בזמן שבישראל נשמעת ביקורת על עלייה מזערית ביחס בין החוב לתוצר, באירופה נושבת בשבועת האחרונים רוח אחרת: לאחר שהבנק האירופי המרכזי פרסם נתונים כלכליים מאכזבים למרבית מדינות האיחוד, שמצביעים על האטה כלכלית דווקא בתקופה בה הבנק המרכזי מנסה להעלות את הריבית, חלק גדול ממדינות אירופה נערכות להרחבה תקציבית כדי לתמרץ את המשק ולמנוע כניסה למיתון.

על פי הדיווחים בגרמניה, צרפת ואיטליה מתוכננות הרחבות תקציביות בהיקף של כ-0.4% תוצר. מדובר בניסיון להגדיל את ההוצאה הממשלתית כדי לפצות על רמת השקעה נמוכה מצד חברות פרטיות במשק. ההיגיון שעומד מאחורי המהלך הוא שהממשלה יכולה לפצות על רמת הביקושים הנמוכה בשוק כדי למנוע הפסדים לעסקים במדינה, ובכך למנוע פיטורי עובדים וכניסה למיתון.

הבנק האירופי המרכזי עדכן בשבוע שעבר כלפי מטה את התחזית לצמיחה בגרמניה מ-1.8% ל-1%. שר האוצר הגרמני, אולף שולץ, אמר שהוא "בטוח ביכולתם של העסקים הגרמניים ובעתידם", אבל אמר שיקדם סיוע של המדינה בהתמודדות עם הביקושים הנמוכים.

משרד הכלכלה הגרמני הודיע בשבוע שעבר כי בכוונתו לקדם חבילת תמרוץ של 10 מיליארד יורו, במטרה למנוע מיתון שיכלול סבסוד השקעות להתרחבות של עסקים, ועבודות יזומות של הממשלה. עם זאת שר האוצר הגרמני אולף שולץ רמז שבמטרה לאפשר את הרחבת התקציב משרד האוצר יתכן כי משרדו יאלץ לוותר על השאיפה להגיע לתקציב מאוזן, כלומר לגירעון אפס. מאז כהונתו של שר האוצר לשעבר וולפגנג שויבלה, מכוונות ממשלות גרמניה למדיניות כלכלית שבמרכזה הניסיון לאפס את הגירעון באמצעות קיצוצים תקציביים חדים.

מדובר בשינוי מדיניות, שמאז המשבר הכלכלי ב-2008 ממוקדת בקיצוצים תקציביים כואבים והורדת רמות ההוצאה. ההרחבה תתבצע על אף שמרבית המדינות כרגע כלל לא עומדות ביעדי הסכם מאסטריכט, שמגביל את רמות החוב של מדינות החברות באיחוד ל-60% ואת רמות הגרעון ל-3% על פי חוק. בגרמניה, לדוגמה, עומד החוב על  64% מהתוצר, ובצרפת על 97%.

דו"ח ה-OECD: "התנאים נוחים להרחבת החוב"

בדו"ח של ארגון ה-OECD שפורסם בסוף השבוע, ניתן גיבוי להרחבה התקציבית על ידי גיוס חוב במדינות הארגון. לטענת כותבי הדו"ח, הריביות הנמוכות על האג"ח בשנים שעברו מאז המשבר הכלכלי ב-2008 מאפשרות ליטול הלוואות גדולות יותר כדי לממן הוצאות ממשלה, בלי להגביר את הסכנה הכרוכה בהחזרים גבוהים.

"רוב ממשלות ה-OECD הורידו את מחיר החזר החובות שלהם בשנים האחרונות על אף העובדה שבמקרים רבים רמות החוב עלו" נכתב בדו"ח. "כשמסתכלים על התמונה הרחבה אפשר לומר שהתנאים הנוחים בעשור האחרון תמכו בהרחבת החוב הלאומי והגבילו את הצורך לדאוג מפני חוסר יציבות בעקבות אותן רמות חוב".

"בעשור האחרון רמות החוב של מדינות ה-OECD זינקו באופן דרמטי, והכפילו את עצמם פחות או יותר במונחים נומינליים. במקביל, רמות הריבית הנמוכות הקלו על החששות מפני ההחזר על החוב, ואפשרו גיוס של ההון לצרכי הממשלה" נכתב בדו"ח.

על פי הדו"ח, מאז שנת 2017 נמצאות רמות החוב של ממשלות האיחוד האירופי המגמת ירידה מזערית, ושל ארה"ב בעלייה מתונה. זאת על אף העובדה שמרבית מדינות אירופה מחזיקות ברמות חוב גבוהות בהרבה מיעדי מסטריכט, וארה"ב מחזיקה ברמת חוב של 107% תוצר.

לישראל זה לא הגיע

למרות שנראה שגם ישראל תושפע מההאטה הצפויה, התגובות במשק הישראלי נראות הפוכות לחלוטין. בשבוע שעבר זכו משרד האוצר ושר האוצר משה כחלון לביקורת קשה על עלייה מזערית של 0.5% ביחס החוב תוצר, וזאת למרות שישראל עדיין עומדת ביעד הגרעון של אמנת מאסטריכט, עליה היא כלל אינה חתומה. זאת למרות העובדה שמדינות אירופה שחתומות על האמנה כלל אינן ממהרות לעמוד ביעד.

יש לציין שחוב הנועד לממן השקעה במנועי צמיחה צפוי להביא להכנסות גדולות יותר ממיסים בעתיד, ובכך "לגבות" את עצמו. הדבר נכון במיוחד על השקעות מהסוג אותו הציע משרד הכלכלה הגרמני. במקרה זה, הסבסוד שניתן להשקעות של עסקים גרמניים בגרמניה תביא לפעילות כלכלית מוגברת, ולהכנסות גדולות יותר גם לעסק זה וגם לעסקים אחרים. זה יביא בתורו לעלייה בהכנסות ממיסים, שיכולים "לממן" את החזר החוב.