שעה קלה אחרי שהסתיים הפאנל הפותח של היום השלישי בכנס אילת לעבודה, פאנל שעסק בבטיחות בעבודה, נפצעה נערה בת 15 בירושלים, ממוט שנפל מאתר בנייה ופגע בה בעת ששהתה בחצר בית הספר בו היא לומדת בירושלים. מצבה, נכון לכתיבת שורות אלו, קשה. שלושה עוברי אורח נהרגו בשנה החולפת כתוצאה מפגיעה של ציוד שקרס או עף מאתרי בנייה.

את הפאנל הנחה יו"ר הסתדרות הבניין והעץ יצחק מויאל, והוא פתח אותו באזכור הנתונים הקשים של השנים האחרונות, "בשנת 2018 נהרגו במדינת ישראל 38 עובדים בענף הבניין ו-3 עוברי אורח, 189 נפצעו קשה ובינוני. מ-2016 בלבד העלות הישירה למשק כתוצאה משלומים לנפגעי תאונות עבודה עמדה על עלות ממוצעת של כ-4.5 מיליארד שקל", אמר מויאל. "הרשתות החברתיות מייצרות לחץ ציבורי מבורך בנושא ובצדק, זו תופעה בלתי נסבלת שעובדים יוצאים בבוקר ליום עבודה ולא שבים ממנו. ההסתדרות הכריזה סכסוך עבודה כללי במשק שבעקבותיו הושגו הסכמות משמעותיות. הסכסוך שהוכרז בנושא לא היה על תנאי פנסיה, לא על שכר, לא על תגמולים – זה היה סכסוך על שמירת חיי אדם. עשינו זאת מכיוון שאנחנו חייבים להביא את המדינה לקחת אחריות על גורל העובדים באתרי הבנייה השונים".

מנוף באתר בניה (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).

ראשת הלשכה המשפטית של האיגוד המקצועי בהסתדרות, עו"ד חנה שניצר, הדגישה אופן נוסף שבו יחסי העבודה הקיבוציים יכולים לסייע לבטיחות העובדים, והתייחסה לפסק הדין שניתן בעניינה של המנופאית קטי קרוקלוב, שלוותה על ידי ההסתדרות לאחר שפוטרה כיוון שלא הסכימה לעבוד על מנוף בעת שנשבו רוחות חזקות שסיכנו את חייה. "משנה לשנה אנחנו רואים שבתי הדין לעבודה מרימים את הכפפה ולוקחים נושאים שבעבר נראו ספציפיים ושאי אפשר לנהל אותם בהליך קיבוצי – ודנים בהם דווקא כן בהליך קיבוצי, במטרה למגר התנהגויות שליליות. לכן גם התעקשנו שההליך הזה יתנהל כהליך קיבוצי".

"בית הדין האזורי לעבודה פסק לטובת העובדת 60 אלף שקלים וקיבל את הטענות במלואן. הוא קבע ששיקול הדעת הסופי האם לבצע עבודה בתנאים מסויימים והאם בכלל להשאר על העגורן – נתונה למנופאי עצמו שמכיר את העבודה, את המנוף ואת תנאי השטח, ושהחברה לא פעלה כדין" אמרה. "תפקידנו בהסתדרות במסגרת האכיפה הקיבוצית הוא לאתר את המקרים הללו, בענף הבניין וגם בענפים אחרים, ולמנף אותם בבית הדין לעבודה. לשם כך אני חושבת שצריך לפשט את הדיון המשפטי – ככל שההכרעה תתקבל במהירות וביעילות גבוהה יותר, המסר יעבור לציבור בצורה יותר חזקה ותושג המטרה המרכזית של עצם ההכרה בסכסוך הקיבוצי".

העסקה ישירה יכולה להיטיב גם עם הבטיחות

יו"ר ועדת עבודה התאחדות בוני הארץ, אורי רובין מתח ביקורת על מדיניות האכיפה של משרד העבודה, וטען כי הקנסות המנהליים לקבלנים (עד למעלה מ-36 אלף שקלים) על הפרות בטיחות באתריהן, לא הוכיחו אפקטיביות. "העובדה היא שבשנת 2018 עלו מספר התאונות ב-14%. והדבר הנורא מכל הוא שהסתת המפקחים ממפעלי התעשיה לענף הבניין העלו את מספר ההרוגים בענפים האחרים. השנה שילם הבט"ל 5.2 מיליארד שקל". רובין קרא למשרד העבודה והרווחה לעשות שימוש בסמכותו ולהתחיל להטיל קנסות מינהליים, גם על עובדים באתרי בניה המפרים את הוראות הבטיחות. "מאה מיליון שקל בהשקעה בקמפיין לשנתיים, בדיוק כמו הקמפיין נגד קטיף פרחי בר", היה הפתרון שהציע שתתן המדינה לנושא.

קמפיין המאבק למען בטיחות בעבודה (צילום: דוברות ההסתדרות)

יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ תהה בפניו, האם מבנה ההעסקה המרובד בענף, באמצעות קבלני משנה מרובים, איננו מקשה על השמירה על הבטיחות בענף – בין היתר שכן העסקה ישירה מאפשרת הפעלת הסכם הוועדה הפריטטית במסגרת ההסכם הקיבוצי שנחתם רק לאחרונה בין ההסתדרות והתאחדות בוני הארץ. הסכם זה מאפשר למעסיקים המאורגנים בהתאחדות להעלות עובדים המסרבים לעשות שימוש באמצעי בטיחות שסופקו להם לוועדה פריטטית המוסמכת להטיל עליהם קנסות. רובין טען כי כבר מאז 2015, הציע ההתאחדות טיוטא להסכם מקיף יותר, שככל הנראה ביקש להרחיב את ההסכם באמצעות צו הרחבה – צעד חריג יחסית ביחס לפרוצדורה משמעתית ולסנקציה על עובדים, אך ההסתדרות לא נענתה לכך.

"כמהנדס וכלכלן אני אומר דבר פשוט  – אם למעסיק לא יהיה אינטרס כלכלי שלא יקרו תאונות זה לא יעבוד. מבחינתנו האחריות היא קודם כל על הקבלנים" אמר מוטי אלישע הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה, והרווחה. אלישע העריך כי הטלת אחריות אישית על יוזמי הבניה צפויה להוביל לשינוי משמעותי בענף. לדבריו בשלושת החודשים האחרונים נסגרו כ-70 אתרי בניה כצעד מניעתי, "ברגע שיש סכנה לעובדים או לציבור – סוגרים את האתר במקום". לצד זאת ציין אלישע את מאמצי החקיקה שקידם המשרד שהולידו חמישה חוקי עבודה, וכי בשילוב ידיים עם ההסתדרות הצליחו להביא להגדלה של 60 תקנים במינהל הבטיחות. "קודם לא היה סיכוי לקלוט עובדים מיומנים. שנינו את תנאי הסף, אנחנו רוצים לקלוט מהנדסים והנדסאים שסיימו כרגע לימודיהם ואנחנו נכשיר אותם. בנינו לשם כך מסלולי התפתחות. כמעט 2000 איש הגישו מועמדות, זה מעיד שיש רבים שרוצים להיות חלק מהדבר הזה ומהמאבק הזה. אני כרגע בתהליך בניה מחדש של המינהל, בונים את כל המבנה הארגוני, ולכן אני לא רוצה למהר". לדבריו בעוד שבעבר היו המפקחים מחולקים על פני ענפים, השאיפה שלו כעת היא שכל מפקח יוכל לפקח על כלל ענפי המשק במטרה להגביר את אפקטיביות הפיקוח.

הרשלנות עולה להם בכיס

"שר האוצר הוביל בתקציב האחרון הוביל מהליך שהמשמעות שלו היתה 600 מיליון שקל על נושא הבטיחות, כדי לטפל בבטיחות לעבודה, בתוך תשלומי הביטוח הלאומי" אמר אורי שיינין, רכז תחום תעסוקה באגף התקציבים באוצר. "שמי שיהיה רשלן ישלם יותר ומי שיהיה מעסיק הגון שדואג לעובדיו – ישלם פחות. העברנו את זה בחוק ההסדרים עוד לפני כל הדברים האחרים שדוברו כאן".

"אני חושב שכמו שאמרו פה הדוברים לפני – המטרה משותפת, הבנה שהתמריצים צריכים להיות אצל המעסיקים, ושלא יכול לבוא מעסיק ולהגיד שהאחריות על הממשלה או על העובד – בתור מעסיק אתה אחראי". לצד הדיפרנציאציה בתשלומי הביטוח הלאומי, קרא שיינין להרחיב את מספר הבדיקות החיצוניות שקבלני הבניין נדרשים לעמוד בהם, באמצעות מומחים בשוק הפרטי. עוד הדגיש שיינין כי הוא סבור כי סנקציה אפקטיבית צריכה להיות מיידית ועל כן הוא מעדיף את מדיניות הפסקת העבודה על פני מדיניות הקנסות המינהליים, שלא הוכיחה עצמה כאפקטיבית בשנה החולפת, בין היתר על רקע מחסור בכוח האדם המקצועי הנחוץ לביצועה בשל מגבלות תקציביות ומגבלת תקרת כוח אדם.

שי בירן, יו"ר אגף הכלכלה בהסתדרות, הדגיש כי ההסתדרות סבורה שפתרון הבעיה דורש שילוב כלים, הכוללים הגברת חובת הרישוי ודרישות הסף מהעוסקים בתחום – שהושגה בין היתר על ידי השעיית רשיונותיהם של קבלנים עם רקורד בטיחותי מסוכן, הרחבת האכיפה באמצעות הגדלת מספר המפקחים והקמת קו חם לדיווח על ליקויי בטיחות, החמרת הסטנדרטים הכוללת בין היתר את תקן הפיגומים החדש, ולצד זאת הגברה והטמעה של המודעות לנושא.