חברת כרטיסי האשראי והבנקים עדיין מחכים להחלטת הפיקוח על הבנקים לגבי עתיד אפליקציות התשלומים בישראל, אבל ההחלטה מתעכבת כבר כחודש. לדברי בנק ישראל הנושא נמצא בבדיקה, ולא ברור מתי יודיע הבנק על החלטתו לגבי היקף השימוש המותר באפליקציות.
מה שמפחיד את חברות האשראי זה העתיד, בו ייתכן שהאפליקציות יוכלו לטפל בתשלומים בלי לעבור בכלל דרך המערכת של כרטיסי האשראי.
בנק ישראל דן בדרישה של חברות כרטיסי האשראי להגביל את סך העסקאות של האפליקציות ל-2 מיליארד שקלים בשנה, בטענה שהאפיקלציות יחסלו את התחרות העתידית מול הבנקים, מהם יפרדו בקרוב לאומי-קארד וישראקארד. הבנקים, מצידם, דורשים לאפשר לאפליקציות סליקה בסך של 5 מיליארד ש"ח בשנה וסף גבוה יותר בעתיד. מדובר בקרב ענקים בשוק התשלומים, שלטענת הבנקים עלול לחרוץ את גורלן של אפליקציות התשלום.
מה הן אפליקציות תשלומים
אפליקציות התשלומים השונות של הבנקים מבוססות כולן על מערכת דומה. למעשה, מדובר בפלטפורמה להעברת כספים בלי צורך במזומן או "גיהוץ" של כרטיס חיוב. לאפליקציות יש יכולת שאין לכרטיסי אשראי להעברת כספים נוחה בין אנשים פרטיים, אך הזירה המשמעותית במיוחד בעבורן היא כאמצעי תשלום עתידי בחנויות. החזון של הבנקים הוא לאפשר לכל לקוח תשלום דרך האפליקציה בחנויות קטנות, שרק חלקן מכבדות כרטיסי אשראי, בגלל התעריפים הגבוהים של חברות האשראי לעסקים קטנים. בישראל קיימים היום כ-350 אלף עסקים קטנים שלא מכבדים כרטיסים אשראי, והמחזור השנתי שלהם מוערך בכ-60 מיליארד שקלים בשנה, כך שמדובר בפוטנציאל פעילות גדול בעבור הבנקים.
האפליקציות הן דרך נוחה לבצע תשלומים בלי הסרבול הכרוך בכסף מזומן ובלי הצורך לשאת כרטיס אשראי. עם זאת, בינתיים יש מספר מכשולים בדרך להגשמת החזון הזה, גם לפני ההגבלות של בנק ישראל. הבנקים טוענים שהשימוש באפליקציות הוא חינם, וזה נכון בפני עצמו, אבל כדי להשתמש באפליקציית תשלום צריך להחזיק כרטיס חיוב או כרטיס אשראי, ולהמשיך לשלם עליו כרגיל.
איך זה עובד?
אפליקציית "ביט" של בנק הפועלים ו"פפר פיי" של בנק לאומי זמינות להורדה והתקנה לכל בעל טלפון חכם. נכון להיום, התשלום באפליקציות לבתי עסק מתבצע על בסיס מערכת הסליקה של חברות האשראי. היתרון היחידי לצרכן בביצוע עסקה הוא בכך שאין חובה להחזיק בכרטיס עצמו. הדבר דומה לתשלום באשראי באפליקציית גט טקסי.
מה שכן מתאפשר רק במסגרת האפליקציה היא העברת כסף בנוחות בין חשבונות פרטיים שלא במסגרת של עסקה, בדומה להעברה בנקאית. בעוד מבצע התשלום פטור מעמלה מקבל התשלום משלם עמלת שורה לבנק, אלא אם החשבון הבנקאי פטור מעמלות. אפליקציית PAYBOX, כעת בבעלות בנק דיסקונט, אשר ימשיך להחזיק בחברת כרטיסי האשראי ויזה כאל, גובה תשלום גם מהצד ששולח את הכסף.
בPAYBOX אפשר לשמור את הכסף באפליקציה, בתור ארנק דיגיטלי, ולשלם אותו הלאה וכך להימנע מתשלום עמלת קבלה. כדי לקבל כסף מאפליקציה, כל מה שצריך זה חשבון בנק ונכונות להתקין את האפליקציה. בכדי לשלוח כסף, יש חובה בהחזקת כרטיס אשראי או כרטיס חיוב מיידי, והתשלום מבוצע דרך הכרטיס. אם נשלח אלי כסף ואין לי אפליקצייה, אקבל אתרעת SMS והתשלום ימתין 3 ימים, או שיבוטל, אם בחרתי שלא לקבל אותו. אפשרות נוספת שקיימת בכל האפליקציות היא לאסוף כספים לתשלום קבוצתי שמתאים לרכישת מתנה משותפת, תשלום משותף במסעדה או הוצאה של ועד הבית. כך, כדי לשלם על סחורה בחנות צריך שגם ללקוח וגם לחנות יהיה יתקינו את אותה אפליקציה. לכאורה, בעל עסק יכול לחסוך בכך את הצורך בהסכם התקשרות עם חברת אשראי, אך הוא יידרש לשלם עמלות לבנק על קבלת הכסף, בהתאם להסכם שלו עם הבנק.
ארנקים האלקטרונים הנפוצים במדינות שונות, כמו אפל פיי וגוגל פיי לא מצריכים מהחנות שימוש באפליקציה, אלא שימוש במערכת הסליקה חדשנית (EMV). מערכת סליקה זו לא קיימת בישראל היום, אם כי מתקיימים לגבי תנאי הכניסה שלה. כך, אותם ארנקים אלקטרוניים מתקרבים יותר למימוש חזון התשלום הקל והזול לעומת אפליקציות התשלום הישראליות.
הגבלת התחרות ללא תועלת ברורה לציבור
במצב העניינים הנוכחי אפליקציות התשלומים לא מאיימות על חברות כרטיסי האשראי, כי לא ניתן לבצע תשלום ללא שימוש בכרטיסים של חברות האשראי. במסגרת חוק שטרום נאסר על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים למשך מספר שנים ולכן משתמשי האפליקציות, ימשיכו להיות תלויים בחברות האשראי. מה שמפחיד את חברות האשראי זה העתיד, בו ייתכן שהאפליקציות יוכלו לטפל בתשלומים בלי לעבור בכלל דרך המערכת של כרטיסי האשראי.
על פי על פי דיווחים בתקשורת, הפעילו נציגי הרוכשת של לאומי-קארד – קרן ההשקעות האמריקאית "ורבורג-פינקוס" – לחץ כבד על משרד האוצר ובנק ישראל כדי להביא להגבלת יכולתם של הבנקים לפעול בשוק התשלומים לעסקים הקטנים. טענותיה של הקרן היו שכדי להבטיח תחרות הוגנת בין חברות כרטיסי האשראי לבין הבנקים, על המדינה להגביל את השימוש באפליקציות.
הקרב הוא גם על המידע והנגישות ללקוח
חשש נוסף של חברות האשראי מאפליקציות התשלום, אינו בפן המסחרי הישיר, אלא בנוחות השימוש. מי שהתרגל לשלם באפליקציה של הבנק, מאפשר בעצם לבנק גישה נוספת ללקוח, שם הבנק יכול להציע לו עו מוצרים כמו הלוואות, פעילות שחברת האשראי רוצה לעשות בעצמה, ולכן אינה מרוצה מהגברת החשיפה של הלקוח לבנק.
מאבק בין האוצר לפיקוח על הבנקים
מי שיש בסמכותה להטיל מגבלות מהסוג הזה היא המפקחת על הבנקים, חדוה בר. במשרד האוצר לוחצים על בר להטיל את המגבלות. קשה לקבוע האם באוצר באמת חושבים שהמגבלה תועיל לציבור, או שמדובר בהגנה בדיעבד על תמיכתם הנלהבת במהלך של הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים. בנוסף, מרחף מעל ראשו של שר האוצר משה כחלון (כולנו), איומה של קרן "ורבורג פינקוס" לסגת מהסכם הרכישה. השר כחלון מתייחס להפרדת חברות האשראי מהבנקים כאחד ההישגים המשמעותיים שלו כשר אוצר. דווקא לקראת הבחירות לכנסת, קריסת הסכם הרכישה של לאומי-קארד עלולה לפגוע בתדמיתו.
לכחלון יש בעיה, מפני שהחוק שמכתיב את הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים לא אוסר ולא מגביל אפליקציות תשלום מטעם הבנקים. חברות כרטיסי האשראי בעצם דורשות מהמפקחת על הבנקים להתערב כדי להגביל פעילות חוקית לחלוטין. הצעד כן תואם את האג'נדה המוצהרת של כחלון, של התערבות במקומות בהם קיים כשל שוק, אלא שגם אם קיים כשל שוק בבנקאות, קשה לראות כיצד ההתערבות שנבחרה אכן תהווה פתרון. כך למשל, גם בעולם וגם בישראל מקובל שחברות אשראי מציעות אשראי למשקי בית בריבית יותר גבוהה מאשר הבנקים, ואילו הניתוק מהבנקים מנתק את חברות האשראי מגיוס הון בזול, וממילא מגביל את התחרותיות שלהן. לציבור יהיו יותר מקורות לקבל הלוואות, אבל לא יותר בזול. בעצם, באוצר מוצאים את עצמם מגינים על האינטרסים של קרן הון זרה, מבלי שכניסתה לישראל תביא תועלת ברורה כלשהי לציבור הרחב.
מבנק ישראל נמסר כי יגיבו בנושא רק כשתתקבל ההחלטה על גובה המגבלה שיוטל על אפליקציות התשלומים של הבנקים. ניתן לשער שבבנק ישראל מרוצים פחות מדרישת המשקיעים להגבלה. אם אכן יוגבלו הבנקים לסך עסקאות שנתי של 2 מיליארד שקלים בשנה הדבר יהווה התערבות מסחרית בוטה בשוק , שמתווספת לתיקוני החקיקה בעקבות ועדת שטרום – גם הן התערבות "כירורגית" מטעם המדינה בשוק האשראי והפרדה בכפיה של חברות כרטיסי האשראי מ2 הבנקים הגדולים ולא מהשלישי בגודלו.
