"כיום כבר ניתן לומר שמרגישים שינוי בתחרות בבנקאות. גם הציבור וגם הבנקים וחברות כרטיסי האשראי אומרים זאת מפורשות בסקרים שנערכו לאחרונה", כך אמרה אתמול (שלישי) המפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, בכנס שקיים הפיקוח על הבנקים.

בר דיברה בשבח הרפורמות של השנים האחרונות בשוק האשראי, בהן הקמת מאגר נתוני האשראי והפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, והראתה כיצד מדד הריכוזיות של שוק האשראי בישראל ירד מאז תחילת יישום הרפורמות ב-2016. בר התייחסה לגידול בנתח של הגופים החוץ בנקאיים בשוק האשראי כראייה לעלייה בתחרותיות בשנים האחרונות, ובקיצוץ של כ-10% במספר המשרות בחמשת הבנקים הגדולים כביטוי להתייעלות.

ד"ר חדוה בר. צילום: יונתן זינדל / פלאש 90.

"השינוי מבוסס על הרבה מאוד פרויקטים גדולים ומבניים, והוראות רגולטוריות מהותיות ועמוקות שקידמנו בשנים האחרונות, במטרה להגביר את התחרות בבנקאות למשקי הבית והעסקים הקטנים" אמרה בר, "בין הצעדים העיקריים ניתן למנות את  הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, הקמת המערכת לשיתוף נתוני אשראי, הורדת דרישות הון ורגולציה מבנק חדש, עידוד הקמת לשכת שירותי מחשוב לבנקים חדשים וקיימים, פרסום רגולציה מעודדת חדשנות, ועוד".

אך שמבחינת הישגים לטובת הצרכן הישראלי, בר הציגה מעט מאד. למעשה, ההישג הקונקרטי היחיד שנוגע לצרכנים ובעלי העסקים הקטנים, להם הובטח הרווח הגדול ביותר מהרפורמות, הוא הורדת עמלות הסליקה לעסקים הקטנים ב-10%, ולעסקים הבינוניים ב-8%. מדובר אמנם בשינוי שעשוי להיות משמעותי בעבור העסקים הקטנים, אבל הוא רחוק מה"מהפכה" שהובטחה לציבור בעקבות המהלכים להגברת התחרות בשוק האשראי.

הבטחה זו, שהרפורמות יביאו להוזלה בריביות לציבור, הייתה חלק מרכזי בתמיכה הציבורית במהלכים להגברת התחרות בשוק האשראי. כפי שציינה בר בנאומה, בשנת 2015, לפני יישום הרפורמות, כ-21% מהציבור הישראלי האמין שהממשלה צריכה להתערב בדחיפות כדי להביא להגברת התחרות בשוק האשראי והורדת המחירים לצרכן. כיום, רק-6% מהציבור הישראלי מחזיק בעמדה זו, מה שמצביע על התחושה בקרב הציבור שהרפורמות היו אפקטיביות. עם זאת, קשה להצביע, נכון להיום, על שיפור בקנה המידה שהובטח לציבור.

יש לציין כי, לטענת בר, הרפורמות עוד יביאו בעתיד להישגים לטובת הצרכנים והציבור הרחב. "שכל אחד מהשינויים הוא משמעותי וגם מורכב ליישום, אולם כל השינויים יחד, יוצרים 'מגרש משחקים' אחר לבנקים" טענה, "הפיקוח על הבנקים ימשיך לפעול במרץ לקידום קידום הפרויקטים הרבים והמשמעותיים, שכולם יחד יוצרים אוטוסטרדה לתחרות. הציבור ימשיך ליהנות מפירות התחרות, שמבשילים בהדרגה". אמרה בר.

הרפורמות שיושמו עד כה הן משמעותיות ביותר. בעוד שבוע תעלה לאוויר מערכת נתוני האשראי, שתהפוך את דירוג האשראי הבנקאי של הציבור לסחורה שלכלל נותני האשראי גישה חופשית אליה. כמו כן, חברות כרטיסי האשראי הופרדו מהבנקים, לאומי קארד (MAX) נמכרה לקרן ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס, וחברת ישראכרט תונפק בבורסה. כמו כן הוקל על נותני אשראי חוץ בנקאיים להעניק אשראי גם לצרכנים וגם לעסקים.

למעשה, אין כל הוכחה שפתיחת שוק הבנקאות לתחרות מביאה איתה הורדה משמעות בריבית הממוצעת לצרכן או לעסקים הקטנים – מי שנחשב "האזרח הקטן" שאת טובתם הרפורמה טוענת לקדם. להנחה הזו אין הצדקה מחקרית, ואין דוגמאות ממדינות אחרות בעולם עליהן אפשר להצביע כדי להצדיק אותה. ישראל היא, במובן הזה, חוד החנית של הגברת התחרותיות בשוק האשראי. באף מדינה אחרת בעולם מהלך כזה לא נעשה, ולמעשה מדובר בניסוי שנערך על הציבור הישראלי.

ההיגיון שעומד מאחורי הרפורמות הוא שתחרות גבוהה יותר תדחוף את נותני האשראי להציע הלוואות בריבית נמוכה יותר. אלא שמדובר רק באחת האפשרויות שנותני האשראי יכולים לקבל כדי להתמודד עם התחרות.

הגברת התחרות בשוק הבנקאי עלול דווקא לגרום לבנקים "להתרחב" לתחומים בהם לא נתנו אשראי עד היום. הכוונה היא לאנשים שנראו כ"מסוכנים" מדי, שהבנקים סירבו עד כה להעניק להם אשראי. אנשים אלו עלולים למצוא את עצמם במצב שבו הבנקים, נואשים ללקוחות, "דוחפים" להם אשראי שאין להם סיכוי להחזיר. דבר זה עלול לקרות גם באוכלוסיות שלא נחשבו סיכוניות עד כה, שיזכו לשיווק אשראי אגרסיבי הרבה יותר, ועלולים למצוא את עצמם מגדילים משמעותית את כמות החובות שלהם. לכן, מספר כלכלנים דווקא ביקרו את המהלך והזהירו מפני הגברת הסיכון לעלייה בהיקף חובות משקי הבית.

על פי בנק ישראל, האשראי לעסקים הקטנים בישראל הוא נמוך מהממוצע במדינות עם מדינות ריבית דומה לזו של ישראל. בשנת 2015 עמדה הריבית הממוצעת לעסקים קטנים בישראל על 3.1%, כאשר הממוצע עמד על 3.2%. בנוסף, חלק נכבד המדינות בהן האשראי זול יותר עומדים על ממוצע נמוך רק במעט מישראל. כך, בחמש המדינות הבאות אחרי ישראל ממוצע הריבית הוא 3%-2.9%.