לבנון ציינה 75 שנות עצמאות במצעד צבאי שיתקיים היום (חמישי) בביירות אולם לבנונים רבים חשים שאין להם הרבה מה לחגוג. כלכלתה של המדינה מוכת השחיתות קרובה מאד לקריסה והמחלוקת הפוליטית סביב הקמת הקבינט החדש עלולה לסכל גיוס תרומות מקרנות זרות בהיקף של 11 מיליארד דולר. הבנק העולמי הוציא אזהרה חמורה בשבוע שעבר כשבכיר אחד בבנק אף אמר כי אלא אם תקום ממשלה בקרוב ותוציא לפועל רפורמות נידרשות, "לבנון שאנחנו מכירים תתפוגג לה".
חלפו יותר משישה חודשים מאז נערכו בלבנון הבחירות הראשונות מזה תשע שנים אולם ראש הממשלה המיועד, סעד חרירי, עדיין לא גיבש ממשלה שתיקח על עצמה את הרפורמות ההכרחיות להעברת כספי התמיכה בלבנון.
אין עצמאות לחגוג כי השחיתות אוכלת אותנו. הימים הבאים הולכים להיות קשים מאד
הבחירות, בהן זכה החיזבאללה להישגים גדולים גם במערכה הפוליטית הלאומית, לא תרמו להוצאת לבנון מהקיפאון הפוליטי בו היא נתונה. זעם כלפי האדישות של הפוליטיקאים הולך וגואה. התדרדרות השירותים הציבוריים והחרדות ביחס לציפיות הקודרות על מצב המגזר העיסקי לא תורמות למצב.
ביום שישי האחרון גרמו גשמים עזים למערכת הביוב של ביירות לעלות על גדותיה ולהפוך את דרך החוף המפורסמת של העיר לנהר של מים שחורים ומסריחים. באותו יום ממש סגר הצבא עורק תחבורה ראשי אחר לטובת אימונים לקראת המצעד הצבאי שהתקיים כאמור היום, בכך שיתק את התנועה במשך שעות. המצב הגיע לידי כך שטיסות משדה התעופה של בירות יצאו ללא נוסעים רבים שלא הצליחו להגיע. מאוחר יותר, ויהיהו שיאמרו מאוחר מדי, הגיעה התנצלות מצד הצבא.
למרות שאוכלוסייתה המונה כ-4.5 מיליון בני אדם נחשבת לאחת המשכילות מבין מדינות המזרח התיכון, לבנון עדיין סובלת מתשתית מיושנת שכתוצאה ממנה סובלים התושבים מהפסקות רבות בזרם המים ובאספקת החשמל, כמו גם משבר הולך ומתעצם שנובע מהצטברות פסולת, לעיתים בערימות ענק לאורך הרחובות המרכזיים בערים.
"אין עצמאות לחגוג כי השחיתות אוכלת אותנו" אמר מוחמד א-ראייס, בעלים של עסק קטן במחוז חמרה בבירה ביירות, ומוסיף כי "הימים הבאים הולכים להיות קשים מאד". המדינה הערבית הקטנטונת התמודדה בעשורים האחרונים עם משברים פוליטייים וביטחוניים רבים וסבלה גם ממלחמת האזרחים הנמשכת בסוריה השכנה מזה למעלה משבע שנים, עימות שמעת לעת גלש אל הצד הלבנוני של הגבול והביא איתו גם זרם של יותר ממיליון פליטים שמגבירים את העומס הכבד ממילא על התשתיות במדינה.
גרעון הולך ומאמיר שהגיע ל-84 מיליארד דולר ושיעור אבטלה שיש המעריכים שעומד על כ-36% מגבירים את החששות כי בסופו של דבר, כלכלת המדינה תקרוס. "זה מצער כי כל כך הרבה זמן מתבזבז", אמר פריד בלהאג', סגן נשיא הבנק העולמי האמון על המזרח התיכון וצפון אפריקה, במהלך פגישה עם עיתונאים בשבוע שעבר. "במשך שנים בכירים לבנונים הבטיחו לעמול על מנת למצוא פיתרון למשבר במשק החשמל הלבנוני שהוא לבדו עולה למדינה כשני מיליארד דולר בשנה ומהווה גורם מרכזי בהתנפחות הגירעון במדינה".
על הכף מונחים 11 מיליארד דולר בהלוואות ותמיכות שהובטחו ללבנון על-ידי קרנות תמיכה וסיוע בינלאומיות בפגישה שהתקיימה בפריז באפריל האחרון. הסכום הזה יירד לטמיון אם לא תקום בלבנון ממשלה במהרה ותאשר את הרפורמות שהתורמים הציבו כתנאים לתרומתם.
בין היתר התחייב סעד חרירי כבר באפריל לצמצם את הגרעון התקציבי ב-5% בתוך חמש שנים. לנוכח התנאים שהוצבו למדינות אחרות שהגיעו למצבה של לבנון, כלל לא בטוח שהכסף הזה, ומימוש התנאים שבאים איתו, באמת יחלצו את כלכלתה של לבנון מן הבוץ ולא יהפכו אותה פשוט להשקעה בטוחה יותר עבור גורמים בהון העולמי.
האיומים במשבר הממשמש ובא הניע לבנונים רבים להעביר את חסכונותיהם מהבנקים המקומיים ולהימנע משימוש במטבע המקומי שמאז 1997 הוצמד לערך הדולר מחשש שייקרוס. ריאד סלאמה, נגיד הבנק המרכזי של לבנון, מנסה בעקביות להרגיע את השווקים ולטעון כי המצב יציב. מוחמד שוקייר, ראש לשכת המסחר, התעשייה והחקלאות בלבנון אמר לתחת טלוויזיה מקומית כי עד כה נסגרו השנה 2,200 בתי עסק בלבנון.
השפעות של העלייה במתח בין ארה"ב לאיראן ניכרות גם הן בביירות כשחיזבאללה, בן הברית של איראן, מואשם על-ידי מתנגדיו שבאשמתו חרירי, הנתמך על-ידי המערב, לא מצליח לכונן ממשלה. החיזבאללה, ארגון שיעי במהותו, דרש את שילובם של שישה פוליטיקאים סונים בממשלתו של חרירי הסוני, דרישה שמצטיירת כדריסת רגל לא לגיטימית בתוך קהל התמיכה של ראש הממשלה. על-אף האיומים והסכנות, לא נראה כי המחלוקות הפוליטיות יגיעו לידי יישוב בקרוב והגירעון ילך ויתפח. לא בטוח שהחלופות טובות יותר.
