אחרי כשלוש שנים בהן היה תקוע, החוק למניעת התעמרות בעבודה שיזמה חברת הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני) יגיע השבוע לדיון בוועדת העבודה והרווחה. הדיון שאמור היה להתקיים בשבוע שעבר נדחה לבקשת משרד המשפטים.

הצעת החוק מבקשת להגדיר התעמרות בעבודה כ"התנהגות לא עניינית או שאינה סבירה בנסיבות העניין, הננקטת במעשה או במחדל כלפי אדם במסגרת העבודה באופן חוזר ונשנה או לאורך זמן, והופכת את סביבת עבודתו לעוינת ופוגענית, או מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או יוצרת נסיבות שבהן אין לדרוש מהעובד כי ימשיך בעבודתו אף אם המשיך בה". המתעמר עשוי להיות מנהל, עובד אחר, ספק או לקוח. הצעת החוק דורשת לחייב מעסיקים לנקוט אמצעים סבירים למניעת התעמרות בעבודה, לקבוע תקנון למניעת התעמרות ודרך יעילה להגיש תלונות בנושא ולטפל בהן. סכום הפיצויים המקסימלי המוצע בהצעת החוק בגין עבירה זו הוא 120 אלף שקלים.

התעמרות בעבודה עולה למשק הישראלי למעלה מ-2 מיליון ימי עבודה בשנה, בשווי של למעלה מ-1.5 מיליארד שקלים

בעבר הכילה הצעת החוק רשימת התנהגויות שבשלב זה נמחקו ממנו, בין היתר התייחסות מבזה או משפילה כגון קללות וצעקות, שיבוש יכולתו של עובד לבצע את עבודתו באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות ומשתנות, הצרת סמכויות מטעמים לא ענייניים, הטלת משימות הנוגעות למילוי צרכי האחר שאינן חלק מהגדרת התפקיד של העובד, ייחוס הישגים שעובד השיג בעבודתו לאדם אחר, או ייחוס לעובד של כשלונות לא לו תוך עיוות עובדות.

לדברי מיכאלי ב'כלכליסט', הסיבה לעיכוב היא חשש משרד המשפטים מפני הצפת בתי המשפט בתביעות בעקבות החקיקה. עוד טענה כי גורמים בקואליציה סיפרו לה שהסיבה בגללה עוכב מזה שנים היא בשל החשש שיפגע בערעור המדינה בתיק הנוגע לפרשת ההתעמרות של אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, באב הבית של מעון ראש הממשלה, מני נפתלי. יו"ר ועדת העבודה והרווחה, אלי אלאלוף, הכחיש טענה זו וטען כי לא שמע אותה קודם לכן. כמו כן אמר כי הוא מעוניין בחוק וסבור שהוא חשוב. גם יו"ר הקואליציה לשעבר, חבר הכנסת דוד ביטן, הכחיש כי העיכוב נבע מסיבה זו.

אחד מכל ארבעה עובדים בישראל חווה התעמרות בעבודה במהלך הקריירה וכמחציתם פוטרו או התפטרו מעבודתם בעקבות כך

בפסק הדין שניתן בפברואר 2016 בעניינו של נפתלי התייחסה השופטת דיתה פרוז'ינין וציטטה מהצעת החוק – זאת על אף שלעת עתה עבר רק בקריאה טרומית ביולי 2015. בשל העובדה שחקיקה זו טרם עברה, נפסקו לטובתו של נפתלי 155 אלף שקלים בגין עוגמת נפש, הפרה של חוק הודעה מוקדמת לפני פיטורין והפרת התחייבות כלפיו. באוקטובר שנה שעברה משכה המדינה את ערעורה בתיק.

נתונים מתוך הכנס השנתי של ארגון הרופאים התעסוקתיים בהסתדרות הרפואית. (גרפיקה: דבר ראשון)

במאי האחרון קראה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה, בכנס של לשכת עורכי הדין להאיץ את חקיקת החוק ואמרה כי "גם במקרה של חוק הטרדה מינית, היו כאלה שטענו שמדובר בחקיקה קיצונית מדי, אבל יש לחוק הזה חשיבות. לפני החוק להטרדה מינית, התייחסו לנושא רק במסגרת שוויון הזדמנויות בעבודה. מה שעשה החוק הזה זה לקבוע מפורשות שהטרדה מינית היא פגיעה בכבוד האדם וכך יש עילה עצמאית שניתן לתבוע בעטיה".

על-פי דו"ח בנושא שערך משרד הכלכלה ופורסם ב-2016, כ-30% מהעובדים במדינות מערביות דיווחו כי חוו לאורך חייהם הצקות כלשהן במקום עבודתם, על-פי רוב מצד הממונים עליהם. על פי סקר שערך המשרד, 55.4% מהעובדים בישראל דיווחו כי חוו לפחות פעם אחת הצקה במקום עבודתם. "השפעתה של העסקה פוגענית על העובד עלולה להיות הרסנית ביותר, היא עלולה לפגוע בבריאותו הנפשית ואף בבריאותו הפיזית. היא גורמת לביצועים ירודים, פוגעת במוטיבציה וגורמת לאיכות חיים ירודה. דרכי ההתמודדות של עובדים עם העסקה פוגענית עלולות להוביל להיעדרויות תכופות ואף לגרום לעזיבת מקומות עבודה", נכתב בדו"ח.

התעמרות במקום העבודה, אילוסטרציה. (צילום: פלאש 90).

בכנס של ארגון הרופאים התעסוקתיים בהסתדרות הרפואית לפני כשנתיים הציג ד"ר איתן מאירי, מחבר הספר 'המגיפה השקטה במקומות העבודה', נתונים המעידים על כך שהתעמרות בעבודה עולה למשק הישראלי למעלה מ-2 מיליון ימי עבודה בשנה, בשווי של למעלה מ-1.5 מיליארד שקלים. לדבריו, אחד מכל ארבעה עובדים בישראל חווה התעמרות בעבודה במהלך הקריירה וכמחציתם פוטרו או התפטרו מעבודתם בעקבות כך.