דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט"ו בניסן תשפ"ד 23.04.24
23.7°תל אביב
  • 25.3°ירושלים
  • 23.7°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 20.1°אשדוד
  • 23.9°באר שבע
  • 27.9°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 17.8°צפת
  • 22.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

קפה נואר / תיק נואר: בית הדין הארצי לעבודה דן בערעורי הצדדים

לפני כמה חודשים נקנסה הנהלת המסעדה ב-300 אלף שקלים בגין פגיעה בהתארגנות עובדיה | בהנהלה טוענים כי הקנס יביא לסגירת המקום | נציגת העובדים השיבה שלא הביאו כל הוכחה לכך, והתריעה מפני "הפרה יעילה" של החוק

הפגנת עובדים ותומכים מחוץ לקפה נואר (צילום: הסתדרות הנוער העובד והלומד)
הפגנת עובדים ותומכים מחוץ לקפה נואר (צילום: הסתדרות הנוער העובד והלומד)
ניצן צבי כהן
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:

בית הדין הארצי לעבודה דן אתמול (שלישי) בהרכב בראשות הנשיאה ורדה וירט-לבנה בערעורים שהוגשו על ידי שני הצדדים בתיק קפה נואר. בית הדין צפוי להעביר את החלטתו בתיק הערעור בימים הקרובים. באוגוסט האחרון קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב כי הנהלת קפה נואר פגעה בהתארגנות עובדיה ואף הביאה לחיסולה ופסק שתשלם פיצויים בגובה 300 אלף שקלים.

הנהלת המסעדה ערערה הן על הקביעות העובדתיות והן על גובה הסכום, והסתדרות הנוער העובד המייצגת את העובדים ערערה אף היא בטענה כי הסכום אינו מבטא את היקף וחומרת העבירות של הנהלת המסעדה, וכן על דחיית חלק מטענותיה על ידי בית הדין האזורי.

הפסיקה הראשונית שניתנה בבית הדין האזורי לעבודה על ידי השופטת אריאלה גילצר כץ ושדחתה לחלוטין את הטענות על הפגיעה בהתארגנות, בוטלה בדצמבר 2017 על ידי בית הדין הארצי אשר אף הורה בצעד חריג על העברת התיק להרכב אחר. פסק הדין שניתן על ידי ההרכב החדש בראשות השופטת יפית מזרחי-לוי  קיבל חלק ניכר מהטענות ופסק את הפיצויים

הנהלת המסעדה טענה באמצעות עו"ד בכור כי סכום הפיצויים שהוטל עליה עשוי להביא לסגירת המסעדה המעסיקה כ-70 עובדים. כמו כן, הלין עו"ד בכור על החלטתו של סגן נשיאת בית הדין אילן איטח להחליף את הרכב השופטים, ועל כך שלטענתם ההרכב החדש לא שמע את כלל העדים בתיק ונאלץ להתבסס בין היתר על פרוטוקולים בלבד מהעדויות שניתנו בפני ההרכב הישן. "אילו המותב (הרכב שופטים, נ.כ) היה נותן את אותה החלטה הייתי אומר ניחא" אמר עו"ד שלמה בכור. "אבל הוא נתן החלטה הפוכה לחלוטין. אני לא יודע למה החזירו למותב אחר. אני לא הצלחתי להבין למה המותב האחר קבע אחד לאחד הפוך לחלוטין". לטענתו פעלה המסעדה בתום לב ואף רצתה לחתום על הסכם קיבוצי.

עו"ד ארנה לין המייצגת את הסתדרות הנוער העובד ואת פעילי הוועד, הגיבה ואמרה כי השופט איטח לא רק ביטל לחלוטין את פסק הדין הראשון, אלא גם נימק את החלטתו להחליף את ההרכב שדן בתיק, והוסיפה כי ההרכב החדש דווקא שמע את כלל העדים בתיק. יתרה מכך, ציינה כי בפני ההרכב החדש נפרשו גם עדויות נוספות המעידות על התנהלותה הפוגענית של הנהלת המסעדה, שלא היו בידי הסתדרות הנוער העובד קודם לכן.  "לא פלא שהמותב השני הגיע למסקנות אליהן הגיע" אמרה.

"לא נחתם הסכם קיבוצי וההתאגדות וההתארגנות הזאת חוסלה פוצפצה ונכתשה.  ככה לא עושה מעביד שרוצה להגיע להסכם קיבוצי" הבהירה עו"ד לין. "קבוצת נואר היא אחת מהקבוצות החזקות בתחום ההסעדה בתל אביב… קפה נואר לא הביאה שם ראיה לגבי העובדה ש-300,000 שקל שפסק בית הדין הם שיחסלו את המסעדה. הפסיקה של בית הדין הופחתה על ידו ללא שום הצדקה". עוד הדגישה כי לאור העובדה שהוכח באופן חד משמעי כי במספר מקרים ואופנים לא היססה קפה נואר לפגוע בהתארגנות העובדים, ראוי היה להעביר למעסיק את נטל ההוכחה שלא פגע בהתאגדות באשר לטענות נוספות שהעלתה ההסתדרות.

"חלפו 6 שנים מפסק דין פלאפון ו-4 שנים מפסק דין אלקטרה" אמרה לין, וציינה כי בפני בתי הדין הופיעו לפחות 30 מקרי פגיעה בהתארגנויות ראשוניות, מתוכן ארבע רק בשנה האחרונה. "אני יכולה לומר שהיקף הפיצויים שבתי הדין פוסקים יוצרת מעין אפשרות ל'הפרה יעילה'. שיהיה יותר כדאי למעסיק לחסל התארגנות באמצעות הפרות גסות של הפסיקה, ולחכות לפיצוי הנמוך שבית הדין יפסוק לו כדי לא להגיע להסכם קיבוצי".

עו"ד בכור טען כי קבוצת נואר מורכבת משלוש חברות נפרדות, ושמצבן הכולל רע, ושהנהלת המסעדה אף הציגה חוות דעת של רואה חשבון המעידה על כך. בכתב הערעור שהגישה המסעדה דחו גם את הקביעה שפיטורי מובילים בהתארגנות היו קשורים להתארגנות, ואת הקביעה שעברה על הוראות 'פסק דין פלאפון' המורות כי להנהלת חברה אסור להתבטא באשר להתארגנות עובדיה – בטענה כי במסעדה כלל אין הנהלה.

השופטת יפית מזרחי-לוי מבית הדין האזורי לעבודה קבעה בין היתר באוגוסט האחרון כי הנהלת המסעדה פעלה נגד ההתארגנות באמצעות מסרים שנשלחו לעובדים ישירות מהנהלת המסעדה, והן באמצעות מנהלים בדרג הביניים שהתבטאו כשלוחי ההנהלה במטרה לסכל את התארגנות העובדים. כמו כן קבעה השופטת מזרחי-לוי כי במסעדה הוקם 'ועד פנימי' שמטרתו סיכול ההתאגדות שפעל על פי 'רוח המפקד' של ההנהלה, עמד עמה בקשר וזכה לגיבויה.

עם זאת, נמנע בית הדין לעבודה מלקבוע שהחתמת עובדים על טופסי ביטול חברות בהסתדרות נעשתה על ידי ההנהלה ושלוחיה, מהכרה בשורה של הרעות תנאים שנעשו לטענת הנוער העובד כלפי מובילי ההתארגנות וחברי ועד העובדים, וכן משורה נוספת של התבטאויות ופעולות שנעשו לטענתם לשם פגיעה בהתארגנות העובדים כגון נטילת כספי הטיפים שניתנו לעובדים באשראי לקופת המסעדה, אשר נומקו על ידי מנכ"לית הקבוצה בכך ש'נחצה גבול' לאחר שהעובדים הפגינו מול מסעדה אחרת בקבוצה. כמו כן קבע בית הדין האזורי לעבודה, שעל אף שורת הפגיעות שביצעה המסעדה בהתארגנות  – התרשם כי ניהלה מו"מ לחתימת הסכם קיבוצי במסעדה 'בתום לב'.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!