הממשלה אישרה הבוקר (ראשון) בישיבתה השבועית תכנית אסטרטגית להתמודדות עם תקופות בצורת במשק המים בשנים 2030-2018. עיקרי התוכנית המוצעת כוללים הרחבה משמעותית של פעילות התפלת המים בישראל, עידוד החיסכון במים ושיקום נחלים בצפון הארץ. ההצעה, שגובשה על ידי משרד האנרגיה, לא כוללת התייחסות למגזר החקלאי ולשאלת מכסות עתידיות לחקלאים, על אף שמדובר בצרכן המים השני בגודלו אחרי משקי הבית.

משק המים בישראל מצוי במשבר לאחר חמש שנות בצורת, על פי נתוני רשות המים,המחסור נאמד בכ-2.5 מיליארד קוב, כשלכנרת חסרים כמיליארד קוב מים. מצב עניינים זה הוביל בחודש שעבר לחידוש הקמפיין "ישראל מתייבשת", הקורא לאזרחים לצמצם את צריכת המים הביתית שלהם על ידי קיצור מקלחות ותיקון נזילות ועוד. לצד הקמפיין הפונה לאזרחים פרטיים כצרכנים, ביצעה הרשות בשבועות האחרונים מספר צעדים נוספים, בהם קיצוץ במכסות המים לחקלאים והעלאת התעריף לגינון עירוני.

קמפיין 'ישראל מתייבשת שוב' של רשות המים. יוני 2018 (צילום: מור הופרט)

הצעת המחליטים מובאת במטרה להתמודד עם ההידרדרות במקורות המים הטבעיים ולאשר תכנית דחופה להתמודדות עם המחסור הקשה במים הטבעיים במדינת ישראל. הפתרון המרכזי המוצע בתכנית הוא הכפלת יעדי ההתפלה, כך שעד 2030 יעמוד היקף התפלת מי ים על 1,100 מיליון מטרים מעוקבים (מלמ"ק) בשנה, זאת לעומת כ-530 מלמ"ק המותפלים כיום. עוד הוסיפו ברשות כי ובמידה והבצורת תימשך, ומפלסי המים במקורות הטבעיים לא יגיעו לקווים הירוקים אותם הגדירה, יעלה היקף ההתפלה ב-2030 ל-1,200 מלמ"ק.

את ההכפלה בהיצע המים המותפלים מבקשים במשרד האנרגיה לבצע על ידי הקמה של שני מתקני התפלה חדשים – בגליל המערבי ובשורק – בשיטת PPP (שותפות פרטית-ציבורית), ובהיקף כולל של כ-300 מלמ"ק בשנה עד 2024, זאת בכפוף לאישורים סטטוטוריים בוועדות התכנון. את הקמת המתקן באזור קיבוץ לוחמי הגטאות שבגליל המערבי, יש לציין, מנסה הרשות לקדם מזה מספר שנים, אך היוזמה נתקלת בהתנגדות רבה מצד תושבי האזור.

בתכנית מוצע גם להמשיך בפעולות המיועדות לצמצום הביקוש במים ועידוד החיסכון בטווח הקצר דוגמת הקמפיין בעלות של 27.6 מיליון שקל לשנתיים. בנוסף קוראת התכנית להנחות את רשות המים לחבר את האזורים המנותקים למערכת המים הארצית באגן הכינרת, רמת הגולן והעמקים המזרחיים לטובת אמינות מלאה באספקת מי שתייה ומים לחקלאות והטבע באזורים אלה.

נקודה מרכזית נוספת היא התכנית לשיקום שבעה נחלים בצפון הארץ, בעלות כוללת של 71 מיליון שקל, שאמורה להיות מושלמת עד דצמבר 2023. תכנית השיקום – שהוכנה על ידי משרד האנרגיה בשיתוף רשות המים, רשות הטבע והגנים, והמשרד להגנת הסביבה – כוללת את הנחלים, בצת, געתון, נעמן, ציפורי, קישון, חדרה, ומעיין עינן, אמורה להחזיר מים לטבע בהיקף כולל של 20 מלמ"ק.

גם הוא ישוקם, קורמורן בנחל הקישון (צילום: ארז רביב)

החברה להגנת הטבע, שגיבשה גם היא תכנית לשיקום נחלים בהם חמישה הכלולים בתוכנית הממשלתית, קראה לשרים לאשר את ההצעה. "מדובר בתכנית מהפכנית לשיקום זרימת המים בנחלים שיובשו וזוהמו במשך עשרות שנים" נכתב בפנייה של החברה להגנת הטבע לשרים, "תכנית חשובה זו, תהפוך שבעה נחלים מוזנחים, לנחלי איתן, בהם זורמים מים נקיים – להנאת הציבור, ולשמירת הטבע בישראל. החברה להגנת הטבע תומכת בהצעה משמעותית וחשובה זו, ומברכת את השר שטייניץ, על קידומה".

כאמור, על אף שהתכנית מנסה לתכלל את צריכת המים של מדינת ישראל עד 2030, ולפרוס תכנית המתייחסת גם לטבע ולשיקום אגם הכינרת כמקור מים אסטרטגי, היא מתעלמת מהמגזר החקלאי. ההצעה אף לא כוללת את עמדתו של שר החקלאות אורי אריאל, למרות שהיא נוגעת לתחום סמכותו. להיעדרותה של עמדת משרד החקלאות לא מוצג הסבר בהצעת ההחלטה. עמדת שר האוצר משה כחלון דווקא כן נכללת בהצעה, למרות שהעלות הכוללת של התכנית לתקציב המדינה היא 73 מיליון שקל בלבד, וגם עלות זו פרוסה עד 2030.

שדה חיטה יבש בעמק חפר לאחר שנת בצורת. ארכיון (צילום: גיל יערי/ פלאש90)

המגזר החקלאי, שצורך על פי נתוני רשות המים, כ-555 מלמ"ק בשנה, הוא צרכן מים שפירים מרכזי ושני רק לשימוש הביתי שעומד על כ-800 מלמ"ק. נושא מכסות המים העתידיות היא דבר חשוב שעבור החקלאים שכן מים מהווים 30% בערך מעלות הגידול של חקלאי. תמונת ברורה של כמות המים שתעמוד לרשותם בעתיד, הייתה יכולה לסייע לחקלאים לתכנן מראש את עבודתם לשנים הקרובות. אך, למרבה הצער, בחרו במשרד האנרגיה שלא להתייחס לסוגיה.

בעמותת צלול בירכו על התוכנית הממשלתית והוסיפו כי "מזו תקופה ממושכת שצלול מתריעה כי משק המים הגיע לתחתית כל הקווים האדומים שנקבעו, ואנו נמצאים רגע לפני נזק אל–חזור למקורות המים שלנו. יש להזדרז ולהפחית את התלות בהתפלה, על ידי גיוון מקורות המים של ישראל. חסכון ציבורי במים בעקבות קמפיין הוא רק חלק מהפתרון. צלול קוראת לממשלה למהר ולהשית היטלי שימוש חריג על משתמשים פרטיים ועל רשויות מקומיות, לטהר מי תהום ובארות מזוהמים, לאפשר תפיסת מי גשמים ושימוש במים אפורים, לדרוש ולאכוף בנייה המעודדת חלחול מי גשמים לאדמה (נגר), לזרז בניית מאגרי איגום מי קולחין, להתאים את גידולי החקלאות והצמחייה בגינות ציבוריות לשינויי האקלים, ועוד שורת פעולות שתחסוך ותגוון את מקורות המים של ישראל. אנו תקווה כי הממשלה תשכיל ותבחר בפעולות הנכונות, וצלול תמשיך לעקוב ולוודא שהחלטות הממשלה ייושמו במלואן".