הקלטה שהגיעה לידי 'דבר ראשון' חושפת מעט מהדינמיקה המסוכנת, במסגרתה נדרשים מפעילי מנוף לעבוד גם בתנאים מסכני חיים. מנהל עבודה באתר של חברת 'יפים פרידמן' בקריית גת, נשמע כשהוא צועק על המנופאי בטלפון ומורה לו להרים תבניות רחבות במשקל מאות קילוגרמים לגובה, תוך שהמנופאי מתריע כי הרוח החזקה עשויה להביא לאובדן שליטה ולהיפגעות עובדים.

"איזה רוח? בתחת שלך יש רוח. על איזה רוח אתה מדבר? לפי החזאי ולפי הכל אין שום רוח. תעבוד או שתגיד לי שאתה לא רוצה ותרד מהמנוף", אומר מנהל העבודה למנופאי. "אתה לא מבין מה אני מדבר? אתה מבין מה אני מדבר? או אתה עובד או אתה יורד. אחד מהשתיים… אני אומר לך שאין רוח, אני מנהל עבודה, אני יש לי אחריות ואני אומר לך תעבוד, אתה צריך לעבוד. מה שאתה מדבר אתה מזיין את המוח. אין שום בעיה, תעבוד. אנחנו תקועים כל החורף הזה. זה יום לעבוד, וכל המנופים עובדים באזור".

קטי קרקולוב המנופאית שפוטרה כי לא הסכימה לעבוד ברוח בהפגנת המנופאים (צילום: דבר ראשון).

"ואם אני פוגע במישהו מה קורה?" תוהה המנופאי, "אתה לא פוגע באף אחד. מותר לך. אם אתה תפגע זה בעיה אחרת". בהמשך הורה לו מנהל העבודה לרדת מהמנוף.

"גם אני מפסיד כסף"

בשיחה עם 'דבר ראשון' הסביר המנופאי, כי מד הרוחות שהותקן על המנוף הותקן שלא כשורה, במיקום שמנע ממנו לקלוט את עוצמת הרוח, למעט כשהמנוף היה מכוון בזווית מסויימת ומדוייקת. "ביקשתי שיותקן במקום הנכון, כדי שבכל מצב אוכל לראות את מהירות הרוח הנכונה, והמנהלים לא רצו להזמין טכנאי לעשות זאת".

"זה היה היום הראשון אחרי תקופת הרוחות החזקות שהיו", סיפר המנופאי ל'דבר ראשון'. "באינטרנט היה רשום רוח קל, מ-24 קמ"ש ומכות רוח ב-26 קמ"ש. זה לא קריטי. זו מהירות בסדר שאפשר לעבוד בה. זה לא מסוכן. אבל – האינטרנט נותן מהירות רוח באדמה, בגובה של אדם או משאית, לא בגובה 60 מטר או בניין של 12 קומות".

"הגעתי לעבודה, עליתי על המנוף ועבדתי עד 9:20 בערך, רק בלהרים רשתות ברזל, בלוקים ודברים פשוטים". לאחר מכן, נתבקש המנופאי להתחיל ולהניף את התבניות. בשלב זה הסביר לממונים עליו שבניגוד להנפת הרשתות, שהרוח יכולה לעבור דרכן, את התבניות הרחבות מסוכן להניף ברוחות הנוכחיות. "אם אני מרים את התבנית מלמטה, מול הבניין ובגובה שלו, הבניין עצמו 'אוכל' את הרוח והתבניות לא מסתובבות. עד גובה 10-12 קומות זה לא זז בכלל, ורק כשאני עושה פניה ימינה מעל הבניין הם מתחילים להסתובב ולסכן אנשים. אמרתי להם שאני לא רוצה לקחת את הסיכון. אני מבין שאתם מפסידים כסף. גם אני לא רוצה לעבוד רק 4 שעות, כי גם אני מפסיד כסף". לדבריו הציע לבצע בינתיים עבודות חלופיות שאינן מסוכנות.

מנופים באתר בנייה (צילום: דבר ראשון).

"תבנית זה מן שלד כזה – 6-8 מטר על 3 מטר, שוקל למעלה מטון. בן אדם לא יכול לעצור את זה אם זה מתחיל להסתובב מהר ברוח" מספר המנופאי ומוסיף שבעבר עובד איבד אצבע באתר בו עבד מתבנית כזו שאבדה שליטה. לדבריו, על פי הנהלים ברוח שלמעלה מ-36 קמ"ש אסור לעבוד בכלל, אך למטה מכך, אין הגדרה ברורה של אסור ולא אסור והדבר תלוי בשיקול הדעת של מפעיל המנוף. "תבניות לא ממליצים להרים במהירות רוח כזו" אמר, והוסיף כי בבדיקות שעשה לעוצמת הרוח מעל לבניין, הגיע מד הרוח גם ל-38-40 קמ"ש.

"בסופו של דבר מנהל העבודה או איש הבטיחות אמר שאני לא רוצה לעבוד, הוא לא רוצה לראות אותי, אני צריך ללכת הביתה", מסכם המנופאי את האירוע. "גם הקבלן של הפועלים צעק עלי בקשר ש'או שאני רוצה לעבוד או שלא' ואם לא, שאלך הביתה. ראיתי שהם עלו על התקרה והרגישו שיש שם רוח. אמרתי להם בקשר – 'אם אתם חושבים עכשיו כשאתם למעלה שאני יכול לעבוד עם התבניות בואו נמשיך. אני לא רוצה לעשות בלאגן'. אף אחד לא הגיע לקשור תבנית. הם הבינו שאני צודק, אבל המשיכו לצעוק עלי". המנופאי הוצב על ידי חברת כוח האדם המעסיקה אותו באתר אחר, ולאתר אותו נאלץ לעזוב, נשלח כעבור כמה שעות מנופאי אחר. המחליף נדרש להחליף אותו, אך ייתכן שהרוח נחלשה עד אז.

התקדים של קטי

קטי קרקולוב המנופאית בכינוס ההסתדרות לקראת השביתה במשק, (צילום: אורן כהן דוברות ההסתדרות)

לפני כחמישה חודשים זכתה המנופאית קטי קרוקלוב בתביעה כנגד חברת הקבלן שפיטרה אותה לאחר שסירבה לעלות על מנוף במהלך סופת רוחות באשקלון, ונקבע כי החברה תפצה אותה ב-60 אלף שקלים. "מכל חוות הדעת והעמדות שהובאו בפנינו עולה, כי אין מדובר במספרים ובנתונים מדויקים ומוחלטים שעל פיהם ניתן לומר שבמהירות רוח מסוימת ניתן לעבוד, ובמהירות אחרת אי אפשר לעשות כן", כתבה בפסק הדין שופטת בית הדין האזורי בבאר שבע, יעל אנגלברג שהם, כשהיא נשענת בין היתר על עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר קבע כי שיקול הדעת הבלעדי בנושא זה צריך להיות זה של מפעיל העגורן עצמו. לדבריה, בטיחות העבודה מושפעת ממהירות הרוח – אך גם ממשקל המטען ושטח הפנים שלו, גובהו של המנוף, אורך הזרוע ומצבו התחזוקתי.

"משלא ניתן לקבוע מדדים מדויקים, מצא המחוקק (ובצדק רב) כי שיקול הדעת הסופי, האם לבצע עבודה בתנאים מסוימים והאם בכלל ניתן לעלות על העגורן ו/או להישאר בתא המפעיל, נתונים באופן בלעדי לעגורנאי עצמו, אשר מכיר את תנאי העבודה, את מצב העגורן ואשר 'חש את השטח'" הבהירה. קרקלוב יוצגה על ידי הסתדרות עובדי הבניין והעץ ועורכות הדין חנה שניצר-רהב וגלי שטיינברג מהלשכה המשפטית באגף לאיגוד מקצועי. גם במהלך סופת הרוחות בנובמבר האחרון, טענו מספר מנופאים כי פוטרו משום שסירבו לעבוד באופן המסכן את חייהם וחיי יתר הפועלים באתר ועוברי האורח בסביבתו.

את תגובת חברת יפים פרידמן לא ניתן היה להשיג.