לקראת הבחירות ולאור מצב שוק העבודה בישראל יצאנו לבדוק מה חושבות המפלגות על אחד האמצעים האולי פחות פופולאריים, אך יותר אפקטיביים, שיש לעבודה המאורגנת בארסנל שלה במאבקה להבטיח זכויות עובדים ולאחרונה גם לתת רוח גבית למאבקים חברתיים לצמצום פערים. בליכוד, באיחוד מפלגות הימין, ובימין החדש מעוניינים לקדם בכנסת ובממשלה הבאות את הגבלת זכות השביתה – בעוד שכחול-לבן, מפלגת העבודה, מרצ וחד"ש-תע"ל מתייצבות לצד העובדים המאורגנים ביישום הזכות שהוכרה במשפט הבינלאומי כזכות יסוד.

סוגיית הגבלת זכות השביתה היא אג'נדה מרכזית אותה מקדם נתניהו במאבקו כנגד העבודה המאורגנת, בדגש על יכולתם של העובדים להתגונן מפני פגיעה במהלכי הפרטה ולערוך מאבקים ציבוריים רחבים כגון אלו שהולידו את העלאת שכר המינימום, חוק פנסיה חובה, קליטת עובדי קבלן במגזר הציבורי, שילוב עובדים עם מוגבלויות בשוק העבודה, מאבק בהפקרות בענף הבנייה ואף העלאת קצבאות הנכות. מאבקים אלו שניהלה ההסתדרות נשענים בייחוד על כוח השביתה ה'שלטריסטי' של ועדי העובדים במגזר הציבורי ובחברות הממשלתיות כגון עובדי משרדי הממשלה, הרכבת, חברת החשמל והנמלים.

ההסתדרות תובעת את הנהלת אפקון על פגיעה בהתארגנות עובדיה ושבירת שביתה בניגוד לדין (דוברות ההסתדרות)

על-פי פרסומי התקשורת, בעת המו"מ הקואליציוני ב-2015 להרכבת הממשלה היוצאת, ביקש נתניהו לכונן הסכמה בין מפלגות הקואליציה על קידום "חוק בוררות חובה" שיגביל את זכות השביתה בשירותים שיוגדרו "חיוניים". מי שהטיל וטו על היוזמה היה שר האוצר משה כחלון, זאת על אף לחצים מצד ראש הממשלה גם לאורך הקדנציה, כמו גם התבטאויות של שרים בכירים נוספים דוגמת שרת המשפטים איילת שקד ושר התחבורה ישראל כץ. האם הבחירות הקרובות צפויות להכריע את עתיד זכות השביתה בישראל?

בכנסת החולפת הוגשו גם חמש הצעות חוק פרטיות שעניינן הגבלת זכות השביתה בישראל. חברת הכנסת שרן השכל (הליכוד) הובילה את הקו עם שלוש הצעות, שלאחת מהן הצטרף חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', כיום מאיחוד מפלגות הימין. מלבדם ביקש חבר הכנסת עודד פורר (ישראל ביתנו) להגביל את זכותם של עובדי חינוך בבתי ספר יסודיים ובגנים לשבות בלא אישור בית דין לעבודה, והצעת חוק אותה הגיש חבר הכנסת ישראל אייכלר (יהדות התורה) גם בכנסת ה-19 המבקשת להגביל את האופן בו העובדים בשירות הציבורי יוכלו לפעול במסגרת סכסוך עבודה ולחייבם לדווח 62 שעות מראש על כוונתם לשבות ועל היקף השביתה.

דבר ראשון פנה למפלגות השונות בשאלה מה עמדתם באשר להגבלת זכות השביתה בישראל, ובהנחה והן סבורות כי יש להגבילה – באלו תנאים, ומה הן החלופות שהן מציעות למימוש זכות העובדים להתארגנות? לצד זאת, בחנו את מצעי המפלגות שפורסמו, את פעולותיהם והתבטאויותיהם של נציגי המפלגות לאורך השנים האחרונות, וכן את מעורבותם בחקיקת חוקים המגבילים את זכות השביתה או ההתנגדות להם.
חשוב לציין כי כבר כיום אוסרת הפסיקה בישראל על 'שביתות פוליטיות' כנגד החלטות הכנסת והממשלה ומגבילה את זכותם של ועדי העובדים לשבות אף כנגד הפגיעה בהם בעקבות מהלכי הפרטה ("שביתה מעין-פוליטית") לשביתה מידתית ומצומצמת בהיקפה בלבד.

שביתת עובדי ECI 11 בינואר (צילום: ארז רביב)

כחול-לבן

"השביתה היא זכות יסוד במשטר דמוקרטי עם זאת, יש לקיים דיאלוג מתמשך כדי למנוע שביתות שיכולות לפגוע בשירותים חיוניים לאזרח", מסרו במפלגה ל'דבר ראשון'.
בעוד שיו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, מספר 5 ברשימה, צפוי להתנגד בתוקף לכל ניסיון לפגוע בזכות השביתה של העובדים בישראל – בתחילת פברואר, טרם הצטרפות ניסנקורן למפלגת חוסן לישראל וטרם האיחוד עם יש עתיד, השיב יו"ר מפלגת תל"ם בוגי יעלון לשאלת דה מרקר בנושא כי "השביתה היא זכות דמוקרטית חשובה של עובדים, אך גם לה יש סייגים". מפלגת "יש עתיד" מסרה לדה מרקר מפורשות כי היא תומכת באופן חד משמעי בחקיקה אשר תגביל את זכות השביתה. ראוי לציין, כי במהלך כהונתו של לפיד כשר האוצר, התנגד דווקא למהלך דומה אותו ביקש נתניהו לקדם.

"אנחנו לא מתכוונים ליישם מדיניות של הסתדרות בכחול לבן. אנחנו לא מתכוונים שבכחול לבן תהיה תרבות של ועדים", אמר לאחרונה גבי אשכנזי, מספר 4 ברשימה, באמירה שייתכן שמגלמת אף היא את היעדר ההסכמה בסוגיות ליבה הנוגעות לזכויות עובדים והשמירה עליהן במפלגה המורכבת מדמויות מגוונות ובלא קשר אידיאולוגי ברור.

על-פי מצעה, מבקשת מפלגת כחול לבן לחזק את המגזר הציבורי בין היתר באמצעות הגברת הגמישות הניהולית בו. במצע מציין במפורש כי בכוונת המפלגה להניע תהליך זה בשיתוף עם ההסתדרות הכללית, זאת לצד גיבוש קוד אתי למשרתי ציבור; אך איננו מתייחס במפורש לסוגיית זכות השביתה.

משה (מוץ) מטלון, המועמד ברשימה במקום ה-36, ואשר כיהן בעבר בכנסת ה-18 מטעם מפלגת ישראל ביתנו היה בין יוזמי הצעת חוק 'בוררות חובה' בשנת 2009. חבר הכנסת עופר שלח המועמד במקום ה-8 ברשימה חבר לחברת הכנסת איילת שקד להכנת חוק 'איסור שביתה פוליטית' בכנסת ה-19.

ישיבת הסיעה הראשונה של "כחול לבן" (צילום: מיכאל שבדרון).

הליכוד

"ניסנקורן, שר האוצר של לפיד וגנץ, ישבית את המדינה ויפגע באזרחי ישראל. הוא ייקח את ישראל אחורה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות – ונפעל בכל דרך להגבלת השביתות כדי למנוע פגיעה מיותרת כל כך באזרחי ישראל", מסרה לנו מפלגת הליכוד בתגובה לשאלותינו.
כאמור, הגבלת זכות השביתה וחקיקת חוק בוררות חובה הם פרויקט אותו מבקש נתניהו לקדם מזה שנים רבות, ועומד בחזית מאבק ארוך שנים בארגוני העובדים. על-פי דיווחי העיתונות אף פעל להכליל חקיקה זו בהסכמים הקואליציוניים להרכבת הממשלה הקודמת ולקדמו במסגרת חוק ההסדרים במהלכה. גם שר התחבורה ישראל כץ, מספר 3 ברשימה, איים בעבר לקדם חוק להגבלת זכות השביתה על רקע מאבקו בוועדי העובדים בנמלי הים. חברת הכנסת שרן השכל, המועמדת במיקום ריאלי ברשימה (28) הגישה שלוש הצעות חוק פרטיות ברוח זו.

עם זאת, הרשימה כוללת גם את חבר הכנסת חיים כץ, מי שעמד בראשות ועד עובדי התעשייה האווירית ונחשב לדמות דומיננטית ובעלת השפעה במפלגה, הצפוי ככל הנראה להפעיל את מלוא כובד משקלו כנגד חקיקה שתגביל את זכותם של העובדים לשבות. בפברואר האחרון מסר הליכוד לעיתון דה מרקר כי המפלגה דווקא לא תתמוך בהגבלת זכות השביתה.

ח"כ שרן השכל (צילום ארכיון: יונתן זינדל פלאש90)

העבודה

"מפלגת העבודה תומכת בעבודה מאורגנת ובהתאגדויות עובדים, ואנו רואים בהם נדבך חשוב במבנה הכלכלי-חברתי", נמסר לנו מהמפלגה שטרם פרסמה מצע. "כמובן שקיימים נושאים בתחום הסכמי העבודה בהם יש מקום לקדם שינויים ועדכונים, אולם השינוי חייב להגיע כחלק מהסכמה רחבה, בין המעסיקים לבין נציגות העובדים. אנחנו מתנגדים לחקיקה כפויה שתביא לפגיעה בזכויות והתאגדויות עובדים, ואנו מאמינים כי כל שינוי בתחום זה צריך להיות מקודם על-ידי דיאלוג והסכמות רחבות".
חבר הכנסתי עמיר פרץ (יו"ר ההסתדרות לשעבר) ואיציק שמולי התנגדו בעבר להצעות חוק להגבלת זכות השביתה שנדונו במליאת הכנסת ה-19.

חד"ש-תע"ל

"חד"ש-תע"ל מכירה במלוא הזכות של העובדים לשבות – הן בעקבות הרעת תנאים, הן לאחר הכרזת סכסוך עבודה בשל כישלון בהסכמה עם המעסיק, והן שביתות בתגובה לקיצוצים, שינויים מבניים, הפרטות ופיטורים המוניים", מסרה המפלגה ל'דבר ראשון' בתגובה לשאלתנו.

"כמובן שלא מדובר בדיון תיאורטי או משפטי גרידא, אלא שאלה הנוגעת בחייהם וברווחתם של מאות אלפי עובדים בישראל. מפלגות הימין הדוגלות במדיניות הניאו-ליברלית – ובראשן הליכוד והימין החדש – חותרות להחליש את כוחה של העבודה המאורגנת ובראש ובראשונה את כוחם של עובדי הנמלים והרכבות. זכותם של העובדים – כולם – לשבות, וחד"ש-תע"ל תומכת בזכות זו. שביתה היא אחד ממנופי הלחץ היחידים שנותרו לעובדים בשוק קפיטליסטי, שבאופן מובנה יש למעסיקים ולבעלי ההון דומיננטיות על חשבונם". עוד הוסיפה המפלגה כי היא תומכת ופועלת באופן עקבי למימוש זכות העובדים להתארגנות במסגרת האיגודים המקצועיים בין היתר באמצעות פעילות ארוכת שנים של סיעת חד"ש בהסתדרות.

גליון מיוחד של 'דבר ראשון' בכנס ההסתדרות לקראת שביתה כללית במשק (צילום: גיל פלוטקין)

המפלגה אף ציינה כי הנושא מופיע במפורש במצעה: "ביטול כל החוקים והתקנות הפוגעים בזכויות העובדים ובאיגודים המקצועיים" ובמקום אחר קושרים בין צמצום המרחב הדמוקרטי לכך: "בישראל של היום מתחולל תהליך מדורג של פאשיזציה, המשלב צעדים נגד המיעוט הלאומי הערבי, נגד האיגודים המקצועיים, נגד מפלגות השמאל ונגד ארגונים דמוקרטיים, יחד עם מתקפה נגד האקדמיה והאינטלקטואלים, עם הסתה לאומנית וגזענית".

איחוד מפלגות הימין

ברשימה, המורכבת ממפלגת הבית היהודי – לשעבר המפד"ל, האיחוד הלאומי ומפלגת הכהניסטים עצמה לישראל, מסרו ל'דבר ראשון' כי יפעלו לקדם חקיקה אשר תאסור שביתה בנושאים הנוגעים להשפעות רגולציה על עובדים, וכן שביתות כנגד 'המדינה כריבון', כגון בשל השפעת הליכי הפרטה על זכויות העובדים.

"מסגרת יחסי העבודה היא כזאת המתקיימת בין עובד או ארגון המייצג עובדים לבין המעסיק הישיר או הארגון המייצג אותו. במסגרת תיקוני החקיקה נדאג להבהיר כי דרישות בנוגע לעניינים אשר מצויים מחוץ לכוחם וסמכותם של הצדדים ליחסי העבודה, ובנושאים שלא ניתן לכלול בהסכם קיבוצי, לא יהוו עילה לסכסוך עבודה". חקיקה זו לדבריהם תבהיר מי הם הצדדים לסכסוך עבודה ואת גבולות סכסוכי העבודה. "נדאג שהמדינה בתפקידה השלטוני – כריבון – לא תהיה צד לסכסוך עבודה, ולצמצם את סמכות בית הדין לעבודה לגבי סוגים מסויימים של עובדי המדינה, זאת כדי להגדיר היטב מי הם עובדי המדינה כך שכל עובד אחר שיבקש לשבות כנגד המדינה חזקה עליו שהוא עושה זאת ביחס לתפקידה כריבון".

ח"כ בצלאל סמוטריץ'. צילום: פלאש 90

"עוד נפעל לקבוע כי פתיחת תחום כלשהו לתחרות לא תהווה עילה לסכסוך עבודה, ושביתה בנושא זה תיחשב שביתה בלתי מוגנת. כמו כן, נדרוש כי ארגון עובדים או גורם מטעמו שיעודדו ויתרמו לביצוע שביתה שלא במסגרת סכסוך עבודה מוכרז, לא יסירו מעצמם אחריות באמצעות הצהרה בלבד ויידרשו להוכיח זאת במקרה הצורך. נדאג כי שביתה בלתי מוגנת לא תזכה בכל הגנה הניתנת לשביתה לפי כל דין, לרבות לעניין אחריות נזיקית. מוצע עוד כי מנהל פעיל, או עובד מנהלי בכיר האחראי לאותו תחום בארגון עובדים ששידל עובדים להשתתף בשביתה בלתי מוגנת, יישא באחריות קפידה לנזקים שייגרמו כתוצאה מהשביתה". נושא זה, מבקשים באיחוד מפלגות הימין להפקיע מסמכויות בתי הדין לעבודה.

לצד זאת, מבקשת המפלגה לקבוע כי בעת שביתה במונופולים, יחשב ועד העובדים והחברים בו כמונופולים בפני עצמם, ו"יהיו אחראים לעבירות של חבר בני האדם לפי חוק הגבלים עסקיים", שכן "יכולתם להשפיע על התחרות דומה לזו של הנהלת המונופולין".
"נפעל לקידום מנגנונים שיביאו לצמצום השביתות בשירותים החיוניים במשק, אשר מובילות לנזקים משמעותיים ולפגיעה חמורה בסדרי החיים התקינים במדינה. שביתה בשירותים אלה תיאסר בחוק וההכרעה בסכסוכי עבודה שיתגלעו בין הצדדים תוכרע על-ידי ועדת בוררים שתוקם לפי הצעת חוק זו.

הרכב הוועדה יכלול: שופט עליון בדימוס כפי שיוחלט על-ידי נשיא בית המשפט העליון והוא יהיה יו"ר הוועדה, נציב שירות המדינה או נציג המעסיקים וכן נציג ארגון העובדים היציג בשירות בו הוכרז סכסוך העבודה". על-פי הצעת החוק יחויבו גם נציגי המעסיקים להגיע להליך בוררות. רק במידה ויקבע כי אינם פועלים בתום לב על מנת להביא לסיום הסכסוך – יורשו עובדי השירות החיוני לשבות. "כך יתומרצו מעסיקים לפעול בתום לב במסגרת הליך הבוררות".
בכנסת ה-20 היה ח"כ סמוטריץ' שותף לאחת מיוזמות החקיקה של ח"כ השכל, המתייחסת ל'איסור שביתה נגד המדינה כריבון בשירותים החיוניים'. בעבר הגיש גם אריה אלדד שכיהן בעבר כחבר כנסת מטעם האיחוד הלאומי ועוצמה לישראל הצעות חוק להגבלת זכות השביתה.

יהדות התורה

כאמור, חבר הכנסת ישראל אייכלר הגיש בשתי הכנסות האחרונות הצעות חוק שמטרתן לחייב ועדי עובדים בשירותים חיוניים לדווח למשרד העבודה 62 שעות טרם נקיטת צעדים ארגוניים במסגרת סכסוך עבודה על כוונתם והיקף הצעדים שינקטו – הצעה המגבילה את יכולת התגובה של הוועדים במסגרת יחסי העבודה. חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב מגישים מאז הכנסת ה-17 הצעות חוק שמטרתן הקמת מרכז מידע במשרד העבודה והרווחה שניתן יהיה לברר מולו על שביתות המתקיימות במשק. בדברי ההסבר להצעת החוק כתבו: "שביתות הן כלי ביטוי חשוב בידי עובדי המגזר הציבורי להגנה על זכויותיהם, למרות שהן גורמות נזקים כלכליים כבדים למשק ופוגעות באיכות החיים של אזרחי המדינה".

המפלגה טרם פרסמה מצע ועוד לא הגיבה לפניית דבר ראשון בנושא.

מרצ

"מרצ תומכת בזכות השביתה כחלק מזכויות היסוד שנקבעו כבר במאה ה-19. מרצ מתנגדת לניסיונות לפגוע בזכות השביתה ומאמינה שיש לעגן אותה בחוק ולהרחיב את תחולתה". מסר ל'דבר ראשון' מזכ"ל המפלגה תומר רזניק. מצע המפלגה שאושר אמש (חמישי) קושר בין ההגנה על חירויות ההתאגדות והשביתה לבין ההגנה על כלל ארגוני החברה האזרחית ובו נכתב: "מרצ רואה במגמת ההתאגדות הגוברת של עובדים במקומות עבודה מגמה מבורכת שיש לחזק ולעודד. התאגדות עובדים אינה רק צעד כלכלי של עובדים אלא מבטאת דמוקרטיזציה של מקום העבודה ובכך של חיי האזרחים. מרצ תתנגד לחקיקה המנסה לפגוע בהתארגנויות עובדים ובזכות השביתה ותתמוך בחקיקה שנועדה לחזק זכויות אלה". לצד זאת כולל המצע גם קריאה לחקיקת 'חוק יסוד זכויות חברתיות' אשר יכלול את זכות ההתאגדות והשביתה לצד הזכות לבריאות, חינוך, דיור וקיום בכבוד.

בכנסת היוצאת אף הגיש חבר הכנסת אילן גילאון הצעת חוק הקוראת לאפשר את זכות ההתאגדות לשוטרים וסוהרים. גם יו"ר המפלגה, ח"כ תמר זנדברג, התנגדה בעבר במליאת הכנסת ליוזמות חקיקה להגבלת זכות השביתה.

הפגנת הנכים בת"א, ח"כ אילן גילאון: "אנו כאן היום בשם כל מי שממשלת ישראל דופקת" (תמונה: דובר ח"כ אילן גילאון)

הימין החדש

עמדת הימין החדש כמעט זהה לזו של איחוד מפלגות הימין בתחום זה. ראשי המפלגה איילת שקד ונפתלי בנט הודיעו כי בכוונתם לדרוש חקיקת חוק שיאסור כליל על קיום שביתות בשירותים חיוניים, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הבאה, וכן לאסור גם על שביתת עובדים בשירותים שאינם מוגדרים כ'חיוניים', אם השביתה נובעת מהחלטת ממשלה לבצע רפורמות לקידום תחרות, הגדרת ועדי עובדים כמונופולים והטלת אחריות נזיקית על נציגי עובדים במקרה של שביתות שאינן חוקיות. מצע הימין החדש כולל התייחסות מפורשת לנושא: "לא נקבל שביתה בשירותים חיוניים", נכתב שם. "נחייב בוררות חובה בסכסוכי עבודה שעובדי שירותים אלה הם צד להם".

בנוסף, כולל המצע סעיף נוסף המבקש להחליש את יכולתם של עובדים חלשים בישראל להתאגד. בעוד שכיום מכיר החוק בישראל בכך שמערכת יחסי עבודה בין העובדים והמעסיק אינה סימטרית, ולפיכך קובע כי די בחתימתם של שליש מעובדי החברה להכרזת יציגות – מבקשת מפלגת הימין החדש לחייב את העובדים להחתים למעלה מ-50% מהעובדים לשם הקמת התארגנות חדשה.
כחברת כנסת, הייתה מעורבת שרת המשפטים איילת שקד במספר הצעות חוק פרטיות להגבלת זכות השביתה.

כולנו

"מפלגת 'כולנו' מתנגדת נחרצות לניצול לרעה של זכות השביתה ולפגיעה בצרכנים ובאזרחי המדינה. בה בעת, המפלגה מאמינה כי זכות השביתה עצמה חשובה, ורק מדינה טוטליטרית ולא שפויה תמנע מעובדים להתאגד כרצונם", נמסר לנו. "מפלגת כולנו סבורה כי הגבלת זכות השביתה רלוונטית רק בשירותים חיוניים ביותר, וראוי שתעשה בזהירות מרבית. בית הדין הארצי לעבודה מאזן על בסיס שבועי את זכות השביתה מול הזכות של האזרח לקבלת שירותים, מקיים מערכת גישורים ענפה, ומונע שביתות פראיות".

שר האוצר משה כחלון התנגד לכל אורך הקדנציה לחקיקת חוק להגבלת זכות השביתה, זאת על אף לחצים בנושא הן מצד ראש הממשלה והן מצד הפקידות הבכירה באוצר. כחלון אף התנגד לניסיונו של נתניהו להביא את סוגיית זכות השביתה בחברת חשמל להכרעה בבג"ץ, הכרעה שקיווה שתביא לצמצום זכות השביתה בשירותים חיוניים בישראל.

זכות השביתה של העובדים לא מופיעה במצע מפלגת כולנו, מאותו טעם שלא כללנו במצע גם את הזכות למים נקיים ולחשמל זורם

לאורך כהונתו היה שותף שר האוצר משה כחלון לשורת הסכמים שנחתמו מול ההסתדרות, ביניהם העלאת שכר המינימום, קליטת עובדי קבלן בשירות הציבורי וצמצום צורות העסקה פוגעניות, פתרון משבר הביטוחים הסיעודיים, הסכם הבטיחות בענף הבניין ואף חתימת הסכם מסגרת. מרבית ההסכמים הללו נחתמו לאחר שהוכרז סכסוך עבודה כללי במשק – אך בלא צורך בשביתה ממשית. במפלגה הדגישו עובדה זו וציינו כי באמצעות הידברות עם העובדים והמעסיקים מנע כחלון הפסדי עתק למשק – וגם שיפר את מצב העובדים בכל ענפי המשק. "זכות השביתה של העובדים לא מופיעה במצע מפלגת כולנו, מאותו טעם שלא כללנו במצע גם את הזכות למים נקיים ולחשמל זורם", הוסיפו בתגובה לשאלותינו.

ישראל ביתנו

לאורך השנים יזמה מפלגת ישראל ביתנו מספר הצעות חוק פרטיות להגבלת זכות השביתה, שהאחרונה שבהן היא הצעת החוק של חבר הכנסת פורר להגבלת זכות השביתה של עובדי חינוך בבתי הספר היסודיים ובגנים. בעבר הציעו גם חברי הכנסת רוברט אילטוב, סופה לנדבר, אסתרינה טרטמן, אלכס מילר, סטס מיסז'נקוב וליה שמטוב (שאינם מופיעים ברשימת המפלגה לכנסת הנוכחית) הצעות חוק ברוח זו.

מצע המפלגה אינו מתייחס לסוגיה, והמפלגה טרם הגיבה לפניית דבר ראשון בנושא.

שביתה, צילום ארכיון: פלאש 90.

זהות

מצעה הכלכלי של מפלגת זהות הוא ככל הנראה הימני ביותר מבין המפלגות בישראל, ומדבר על סגירה מוחלטת של חלקים נרחבים מהמגזר הציבורי והשירותים הציבוריים, הפרטתם של אחרים וביטול של מכסים המגנים על הייצור המקומי – מדיניות שבמידה וממשלה כלשהי תבקש ליישם, תפגע בעובדים רבים ועתידה ככל הנראה לעורר מאבקים חריפים. עם זאת, המצע בן 254 העמודים איננו מתייחס באופן ישיר לסוגיית זכות השביתה וההתאגדות. במפלגה טרם הגיבו לפניית דבר ראשון.

גשר

"כדי להחליש את הוועדים החזקים יש לאסור שביתות במונופולים ולקבוע בוררות חובה עם העובדים" מסרה מפלגת גשר ל'דבר ראשון'.

"נתחיל באמירה חשובה שזכות ההתאגדות והזכות לשבות הן זכויות הכרחיות במשטר דמוקרטי והן נועדו להגן על קבוצות עובדים מפני ניצול וכדי לעמוד על איכות השירותים האזרחיים בחברה. זה נכון שיש לעיתים ניצול לרעה של הזכות לשבות, בעיקר של קבוצות לחץ היוצאות לשביתה מבלי למצות את כל כלי המו"מ שעומדים לרשותן. הגבלת הזכות צריכה להיבחן במתינות רבה (ואולי באמצעות מנגנון בוררות חובה טרם יציאה לשביתה), כשהדבר נוגע לשירותים חיוניים לאזרח שיציבותם תביא גם להפחתת יוקר המחיה בישראל".

מפלגת רע"ם-בל"ד טרם הגיבה לפנייתנו.

במפלגת ש"ס בחרו שלא להגיב לפניית דבר ראשון.