הצעה להקים תחנת כח באדמות מושב אילניה גורמת לקרע חברתי בין יישובי מועצת גליל תחתון ובתוך היישוב עצמו. ביום שלישי בשבוע הבא תתקיים הצבעה על הסמכת הועד לשאת ולתת עם יזמים, כאשר הסכם שכירות דורש הצבעה נוספת. בשבוע האחרון וגם היום (שישי) בצהריים מתקיימות הפגנות מחאה בנושא מטעם תושבי האזור וקבוצת "מאבק 2020". אורית עבו, יו"ר הועד המקומי: "כשאנשים חדלו להגיד שלום אחד לשני זה קרע חברתי".

הפגנה כנגד הקמת תחנת הכח בסמוך למושב אליניה, 22 למרץ 2019 (צילום: אורי השילוני, קבוצת "מאבק 2020")

כ-100 מתושבי הגליל התחתון הפגינו היום בצהריים כנגד הכוונה להקים תחנת כח באדמות מושב אילניה. שאר יישובי מועצת הגליל התחתון כבר דחו הצעות של יזמים שונים להקמת תחנות כח, הן בשל החשש מהשלכות בריאותיות, והן בשל החשש מבעיות חברתיות. האדמות החקלאיות במועצה מסודרות באופן בו השטחים המרוחקים של יישוב אחד קרובים יותר לבתי היישובים האחרים. באופן כזה, יישוב יכול להגיע להסכם עם יזמים על הקמת תחנת כח מזהמת, כאשר זיהום אוויר מהתחנה יגיע בעיקר ליישובים השכנים, שלא השתתפו בקבלת ההחלטה ולא נהנים מדמי השכירות.

אדמות הישובים בגליל התחתון

סוגיה נוספת נגרמת בשל העובדה שרוב תושבי אילניה אינם חברי האגודה של המושב, וככאלה, אינם בעלי זכות הצבעה ואינם נהנים אפשריים מבחינה כלכלית מהקמת תחנת כח. אורית עבו, יו"ר הועד המקומי ביישוב השתתפה היום בהפגנה וסיפרה ל'דבר ראשון' על הסיבות להתנגדותה: "אני תושבת אילניה ומתנגדת לזה שנמכור את הבריאות שלנו בשביל כסף. אמא שלי חברת אגודה וגם היא מתכוונת להצביע נגד. אני חושבת שמספיק יישובים אמרו את דברם. אילניה זה היישוב האחרון שיש לו אפשרות להצביע בעד או נגד הקמת תחנת כח". ביישובים אחרים במועצה, לא מוחים רק נגד החלטה ספציפית, אלא נגד השיטה שמאפשרת להפריט את תכנון תחנות הכח.

ב-11 במרץ הוציא ראש המועצה האזורית ניצן פלג, מכתב לאגודת אילניה המתנגד בלשון חריפה ליוזמה: "המועצה מתנגדת ותלחם בכל כוחה כנגד הקמת תחנת כוח מונעת גז טבעי בשטחי המועצה, עצם רעיון הקמת תחנת כוח יוצר שסעים בקהילה ונכון יהיה שלא תעלו את הנושא כלל. המועצה לקראת סיום הכנת תכנית אב לשטחים פתוחים שתקבל מעמד סטטוטורי ותמנע כל אפשרות של הקמת תחנת כוח מונעת גז אם ע"י ות"ל או אם ע"י גוף תכנוני אחר".

אריק גודס מזכיר ועד האגודה באילניה לא היה מעוניין להתראיין או לשלוח התייחסות לכתבה, אך חשוב לציין שבשלב זה ההצבעה באילניה היא הצבעה מקדמית – הסמכת ועד האגודה להתקשר עם יזם, ולא על חוזה ספציפי מול יזם. עם זאת, טיוטת חוזה בלתי חתומה עם "שיכון ובינוי" קיימת וחלק מתושבי אילניה קראו בה. עבו מספרת: "אני עיינתי בחוזה התקשרות מול היזם – חוזה חד צדדי לחלוטין שלא יניב כמעט שום הכנסה לחברי האגודה, במיזם שעלול לפגוע בחיי אדם. במקרה אני עורכת דין, היזם זה שיכון ובינוי, הם מציעים תשלום בסך 75,000 ₪ שנתי על השכרת הקרקע מחברי האגודה, וזה לפני מיסוי. כשתושבים יקבלו את החוזה הם יראו מה שהבטיחו להם לעומת מה שיש". ביחס להבטחות, עבו מספרת על שמועות לפיהן התחנה תניב הכנסה של 5,000 שקלים למשפחה, סכום גבוה בהרבה מהסכום המדובר בטיוטה, כאשר יש לציין שרוב תושבי אילניה כלל אינם חברי אגודה.

הפגנה כנגד הקמת תחנת הכח בסמוך למושב אליניה, 22 למרץ 2019 (צילום: תושב אילניה)

"אין פה מליונים וגם אם יש מליונים זה שווה סיכון חיי אדם? זה שווה שנפתח חלונות בבוקר ונראה ארובות? שנהפוך להיות חדרה מספר שתיים או חיפה מספר שתיים, עם בעיות תחלואה? הרי זה רק יגדל ויגדל, ברגע שניתן לזה פתח זה רק יגדל ויתפח".

מתיחות במוסדות היישוב הפנימיים

ביום שלישי השבוע התקיימה ביישוב ועדת ביקורת אשר הציעה, בין השאר, להקים ועדת מיזמים שתבחן באופן השוואתי יוזמות כלכליות שונות לפיתוח עסקי, ולא רק הצעה ספציפית אחת בשיטת – הכל או כלום. לדברי עבו שישבה שם כמשקיפה "הייתה אלימות מילולית בישיבה. דיברו בגסות רבה אל חברי ועדת הביקורת. אני חושבת שמלבד המילה 'קרע חברתי' אין יותר מה להגיד. אם אנשים עוברים אחד מול השני ונמנעים מלהגיד שלום, זה אומר הרבה. זה המצב עכשיו". גם תושבים אחרים מאשרים את גרסת עבו, לפיה הישיבה התנהלה בטונים צורמים. עבו מתריעה מפני התנהגות במתכונת של מתן אמון אוטומטי, המקובלת בלא מעט יישובים במגזר החקלאי, עניין שלדעתה יכול להביא למפח נפש בסיכומו של דבר. "יש פה מיעוט קטן שמוליך שולל קבוצה רחבה של חברי אגודה, שלא ראו את החוזה ולא מבינים בכלל איזו התקשרות הם הולכים לאשר".

נושא צדדי ומשיק הוא חלוקת של כספים לחברי האגודה, עקב הפקעת שטחים מכביש 65. התושבים מדווחים שהאגודה חילקה בימים האחרונים לחברים סכומים של כ-26,000 שח למשפחה, כתשלום חד פעמי. סמיכות הזמנים בין חלוקת הכספים להצבעה על קידום מיזם תחנת הכח גורמת למתנגדים לחשוש שמדובר בתרגיל מכוון, ללא הסברה מספקת של ההבדלים הגדולים בין הפקעת אדמה לצורך כביש לעומת התקשרות עם יזם להקמת תחנת כח.

זה לא נקודתי, זו שיטה

מאז קבלת החלטת הממשלה 2592, הכוללת חלק נרחב הנוגע לתכנון מופרט של תחנות כח והליך תכנוני מהיר דרך הועדה לתשתיות לאומיות, יישובים חקלאים רבים מתמודדים עם הצעות של יזמים שונים, להסכם אופציה להקמת תחנה בעתיד. גם היזמים וגם בעלי הקרקע לא נהנים מוודאות שאכן תחנה תקום, בשל הסדר שנקרא 'מלאי תכנוני', שבו רק בעתיד תחליט המדינה האם לאשר הקמת תחנה, בהתאם לצרכי משק החשמל ופריסת התחנות הארצית. עם זאת, במקרה זה המדינה היא זו שסוללת את הדרך לבעלי קרקעות ויזמים בעלי אינטרסים פרטיים, להשפיע השפעה דרמטית על מפת משק האנרגיה של ישראל, אותו ראוי לתכנן משיקולים לאומיים ולא מקומיים. למדינה יש הליכים תכנוניים משל עצמה להקמת תחנות כח חדשות באתרים שהיא סימנה, וכן תכניות להרחיב את היקף הייצור בתחנות כח קיימות – לרבות תחנות כח של חברת החשמל, אשר מיועדות להימכר ליזמים פרטיים בהתאם לרפורמה במשק החשמל. בנוסף לשני מסלולים אלו, המדינה מעוניינת גם במסלול שלישי של תכנון פרטי, אשר גורם לנזקים חברתיים מהרגע הראשון שנוצר, עוד הרבה לפני שקמה תחנת כח חדשה אחת על קרקע פרטית.

https://www.youtube.com/watch?v=6rw–qiw96E

תחנת הסמוכה לאיזור התעשייה בגליל התחתון יכולה להשפיע משמעותית על תושבי שכונה ד' בטבריה וכן על יישובים סמוכים אחרים כמו קיבוץ לביא, גבעת אבני וכן על כפר נופש מיוחד לילדים חולים במחלות כרוניות, בעיקר ישראלים ופלסטינים.

ככלל, השינויים במשק האנרגיה יחייבו הקמת תחנות כח מונעות בגז בהיקף של אלפי מגהואטים, ולו רק בשל הצורך להחליף יחידות ייצור מיושנות, המייצרות כיום חשמל בפחם ובגז. אמנם. ייצור בגז הינו מזהם באופן מזערי לעומת ייצור חשמל בפחם, אך בעבור יישובים סמוכים לתחנה, אשר ארובתה מגיעה לגובה של כ-65 מטרים בלבד, מדובר באפשרות ממשית לפגיעה באיכות האוויר.

כנס הסברה במוצ"ש

במוצאי שבת תתקיים באילניה אסיפת הסברה בהשתתפות מומחים מהאקדמיה, בנושא ההשלכות של הקמת מיזמי אנרגיה מסוגים שונים. בקבוצת "מאבק 2020" מקווים שערב ההסברה ישכנע את תשובי האגודה להתנגד להקמת תחנה ובכך להבטיח ששום יישוב גליל התחתון לא ישכיר את אדמותיו למיזם כזה על חשבון שאר היישובים, ותוך יצירת השפעות לא ידועות מבחינה בריאותית.