החורף עוד לא הגיע לקיצו, אך כמויות המשקעים כבר מעידות על נתונים גבוהים מהממוצע השנתי, ובשל כך העלתה רשות המים את ההקצאה לחקלאות ואף הקדימה הודעתה בנידון, בכדי לאפשר לחקלאים להתכונן טוב יותר לעונה החמה. על פי רוב הודעה זו נמסרת רק בסוף חודש מרץ, וההקדמה מעידה אף היא על נתוני הגשמים המרשימים.
בהתאחדות חקלאי ישראל בירכו על ההחלטה ומסרו: ״מקווים שעם המשך הכמויות היפות של משקעי הגשם תוחזר מלוא הכמות בסך 55 מיליון לחקלאים. לראשונה מזה שנים מגדילים את כמות המים לחקלאות במקום לצמצם אותה ובשם כלל חקלאי ישראל מברכים על כך״.
רק בשנה שעברה הודיעה רשות המים על הקצאה נמוכה ב-50 מלמ"ק מצרכי החקלאים. בעקבות שנת הבצורת הקצו באוגוסט האחרון משרד האוצר ומשרד החקלאות 30 מיליון שקלים לפיצוי עבור החקלאים שניזוקו, בצורה של ניוד זכויות מים. 30 המיליון המדוברים התווספו לכ-20 מיליון שקלים שהוקצו לטובת פיצוי חקלאי הגליל העליון שספגו הפסדים משמעותיים בעקבות שנת הבצורת.
114%
לפי הודעות רשות המים, כמות המשקעים המצטברת בשקלול כלל ארצי לתקופה ספטמבר-פברואר מסתכם ב- 130% ביחס לממוצע הרב שנתי לתקופה זו וב-114% ביחס לכל תקופת החורף. ניכרת התאוששות וצמצום חלק מהגרעונות המצטברים שנוצרו קודם לכן בכינרת ובאקוויפרים.
מועצת רשות המים קיבלה את המלצת מנהל הרשות והחליטה כי: ההקצאה לחקלאות במערכת הארצית – תעמוד על 305 מיליון קוב – תוספת של 47 מיליון קוב. ההקצאה לחקלאות באזור מעלה הכנרת – תעמוד על 85 מיליון קוב – תוספת של 17 מיליון קוב. ההקצאה לחקלאות באזור סובב כנרת – תעמוד על 82 מיליון קוב – תוספת של 9 מיליון קוב.
במקביל ובנוסף החליטה מועצת הרשות להגדיל גם את ההזרמות לצרכי הטבע והנוף: תוספת של 3 מיליון קוב באזור מעלה הכנרת, ותוספת של 5 מיליון קוב להקצאה במערכת הארצית. התוספות האמורות הן מלוא התוספות שניתן על פי הכללים לקבוע, בקטגוריות הללו.
הכינרת עדיין חשובה
בחודש יוני האחרון העבירה הממשלה החלטה על עתיד משק המים הקובעת את מעמדה של הכנרת כמקור מים אסטרטגי לישראל. והחלו עבודות לחיבור הכנרת למערכת ההתפלה שתאפשר הזרמת עודפי התפלה אליה.
למרות שפחות מ-20% ממי השתיה של ישראל מגיעים מהכנרת, שמירה על המפלס שלה היא אינטרס חיוני גם בשל סכנה כי מתחת למפלס מסויים, הוא הקו התחתון השחור העומד על 214.87 מ' מתחת לפני הים, יש סכנה שמעיינות מלוחים הנמצאים מתחת לכנרת וכרגע לא פעילים בשל לחץ המים עליהם יתחילו לנבוע וימליחו את מי הכנרת, דבר שיהפוך את מימיה לבלתי ראויים לשתייה.
חשש נוסף הוא שהתאדות המים והיעדר שאיבה גורמים לירידה בקצב תחלופת המים, דבר שגם ללא נביעת המעיינות המלוחים מביא לעלייה בריכוז המלחים במים באופן שמפר את האיזון האקולוגי בימה ובין היתר מאפשר התרחבות של מיני אצות הפוגמות באיכות המים ובאיזון המערכת האקולוגית של האגם.
מים בששון
ממדידות אנשי המקצוע של השרות ההידרולוגי שברשות המים עולה כי: במהלך חודש פברואר, עלה מפלס הכנרת ב-71 ס"מ. (ועדיין, חסר לכנרת מלאה – נכון לתחילת מרץ – 4.05 מטר). נפח המים הזמינים בכנרת (כמות המים שנכנסה בניכוי ההתאיידות) בחודש פברואר הסתכמו ב-115 מיליון קוב, לעומת נפח ממוצע רב-שנתי של 83 מיליון קוב בחודש זה.
צילום: דן לזר.
גם מאגרי מי התהום, האקוויפרים, זכו לעליות מפלסים: דרום אקוויפר החוף עלה בכ-10 ס"מ בממוצע, מרכז האקוויפר עלה בכ-7 ס"מ בממוצע, ודרום האקוויפר עלה בכ-12 ס"מ בממוצע.
דרום אקוויפר ההר עלה בכ-30 ס"מ בממוצע, מרכוב כ-44 ס"מ ובצפונו המפלס עלה בכ-47 ס"מ בממוצע. עליות מפלסים נמדדו גם באגן נעמן, באגן כברי ובשפיעת המעיינות.
