקים אליעזר פישמן בטענה שמדובר במידע חסוי על לקוחותיהם. יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני) לא השתכנע, ואמר כי "לא נהניתי מכל התשובות שלכם, התמקדתם בתקופה הזו ועל החלק המרכזי של השאלות לא קיבלנו תשובות מספקות. יש דברים שצריכים להשלים ונקיים דיון נוסף ומשלים".

נציגי בנק הפועלים בדיון ועת החקירה הפרלמנטרית, 21 באוקטובר 2018. (צילום: דוברות הכנסת)

כבל אף איים לדרוש גישה לאותו המידע. "אני חייב לומר לאותם בנקים, פקידים ושרים – אתם טועים! תרבות ה'סמוך', ו'יהיה בסדר' נגמרה" אמר, "אני מודיע לכם: אנחנו לא נירתע ולא נהסס אל מול מה שנראה, לכאורה, כמסכת של טיוח ומריחה. הבנקאות אינה חסינה מאור השמש ועיוותים במחשכים רק פוגעים בה משום שהם משמידים את אמון הציבור".

יום לאחר מכן הורה נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט איתן אורנשטיין, לבנק הפועלים לאפשר לוועדת החקירה הפרלמנטרית לבחון את התנאים בהם העניק לאיש העסקים אליעזר פישמן הלוואה, שקרס כלכלית ולא החזיר אותה.