היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הודיע היום (שני) כי החליט לגנוז את תיק החקירה בפרשת 1270. זאת, בשל פערי גרסאות משמעותיים בין המעורבים העיקריים בפרשה, ושינויים פנימיים בגרסה המרכזית שנמסרה על ידי גרסטל, באשר להצעת השוחד. החלטתו של היועמ"ש תואמת את עמדותיהם של פרקליט המדינה, פרקליטות מחוז ת"א, וראש אח"ם במשטרה, לפיהן יש לסגור את התיק.
במרכז התיק 1270 עמד החשד לפיו במהלך התמודדותה של השופטת בדימוס הילה גרסטל לתפקיד היועצת המשפטית לממשלה בשנת 2015, הציע לה מקורבה אלי קמיר, בתיאום עם מי שכיהן באותה עת כדובר ויועץ התקשורת הפרטי של משפחת נתניהו, ניר חפץ, הצעת שוחד, לפיה גרסטל תקבל את המינוי לתפקיד בתמורה לסגירת תיק המעונות נגד שרה נתניהו לאחר שתמונה.
חקירת הפרשה החלה לפני כשנה, לאחר שמידע מודיעיני על חשד לשוחד זה התקבל במשטרה. בעקבותיו הוחלט לגבות את עדותה של גרסטל, וכך נעשה בפברואר האחרון. לאחר גביית העדות, נפתחה חקירה, במסגרתה נחקרו בחשד להצעת שוחד יועצי התקשורת אלי קמיר וניר חפץ, ונגבו עדויות ממספר עדים עמם חלקה גרסטל את סיפור האירוע בזמנים שונים.
בסופה של החקירה, פערי גרסאות משמעותיים בין המעורבים העיקריים עצמם, וכן התפתחות ושינויים פנימיים בגרסה המרכזית שנמסרה באשר להצעת השוחד, הביאו את גורמי האכיפה לכלל דעה כי, "לא התגבשה תשתית ראייתית לביסוס החשדות נגד מי מהמעורבים בפרשה".
הגרסה הראשונה – הצעה קרימינלית
על פי הודעתה הראשונה של גרסטל, בזמן שהייתה מועמדת לתפקיד היועמ"ש, חברה הקרוב, אלי קמיר, ביקש לפגשה בפתאומיות ובדחיפות. כשנפגשה עמו, מסר לה קמיר שהוא נפגש זה עתה עם ניר חפץ, וכי האחרון ביקש ממנו לבדוק את נכונותה של גרסטל לסגור את התיקים של שרה נתניהו, ובכך יגברו סיכוייה להתמנות לתפקיד. גרסטל תיארה בהודעתה זעזוע עמוק מההצעה, והגדירה אותה כ"הצעה קרימינלית, חד משמעית".
נוכח הודעתה הראשונה של גרסטל, פנו החוקרים עוד באותו יום לגביית גרסתם של קמיר וחפץ. מפאת חומרת הטענות שעלו בהודעתה של גרסטל, בוצעה חקירתם של השניים בעודם מוחזקים במעצר לצורכי חקירה. באותו זמן, קמיר הכחיש את פרטי גרסתה של גרסטל, ואילו חפץ לא שיתף פעולה עם החקירה.
בהמשך, נגבתה עדות ממקורבים שונים של גרסטל, אשר אישרו באופן כללי כי האחרונה אכן סיפרה להם על הצעה מעין זו. נוכח גרסאות אלה של המעורבים בפרשה, התמקדה חקירת המשטרה בבחינת תימוכין לגרסתה המפלילה של גרסטל. כך, נערכו מספר רב של פעולות חקירה לצורך איתור מועד הפגישה, בה על פי טענתה של גרסטל, הוצעה לה ההצעה האמורה.
בסופו של יום, הנתונים שנאספו לימדו כי בצהרי יום 8.10.15 נפגשו קמיר וחפץ בבית קפה בתל אביב, ומיד לאחר מכן נפגשו באותו מקום גם קמיר וגרסטל.
לאחר מכן, נחקר אלי קמיר מספר פעמים נוספות. קמיר אישר כי הוא זימן את חפץ לפגישה בנושא מועמדותה של גרסטל, על דעתה, לתפקיד היועמ"ש, אך הוא שלל כל אפשרות שנושא סגירת התיק של שרה נתניהו עלה בשיחתו עם גרסטל.
במרץ 2018 נחתם עם ניר חפץ הסכם עד מדינה, במסגרתו הוענקה לחפץ חסינות מהעמדה לדין הן בתיק המכונה 'תיק 4000' והן בפרשה זו. חפץ מסר את גרסתו המלאה בפרשה זו בהמשך, ועיקרה היא שקמיר ביקש ממנו לפעול לטובת מינויה של גרסטל לכהן בתפקיד היועמ"ש לממשלה, ואילו הוא, חפץ, השיב לו שאינו רוצה או יכול לעסוק בנושא המינוי. לדברי חפץ, השיחה שקיים עם קמיר הייתה שיחת רכילות ותו לא, ולא עלה בה כלל נושא סגירת תיק המעונות.
הגרסא השנייה – תעתועי זיכרון
במאי האחרון נגבתה הודעה נוספת מגרסטל. בהודעה זו היא הבהירה שקמיר לא הציג בפניה "הצעה על השולחן", מפי חפץ. כן ביקשה להבהיר שלא הובאה בפניה הצעה קונקרטית כפי שתוארה בגרסתה הראשונה, שהשיח היה ערטילאי, שאין לה ידיעה על תוכן השיחה האמיתי בין חפץ לקמיר וכי הזעזוע הכבד שחשה נבע מעצם השיח. כן הבהירה כי אינה יודעת לומר אם מדובר בהצעת שוחד.
בהמשך, הסבירה גרסטל את השינוי באופן הצגת הדברים על ידה בעדותה השנייה בתעתועי זיכרון ביחס לזמנים, נוסחים והתבטאויות, בחלוף למעלה משנתיים מהפגישה האמורה.
נוכח כל האמור, ובפרט משום השינויים בגרסאותיה של גרסטל והעובדה שלא נמצאו תימוכין לתוכן גרסתה הראשונה, נמצא כי התשתית הראייתית שהתגבשה במהלך החקירה אינה מספיקה להעמדה לדין של איש, ועל כן החליט היועץ המשפטי לממשלה לקבל את המלצות ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל, פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), ופרקליט המדינה לסגור את התיק נגד אלי קמיר.
