הממשלה אישרה אמש (ראשון) תכנית לשינוי מבני גדול בחברת "מקורות" שהגישו שר האנרגיה ושר האוצר, בהמשך לתכנית לטיפול בבצורת והצלת הכנרת. התכנית אמורה להגדיל את יכולת ההשקעה של מקורות ב-2.6 מיליארד שקלים עד 2022 ולייעל את משק המים. במרכזה הפיכתה של מקורות לחברה "רזה" יותר, עם פחות עובדים, תוך הגדלת פעילותה על בסיס מיקור חוץ לחברות פרטיות. התכנית צפויה לאפשר את הגדלת הזרמת המים לכנרת, וכן לפנות קרקעות לטובת בנייה למגורים ולתעסוקה באזורי הביקוש.
השר שטייניץ התייחס להחלטה ואמר: "מדובר בשינוי מבני בחברת "מקורות", שיאפשר לה לבצע הגדלת השקעות דרמטית במשק המים, כבר במהלך השנה הנוכחית ובשנים הבאות, להתמודדות עם השלכות הבצורת ועם תקופות בצורת עתידית. התכנית כוללת התייעלות משמעותית בחברה, מכירת מתקן ההתפלה באשדוד, הפרטת חברת "מקורות ייזום" ותכנון להגדלת המוביל ההפוך, ההולך ונבנה בימים אלה באופן שיאפשר את הגדלת כמות המים המותפלים שתוזרם לכנרת מכ-100 מיליון קוב בשנה עד ל-300 מיליון קוב כל שנה. התכנית היא המשך הצעדים ליישום התכנית המקיפה לטיפול בבצורת ולהצלת הכנרת, שהגשתי לאישור הממשלה לפני מספר חודשים".
מכירת נכסים והתייעלות אמורים להניב של 2.6 מיליארד שקלים עד 2022
החלטה הממשלה כוללת תכנית רב שנתית להגדלת היקף הפיתוח של מקורות בשנת 2019 ל-1.4 מיליארד ש"ח בשנה ובשנים 2022–2020 עד להיקף של 1.8 מיליארד ש"ח בשנה. רף ההשקעות הנוכחי עמד על כמיליארד ש"ח בשנה ולכן מדובר בתוספת של כ-2.6 מיליארד ש"ח ב-4 שנים, לפי ההערכה. הכסף יושקע בעיקר בהזרמת מים להצלת הכנרת, בשדרוג מערך קידוחים המים, בהקמת מתקני התפלה, בהקמת מאגרי מים בנגב ובהקמת תשתיות לשכונות מגורים חדשות.
מאין אמור לבוא הכסף ?
בממשלה רוצים לברוא "יש מאין" ולהגדיל את תקציב מקורות ללא העלאת תעריף המים וללא הוספת כספים מתקציב המדינה. לכן נבנתה "מניפת מקורות" למקורות, שאמורה לייצר את ההון הדרוש:
א. פיטורי עובדים: לפי ההחלטה יצומצמו 170 תקנים במקורות, בנוסף על 94 תקנים לא מתוקצבים.
ב. מכירת פעילות: מכירת מתקן ההתפלה באשדוד, שבבעלות חברת הבת "מקורות פיתוח וייזום בע"מ", אשר תופרט בהמשך. גם אחזקות נוספות של מקורות אמורים להימכר למשקיעים פרטיים.
ג. מכירת קרקעות ונכסים: מדובר הן במבני משרדים ושטחים אחרים בבעלות מקורות באזורי הביקוש כמו ת"א וחולון, וגם שטחים נוספים המשמשים כיום את החברה לפעולות החדרת מים לאדמה, ומצריכים שטחים חלופיים כדי לא לפגוע במשק המים.
ד. מכרוז פרויקטים: חברת הבת שח"מ מבצעת חלק משמעותי מעבודות הפיתוח של מקורות בפטור ממכרז. החלטת הממשלה מצמצמת את הפטור, ומרחיבה את היקף הפרויקטים, כאשר שח"מ תוכל להתמודד בהם מול חבורת ביצוע פרטיות. מקורות תיערך לשכירת יועצים משפטיים ואחרים ביחידת הרכש לטובת ניהול מכרזים, בדומה לחברות ניהול פרויקטים וייזום אחרות במגזר הממשלתי דוגמת נת"ע ונתיבי ישראל. התקווה היא שהוצאה למכרז של חלק גדול מעבודות הפיתוח יאפשרו לבצע אותן בעלות כוללת נמוכה יותר, כאשר במכרזים אמורות להשתתף גם חברות מחוץ לארץ. לחברת שח"מ יותר להתחרות במכרזים אחרים במשק, בהיקף של 100 מליון ש"ח בשנה ב-2020 ובהדרגה לעלות עד ל-200 מליון ש"ח בשנה.
ה. היתר לעבודות יעוץ בארץ ובחו"ל: למקורות יותר לייעץ בחו"ל בהיקפים של 10 מליון ש"ח בשנה, שיטפסו ל-15 מליון ש"ח בעתיד, בהתאם לעמידה באבני הדרך ברפורמה.
כמה כסף חסר במשק המים ?
להערכת רשות המים, השילוב בין גידול האוכלוסייה, מצבה הרעוע של הכנרת והבצורת בת 5 שנים שאולי תסתיים רק השנה, מחייבות השקעות עתק בעשור הקרוב, המגיעות לכדי 14 מיליארד שקלים. "זהו גידול חסר תקדים, שאין לו אח ורע בחברות ממשלתיות אחרות, והוא לא יוכל להתממש ללא היערכות מתאימה", כותב גיורא שחם, מנהל רשות המים, במכתב אל שר האנרגיה מה-20 בפברואר 2019, שצורף להצעת החלטת הממשלה. לאחרונה התפרסם דו"ח מבקר המדינה המעיר בחריפות למשרד האנרגיה ולרשות המים על כשלים בתכנון ארוך הטווח והרס המאגרים הטבעיים. אף על פי כן, כדאי לתהות – המהלך של מכירת הנכסים של מקורות ניתן למימוש רק פעם אחת בלבד – והוא יניב, במקרה הכי טוב, כסף מספיק לתוספת השקעות ל-4 שנים, כאשר משק המים זקוק לתגבור של 190% מההשקעה הקיימת במשך כעשור. בסופו של דבר, הכסף יוכל להגיע אך ורק מהשקעות דרך תקציב המדינה או מהעלאת תעריף המים לציבור. התעריף חזר לעלות השנה, לאחר ירידה בשנים קודמות, כך שגם לאחר אישור התכנית, עדיין לא קיים מקור הכנסות ארוך טווח להשקעות נדרשות, ומקורות תיאלץ לבצען בעתיד ממצב "שדוף" יותר ודל בנכסים.
מהפך בכנרת: ממקור לצרכן
כבר שנים רבות שהכנרת יורדת בחשיבותה כמקור מים לשתייה ולהשקיה, אך כעת נדרש מהפך שיאפשר להציל את הכנרת עצמה. עד היום נבנו תשתיות המאפשרות להזרים אל הכנרת מים בהיקף של 100 מליון מ"ק לשנה, כאשר התכנית החדשה נעשית במטרה להגדיל היקף זה לעד 300 מליון מ"ק לשנה. בכך, הכנרת הופכת ממקור מים לצרכן מים משמעותי. לפי הודעת משרד האנרגיה, הצינור החדש לכנרת נמצא כבר בשלבי ביצוע מתקדמים.
