שרת המשפטים איילת שקד ממשיכה להיות עקבית בעמדתה כלפי מעמד היועצים המשפטיים. בתגובה למכתב שנשלח אמש (שישי) על-ידי משפטני מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, בבקשה מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, להגן עליהם ועל עצמאותם מפני הדרג הנבחר, אמרה הערב כי היא חושבת שמה שפוגע במערך הייעוץ המשפטי לממשלה זה כשמערך כזה נהפך לפוליטי. "אני סומכת על היועמ"ש מנדלבליט שבתקופתו זה לא יקרה. עובדה שלא שומעים על משנים אחרים. יש יועצים אחרים שכולם עובדים בצורה מקצועית", אמרה שקד הערב בתכנית "פגוש את העיתונות" עם רינה מצליח.

אמש הוציאו עובדי מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים מכתב ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, בו ביקשו ממנו להגן על מעמדם המקצועי. במכתב כתבו כי "שרשרת האירועים האחרונה הנדונה בימים אלו בתקשורת מערערת את הקרקע תחת עצמאות מוסד היועץ המשפטי לממשלה באופן שעלול לפגוע ביכולתנו לבצע את עבודתנו". עוד הוסיפו כי הם "חרדים מהשלכות הרוח הנושבת בשיח הפוליטי: תפיסה של כפיפות לדרג הפוליטי, באופן הפוגע ביכולתנו להציג את עמדותיו המקצועיות של היועץ המשפטי לממשלה. אנו רואים בכך ניסיון ליצור אפקט מצנן ולהרתיע את המשפטנים מלהביע עמדה מקצועית".

שרת המשפטים איילת שקד והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט (צילום: יותן זינדל / פלאש 90).

ברקע הדברים תביעתה של שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) ממנדלבליט לפטר את עו"ד דינה זילבר, בעקבות הבעת עמדות אישיות בדיון פומבי בכנסת על חוק "הנאמנות בתרבות" בו התנגדה זילבר ליוזמת החוק והגדירה אותו כהתערבות גסה בחופש הביטוי. מנדלבליט השיב לשרה שיבדוק את טענותיה כנגד זילבר, אך הדגיש כי זילבר היא עובדת שלו, שכפופה לו ולהחלטותיו ולא לשרת המשפטים. בטרם קיבל החלטה, זילבר לא ייצגה את היועמ"ש בדיון נוסף בחוק אלא עובד אחר ממשרדו, כפי שדרשה שקד, אך מבלי לקבל החלטה רשמית בעניין, שיכולה גם להסתכם בנזיפה או בפחות – כפי שיחליט מנדלבליט בסופו של דבר.

מעמד היועצים הוא חלק מויכוח פוליטי עמוק

סוגיית מעמד היועצים המשפטיים בשירות הממשלתי עולה שוב ושוב על סדר היום, כאשר שרי הממשלה מעוניינים להגדיל את כוחם השלטוני, ולצמצם את הסייגים המוטלים עליהם על ידי המשפטנים. בעוד השלטון עצמו נמצא כבר שנים רבות בצד הימני, רבים ממצביעי הימין מביעים אכזבה מהפער בין הצהרות הפוליטיקאים הימניים לבין מעשיהם הממשיים בשלטון. אחד ההסברים לתופעה זו הוא הטלת האשמה על הדרג הפקידותי שכובל את ידי השרים, בייחוד היועצים המשפטיים. העימות המתחולל כעת בין שרת המשפטים איילת שקד לבין עובדי משרד היועץ המשפטי לממשלה הוא רק תצוגה ממוקדת של ויכוח פוליטי רחב יותר. השבוע התייחס שר החינוך נפתלי בנט לסוגיה בכנסת, ואמר כי "כעת מצביעים ימין ומקבלים ימין", בניסיון לנכס למפלגתו את הזיהוי של מי שמגשים את מדיניות הימין הלכה למעשה, ולא, למשל, להודות שחלק מההבטחות לבוחרים לא מתממשות מפני שהן מנוגדות לחוק, כבר הוגשמו במציאות מזמן, או נדחות בשל לחצים פוליטיים בינלאומיים.

הטענה העקרונית בפי השרים היא שדרג הפקידים, שאינו נבחר על-ידי הציבור אלא ממונה, צריך לייצג את עמדת הדרג הפוליטי ולא להביע עמדות עצמאיות. לשיטתם, הייעוץ המשפטי אמור להדריך את השרים כיצד ליישם את מדיניותם ולא כיצד לטרפד אותה. במקביל, דוחפים השרים להצר את צעדי היועצים, להגדיל את הזיקה בין הדרג הפוליטי למינוי היועצים וכן לקבל לידיהם את האפשרות להזמין יעוץ משפטי חיצוני במקרים בהם עובדי הממשלה קובעים כי אינם יכולים לגבות את מדיניות הממשלה ברמה המקצועית. בכך, חוששים המשפטנים, מהלך קיצוץ עוצמתם בשירות המדינה עלול להסתיים בהפיכתם ל"יס-מנים" המכשירים את מדיניות הממשלה, גם במקרים בהם היא מנוגדת לחוק.