ועדת השרים לעניין אלימות במשפחה התכנסה אתמול (רביעי) ודנה בהצעתה של השרה גילה גמליאל לתכנית לאומית למאבק באלימות נגד נשים, בה הושם דגש על אלימות בחברה הערבית, זאת לבקשת ראש הממשלה בנימין נתניהו. מחוץ לישיבת הוועדה הפגינו עשרות בני אדם בדרישה למצוא תקציב לתכנית הלאומית למיגור אלימות נגד נשים – תכנית אשר אושרה בממשלה לפני שנה וחצי, אך מעולם לא הועבר אליה התקציב הדרוש ליישומה.

"מאז הפעם האחרונה שהוועדה בראשותו של רה”מ התכנסה נרצחה עוד אישה. אנחנו לא מחכות לנרצחת הבאה", אמרו המפגינות. "אם זה באמת בראש סדר העדיפויות של הוועדה אנחנו מצפות להעברה מיידית של התקציב. כל דבר אחר הוא זלזול בחייהן של הנשים במדינה. הוכחנו את הכח שלנו כשיצאנו במאות אלפים לרחובות, עכשיו דורשות מעשים, לא נפסיק לפעול עד שימלואו דרישותינו.”

השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל. ארכיון. (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)

בין עיקרי התכנית של השרה גמליאל, הקרויה "אגרוף המחץ", הרחקת גברים מכים מחוץ לקהילה למעונות שיקום, החמרת ענישה, הקמת מועצת אנשי דת שתעסוק בגיבוש פתוות (פסק הלכה מוסלמי) האוסרות אלימות נגד נשים, קמפיין הסברה במסגדים וגיבוש תכנית לימודים לחינוך לשוויון מגדרי. לשם יישום התכנית היא תתוקצב ב-295 מיליון שקלים לשנים 2020-2019, וכן תוקם ועדה בין משרדית בראשות מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי אבי כהן-סקלי.

ממטה מחאת הנשים נמסר בתגובה לתכנית שהציגה השרה גמליאל כי מדובר ב"ספין על חשבון האוכלוסיה הערבית" וכי "רצח נשים הוא לא נושא ששייך לאוכלוסיה אחת או אחרת. אנחנו נישאר מאוחדות. אלימות כלפי נשים זו בעיה שצריכה להיפתר באופן רוחבי".

עוד הוסיפו במטה כי "בחודש האחרון יצאנו בהמונינו לרחובות והצלחנו להוכיח את הכוח שלנו, השארנו את הנושא על סדר היום וכך נמשיך להשאירו. לא ייתכן שכעת ממציאים לנו תכניות חדשות כאילו הקודמות כבר תוקצבו וטופלו, אי אפשר להמשיך להשאיר את השמיכה קצרה ולהעביר אותה מצד לצד. אנחנו דורשות ודורשים בראש ובראשונה העברה של התקציב של 250 מליון שקלים למניעת אלימות במשפחה שהיה אמור לעבור כבר לפני שנה וחצי, ושיכול היה למנוע את הרצח של 25 הנשים."

בשדולת הנשים בישראל בירכו על התכנית אך הביעו תמיהה מההחלטה למקד אותה רק באוכלוסייה הערבית: "בימים אלה, כשאנו זועקות בכל רחבי הארץ נגד אלימות כלפי נשים, ולאחר ש-25 נשים שילמו בחייהן על אוזלת היד בטיפול בתופעה, אנחנו מברכות על היוזמה הנוכחית של השרה גמליאל, אך תמוה בעינינו שמדובר בתכנית שנותנת מענה חלקי ביותר ומיועדת רק לאוכלוסייה אחת מתוך כלל החברה.

"אם נמצאו המקורות התקציביים לתכנית חדשה, בגובה 295 מיליון שקלים, יתכבדו השרים ויתקצבו את תכנית החירום הלאומית, שכבר אושרה לפני שנה וחצי, במלואה. לא נסתפק בפחות מכך. הממשלה מחלקת לנו פירורים במקום לתת את המענים הנדרשים לסיוע לנשים נפגעות אלימות, בטיפול בגברים במעגל האלימות, בהפניית תקציבים ובקידום חקיקה שתקועה שנים שתסייע במיגור התופעה.

״ולא רק שהתכניות שהוצעו הן חלקיות בלבד ועושות הבחנה בין דם לדם של אזרחיות מדינת ישראל, ובין פגיעה לפגיעה, הגם שבמציאות נפגעות יהודיות וערביות, ותיקות ועולות – צעדי המדיניות המקיפים ביותר ובעלי השלכות הרוחב הגדולות ביותר הם כאלה שרק מגבירים את הסיכון לחייהם של נשים וילדים.

״כך, שחרורם של 238 גברים בעלי עבר של אלימות במשפחה, ללא תכניות טיפוליות מקיפות וכשגורמים מוסמכים רבים ובהם הרשות לשיקום האסיר מתריעים במפורש שהם יחזרו לפגוע, מעמיד עוד מאות נשים בסכנת פגיעה חמורה.

"בנוסף, קידום הרחבת תבחיני כלי הירייה לעוד למעלה מחצי מיליון איש, שתביא להצפת המרחב הציבורי והפרטי בכלי נשק, על ידי השר לביטחון פנים, נעשתה ללא ביסוס עובדתי מינימלי. כשליש מהנשים שנרצחו ב-2018 נורו למוות מנשק חם, ועל פי מחקרים, נוכחות של נשק חם בבית שיש בו אלימות מעלה עד פי 5 את הסיכון לחייהן של נשים. לא נשתוק עד שממשלת ישראל תפעל באופן נחרץ נגד רצח נשים ואלימות נגדן, ולטובת ביטחונן, רווחתן וחייהן של אזרחיות המדינה״, אמרו בשדולת הנשים.

יצוין כי קואליציית ״האקדח על שולחן המטבח״, ששדולת הנשים חברה בה, הגישה עתירה נגד הרחבת מספר כלי הנשק בידי אזרחים, בדרישה לביטול המהלך.

מהשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל נמסר בהסבר לתכנית שהציעה כי "שיעור הנרצחות בחברה הערבית גבוה לאין שיעור מחלקן באוכלוסייה, זו מציאות שאין להשלים איתה. זו משימה לאומית של ממש, הדורשת מעורבות של גורמים רבים בממשלה, בחברה ובקרב אנשי הדת והרוח. תכנית מבצע כבוד המשפחה, התכנית הרב מערכתית שהצגתי היום בוועדה, תוביל למאמץ המשותף הנדרש ולמיגור התופעה".

כזכור, הוועדה שכינס ראש הממשלה הוקמה לפני שבועות אחדים, לאחר יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים, המצוין מדי שנה בסוף נובמבר. מאז, התכנסה הוועדה מספר פעמים, כאשר במקביל התקיימה ועודנה מתקיימת מחאה רחבת היקף כנגד רצח נשים ואלימות נגד נשים.

במרכז המחאה הפמיניסטית כנגד אלימות נגד נשים, עומדות שלוש דרישות מרכזיות: תקצוב והוצאה לפועל של התכנית הלאומית למיגור אלימות נגד נשים – תכנית אשר אושרה בממשלה לפני שנה וחצי, אך מעולם לא הועבר אליה התקציב הדרוש ליישומה, בגובה 250 מיליון שקלים לאורך חמש שנים. שתי הדרישות הנוספות של המפגינות הן הקמת רשות ממשלתית למאבק באלימות נגד נשים, ושינוי מדיניות המשטרה ביחס לטיפול באלימות נגד נשים.

בשתי הפגישות שקיימה ועדת השרים לעניין אלימות במשפחה, הורה נתניהו על נקיטת צעדים בנושא – אך אלו היו תמיד צעדים חלקיים בלבד, שלא היוו טיפול מקיף ויסודי בסוגיה. כך למשל, הורה נתניהו על חקיקת בזק של חוק האיזוק האלקטרוני – חוק שיאפשר הגנה מפני גברים שהוצא נגדם צו הרחקה בגין אלימות במשפחה.
בנוסף, הורה על השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל לקדם תכנית לטיפול באלימות נגד נשים בחברה הערבית. שני צעדים אלה מהווים מענה חלקי לדרישות מחאת הנשים, שדרישתה המרכזית הייתה לתקצב ולהוציא לפועל את התכנית הלאומית למיגור אלימות נגד נשים. חוק האיזוק האלקטרוני מהווה חלק מתכנית זו, יחד עם תקצוב נוסף למשרדי הרווחה ובטחון הפנים, וקידום חקיקה נוספת.

השבוע, פרסם מטה המחאה כנגד רצח נשים ואלימות נגד נשים את מסמך דרישות המחאה. הוצאת התכנית הלאומית לפועל תאפשר את שיפור המענים אותם מקבלות נפגעות אלימות במשפחה מידי רשויות הרווחה, מהמשטרה, וממערכי בריאות הנפש. בנוסף, תכלול התכנית הרחבת מרכזים לטיפול בגברים אלימים; שיפור והרחבת המענה הניתן במקלטים לנפגעי ונפגעות אלימות; הרחבת תקני עובדות סוציאליות דוברות שפות שונות; שיקום כלכלי תעסוקתי לנפגעות אלימות; וחקיקה מידית ויישום של איזוק אלקטרוני לחשודים נגדם הוצא צו הרחקה.