כהונתו הנוכחית של שר האנרגיה יובל שטייניץ מתאפיינת ברטוריקה סביבתית שלא נשמעה כמוה מקודמיו בתפקיד. יש לכך סיבה טובה, לתכניות האנרגיה של ישראל יש אכן השלכות סביבתיות כבדות משקל, אך במשרד האנרגיה מתעקשים לשמור על המשרד להגנת הסביבה בתפקיד שולי ביחס לפיתוח מאגרי הגז. האם שר האנרגיה הפך לשר להגנת הסביבה בפועל? ואם כן, מה ההשלכות של זה?

משרד האנרגיה מקיים הבוקר (שלישי) בקיבוץ שפיים כנס שיתוף ציבור לגבי תכניותיו למשק האנרגיה 2030. לכנס הגיעו מאות משתתפים מתחומי הגז, הדלק, הסביבה ואף נציגי משרדי ממשלה כדי לדון בפרטי התכנית, שגולת הכותרת שלה היא גמילת התחבורה בישראל מבנזין וסולר בתוך פחות מ-12 שנים.

בנאום הפתיחה הדגיש השר שטייניץ דווקא את האתגרים הסביבתיים. "תוך 20 שנה נהפוך למדינה הצפופה במערב" אמר השר, "יגורו בישראל 13 או 14 מליון איש. כפליים צריכת חשמל, תחבורה, כלי רכב ותעשייה. המוצר היחיד שאנחנו צורכים כל הזמן הוא אוויר ועלינו לדאוג שזיהום האוויר ירד ולא יעלה".

גם הבוקר, כמו בכל נאומיו האחרונים, ציין השר את יעדיו השאפתניים: לגמול את מדינת ישראל משימוש בפחם, סולר ובנזין, ולהישען של שילוב של אנרגיות מתחדשות (20%) וגז טבעי (80%). בהקשר זה חשוב לציין כי גז טבעי מזהם משמעותית פחות מפחם ותזקיקי נפט, אך גורמים סביבתיים לא שותפים להערכת משרד האנרגיה לפיה גז טבעי הוא מקור שיכול להיחשב כ"אנרגיה נקייה". ביחס לעיכובי ביצוע הטיל השר אחריות מרומזת על רשויות שמתנגדות להנחת תשתיות הולכת גז וקווי מתח גבוה בתחומן. "את החששות אפשר להבין" אמר, "אבל מעבר למערכות אנרגיה נקיות יותר מחייב הקמת תשתיות".

חלק קטן מנאומו של שר האנרגיה התייחס לאחריות הישירה של המשרד בראשו הוא עומד – ביטחון ובטיחות אנרגטית, לצד הטענה כי יישום מתווה הגז החל לשבור את המונופול בתחום: "המחיר לא עלה ל-7 או 8 דולר ליחידת אנרגיה כמו שטענו המתנגדים, אלא ירד בחוזים חדשים ל-4 דולר" טען השר, "הפיתוח של מאגרי כריש ותנין מספקים את היתירות והביטחון האנרגטי שמאפשרים לקדם את התכנית".

שטייניץ חזר לבמה כדי להוסיף עוד אמירה סביבתית: "משק המים יתוכנן להצלת הטבע. נכפיל את מתקני ההתפלה ונעשה מוביל ארצי הפוך אל הכנרת. יהיה שיתוף ציבור גם לגבי התכנית הזו".

גם מנכ"ל המשרד אודי אדירי שילב בדבריו התייחסות נרחבת לסוגיות סביבתיות:
"הקו"טש הכי נקי הוא הקוט"ש שלא צרכו אותו בפועל", אמר אדירי בהתייחסו להתייעלות אנרגטית. במשרד העריכו את החיסכון למשק רק כתוצאה מהפחתת זיהום האוויר לאחר יישום התכנית ב2.3 מיליארד שקלים בשנה.

מי השר האמיתי להגנת הסביבה?

בחודשים האחרונים עסק השר להגנת הסביבה זאב אלקין בעיקר במירוץ לראשות עיריית ירושלים. במקביל, חלה תנופה בתדירות ההצהרות הסביבתיות מצד משרד האנרגיה, במה שהולך ומסתמן כדחיקה של המשרד להגנת הסביבה לתפקיד מייעץ בעיקר.

שני המשרדים לא גדולים במיוחד, ואין להם יכולות מחקר עצמאיות מפותחות. עם זאת, ככל שגדל ומתפתח משרד האנרגיה, קשה להכחיש את הקשר הישיר והחזק בין הסוגיות לגביהן הוא מקבל החלטות  – כמו תמהיל הדלקים בתחבורה ובחשמל ופיתוח משק המים  – לבין המצב הסביבתי של ישראל.

במשרד להגנת הסביבה עוסקים הרבה יותר בסוגיות קטנות יחסית: פיקוח ואכיפה על אלפי היתרים של יחידים וחברות, הטמנת פסולת, סבסוד פיילוטים מקומיים לטכנולוגיות חדשות וניקיון החופים. אלא שהחלטת בודדת של שר האנרגיה לגבי תמהיל הדלקים העתידי של ישראל, יכולה להשפיע הרבה יותר מסדרת החלטות במשרד להגנת הסביבה.

במשרד האנרגיה מקפידים להתייעץ עם בעלי תפקידים במשרד להגנת הסביבה ושיתוף פעולה פעיל בין המשרדים הוא דבר מבורך. מנגד, ייתכן שגם הוא מעיד על הפער בין סמכויות המשרדים לטובת משרד האנרגיה.

זירת הים

רוב שנות קיומה של ישראל הים שימש בעיקר לבילוי ולדיג. הדאגה המרכזית לגביו הייתה הזרמת שפכים. אך בעשורים האחרונים מתבררת חשיבותו האסטרטגית במגוון תחומים קריטיים: כזירה עיקרית להפקת אנרגיה ולהפקת מי שתייה, לצד הצורך לשמור על המגוון הביולוגי בים.

עבודות מחקר מקיפות למיפוי הים ומשמעויותיו החלו להיערך בשיתוף הטכניון וגילוי מאגרי הגז בים עודדו את שינוי הרגולציה בתחום המיסוי וזכויות ההפקה. באורח היסטורי, חוק הנפט מעניק סמכויות בלתי רגילות לממונה על הנפט במשרד האנרגיה והמשרד מתעקש שלא לכרסם בהן.

המשרד להגנת הסביבה נותר כ"גוף מייעץ" שלא יכול להתיר או לאסור על מתכונת פיתוח כלכלי בים משיקולים סביבתיים, כאשר ביבשה ישנם מוסדות תכנון סטטוטוריים ששום משרד ממשלתי לא יכול לעקוף אותם.

בארגון "שומרי הבית" הגישו לוועדת הכלכלה מסמך המזהיר מפני איחוד סמכויות בין גורם מפתח לגורם מפקח, כלקח בעקבות אסונות שפך של נפט בעולם. כלל הארגונים הסביבתיים תומכים בחיזוק כוחו של המשרד להגנת הסביבה, אלא שלא ברורה לגמרי עמדת המשרד עצמו, לאור הצמיחה בחשיבות הסביבתית של משרד האנרגיה.

מצד שני, לריכוז הסמכויות בים יכולים להיות צידוקים. ההשלכות של קידוחים בים רחוקים יותר מאוכלוסייה ולכן פחות משפיעים עליה. יש חשש שיצירת מוסד תכנוני לים עלולה לגרום לעיכוב ההחלטות במידה כזו, שלא תהיה מוטיבציה לחברות זרות ליזום קידוחים בישראל.

תגובת המשרד להגנת הסביבה לא התקבלה, נכון לשעה זו.