אחרי יותר מ-7 שנות מו"מ, במהלכן הספיקה הרכבת להישרף ולהיבנות מחדש, הגיעו עובדי הכרמלית, עיריית חיפה ונציגי האוצר להסכמות שיאפשרו חתימת הסכם קיבוצי, כך נמסר היום (חמישי) מוועד העובדים, ואושר על ידי משרד האוצר.
למרות שבכרמלית מועסקים כ-14 עובדים בלבד, היגררות המו"מ גרמה לעובדים לפתוח בסדרת השבתות חלקיות בחודשיים האחרונים. עם ההגעה להסכמות הושהו צעדי השביתה, כשהעובדים מקווים כי בקרוב יגובש הסכם קיבוצי חדש שיסדיר את מעמדם. "השביתה היא כלי בידי העובדים ליצור לחץ כדי להשיג הישגים. לא משביתים כשיש הסכמות. אין רצון לפגוע בנוסעים ללא צורך", כך נמסר ל'דבר העובדים בארץ ישראל", יו"ר ועד העובדים ירון סימונוב. ההסכם לא כולל עובדי ניקיון ומאבטחים הפועלים בכרמלית.
הכרמלית היא חברת בת של עיריית חיפה, עובדה שמקנה לממונה על השכר באוצר סמכות לאשר או לדחות הסכמים קיבוציים הנחתמים בה. טיוטת ההסכם הקיבוצי הייתה מוכנה לחתימה כבר לפני כשנתיים ע"י ההנהלה, בהסכמת העירייה, אך אי הסכמה של האוצר לחלק מסעיפי ההסכם מנעה את החתימה, והביאה להימשכות המשא ומתן עד עכשיו.
מוועד העובדים נמסר כי בדיונים שהתקיימו בימים האחרונים הגיעו להסכמות בנושאים העיקריים שהיו במחלוקת: תשלום עבור ימי מחלה, תשלום על עבודה בשבת, עידכון טבלת השכר ותשלום עבור דמי כלכלה. "עכשיו יעלו את ההסכמות על הכתב ויעבירו לייעוץ משפטי שאחריו אני מקווה נחתום על החוזה" מסר יו"ר הוועד.
כבר ב-2011 התאגדו עובדי הכרמלית בחיפה במטרה להסדיר את תנאי עבודתם בהסכם קיבוצי. בינואר 2017, כשש שנים לאחר שהחלו במשא ומתן הושגה טיוטה סופית להסכם קיבוצי שהמתינה לחתימה. אלה שימים ספורים אחר כך, בתחילת פברואר, פרצה השריפה אשר השביתה אותה לחודשים ארוכים. בזמן זה הועסקו עובדי הכרמלית בתפקידים אחרים בעירייה, והמו"מ נפסק. עם חזרתה לשגרה חזרו הצדדים לשולחן המשא ומתן, אלא שעיכוב אישור סעיפי ההסכם על ידי הממונה על השכר עיכב את חתימתו הסופית.
Posted by חיפאים למען עובדי הכרמלית on Tuesday, April 23, 2019
למרות שמדובר בהסכם שחל על 12 עובדים בלבד, נתקל אישור ההסכם בעיכובים רבים, על בסיס סעיפים שוליים יחסית. כעת, יש לקוות, תסתיים הסאגה ועובדי הכרמלית יוכלו ליהנות מהסדרת תנאי עבודתם.
במשרד האוצר אישרו כי הצדדים הגיעו להסכמות וכי ההסכם הסופי נמצא כעת בשלבי ניסוח.
לקראת ה-1 במאי וטרם פרסום השגת ההבנות, פרסם עובד הכרמלית פוסט בו כתב "הלב שלי נמצא היום עם עובדי מפעל חרסה בבאר שבע שאיבדו אחרי החג את מקור פרנסתם כי מנהלי החברה החליטו לסגור אותו ולהעביר אותו לטורקיה. כמו שהמנהל הסביר לעובדים במכתב שכתב להם, המחויבות הראשונה שלו היא לבעלי המניות. ואצלם הרווחים קודמים כנראה לאנשים… היום שלנו עוד יבוא. אולי לא היום. אולי לא מחר. אבל מה שאנחנו ראויים לו – לחיים, לפרנסה, לבריאות, לפתחון פה – יהיה נכון תמיד".
