"החלטות שנתקבלו בנוגע לסוגיות המשליכות על עתיד המחקר החקלאי בישראל ועל מכון וולקני עצמו – קידום המהלך להעתקתו לצפון הארץ וקיצוץ משמעותי בתקציבו – נעשו בטרם נבחנו סוגיות אלה לעומק", כך קבע מבקר המדינה בדו"ח שפורסם היום (שני).

"הנהלת משרד החקלאות לא הקפידה לקיים היוועצות עם הנהלת מכון וולקני כדי ללבן את המשמעויות של כל החלטה ואת ההשלכות הצפויות ממנה" קובע המבקר, "התנהלות זו אינה מתיישבת עם חובתה של רשות שלטונית כנאמנת הציבור לקבל החלטות המתבססות על איסוף של כלל המידע הנוגע לעניין, ואשר משקפות התחשבות בכלל השיקולים הרלוונטיים לו."

מכון וולקני (צילום באדיבות מכון וולקני).

תקציב המכון ב-2019, גילם קיצוץ 39 מיליון ש"ח מתקציבו של מכון וולקני, קיצוץ עליו החליט משרד החקלאות. מבקר המדינה קבע כי ניתוח המקורות והשימושים של תקציבי המכון מעלה שקיצוץ זה עלול להביא לכך שלא יהא בידיו ליישם את תפקידיו בתחום המחקר החקלאי-היישומי, ואף לכך שיתקשה לממן את התחזוקה והתפעול השוטף. יתרה מכך, המבקר קבע כי הנושא נבחן מבעוד מועד, טרם ההחלטה על הקיצוץ, גם על ידי מנהלת אגף בכירה ביחידת התקציבים במשרד החקלאות שקבעה כי להערכתה "מנהל המחקר לא יצליח להתמודד עם הקיצוץ הזה", בשל הוצאותיו השוטפות הקשיחות.

למה רצה שר החקלאות להעתיק את מכון וולקני ממקומו?

עוד התייחס הדו"ח לפעולותיו החד צדדיות של שר החקלאות היוצא אורי אריאל להעתקת פעילות המכון מאזור ראשון לציון לצפון, וקבע כי ההחלטה בעניין זה התקבל מבלי שהמשרד בחן כיצד תשפיע על צורכי המכון והמחקר החקלאי, וכי המשרד לא קיים כלל היוועצות בנושא עם הנהלת המכון ועם אנשי האקדמיה במוסדות המקיימים עימו קשרי גומלין טרם קבלתה. בינואר השנה המליץ צוות שמינה ראש הממשלה לבחינת נושא זה, להותיר את המכון במקומו הנוכחי, אך להרחיב את פעילות תחנות המחקר 'גלית' בדרום ו'נווה יער' בצפון.

המהלך הוצג על ידי השר אריאל ככזה שנועד לחזק את הפריפריה הצפונית, אולם הדו"ח מעלה כי עוד בהיותו שר השיכון והבינוי, ב-2014, ביקש משרדו מרשות מקרקעי ישראל לבצע עבורו סקר לבחינת אפשרויות לניצול הקרקע שעליה שוכן מכון וולקני ולבדוק, בין היתר, אם ניתן לבנות עליה יחידות דיור. עם מינויו לתפקיד שר החקלאות, ביצע משרדו החדש בדיקה נוספת ברוח זו בינואר 2016, והמליץ כאמור על העברת המכון – זאת מבלי לבחון את השפעת המהלך על המחקר החקלאי ועל עתידם המקצועי של עובדי המכון.

"על ממשלת ישראל ועל משרד החקלאות, שהמכון הוא יחידת סמך שלו, לוודא שהמכון ימשיך לפעול גם בעתיד באופן שיאפשר לו להתמיד בהשגת ההישגים המחקריים שהקנו לו עד עתה שם עולמי", סיכם מבקר המדינה. "מוטל עליהם לשמור שלא ייפגעו ההון האנושי של המכון וקשרי הגומלין עם מוסדות אקדמיים ומדעיים בישראל; עליהם להבטיח שהמשאבים שמוקצים בכל שנה למכון יאפשרו לו לתפקד ברמה נאותה ולבצע מחקר איכותי ומתקדם. לפני קבלת החלטות הנוגעות למכון וולקני יש לבחון את ההשלכות שעלולות להיות להן על המשכיות המחקר החקלאי בישראל ועל רמתו, ולוודא שאלה יישמרו ואף ישגשגו כדי שיתאפשר לחקלאים מכלל אזורי המדינה להסתייע במחקר שנעשה במכון לשם התמודדות עם האתגרים שמגיעים לפתחם".

מוסד בעל שם עולמי

המכון נוסד ב-1921 על ידי האגרונום  יצחק אלעזרי וילקנסקי (וולקני), וקרוי על שמו. כיום הוא  המוסד הגדול ביותר בישראל העוסק במחקר חקלאי, ומהווה יחידת סמך של משרד החקלאות ותפקידיו העיקריים הם לסייע לחקלאי ישראל בפתרון בעיות (כגון מניעה וריפוי של מחלות שמתגלות בצמחים ובבעלי חיים) ולבצע מחקר ופיתוח תשתיתי-יישומי בכל ענפי החקלאות.

למכון קמפוס מרכזי בראשון לציון בו מועסקים כ-600 עובדים, ושני מרכזי מחקר – מרכז גילת בדרום (ליד אופקים) המעסיק כ-60 עובדים ועוסק בחקלאות על סף מדבר; ומרכז נווה יער בצפון (ליד רמת ישי) המעסיק כ-70 עובדים, והעוסק בסוגיות חקלאיות הקשורות לאזור גיאוגרפי זה. כמו כן פועלים במכון כ-300 סטודנטים ישראלים לתארים מתקדמים וכ-70 סטודנטים מחו"ל. חוקרי המכון אף מלמדים במוסדות שונים להשכלה גבוהה, ובעיקר בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות.

חידושים שפותחו במינהל המחקר החקלאי מיושמים באופן מסחרי בארץ ובעולם, בתחומים כגון השקיה, חקלאות באזורים צחיחים, טיפול בתוצרת לאחר הקטיף, הגנת הצומח וזנים חדשים של פירות וירקות. בשנת 2017 זכה מכון וולקני בפרס הבין-לאומי למחקר במדעי החיים של אונסק"ו וגינאה המשוונית תרומתו המחקרים יוצאת הדופן ועל קידום תחומי מחקר התורמים לרווחת האנושות כולה.

ממשרד החקלאות נמסר: "מטרת בחינת העתקת מכון וולקני לצפון הייתה, להעצים את הצפון וחיזוק הפריפריה בכלל, לרבות בתחום המחקר החקלאי, וזאת כחלק מיעדי הממשלה לקידום הפריפריה בישראל, ובדומה להעתקת בסיסי צה"ל לדרום. הרעיון, מקורו בתפיסת עולם של ראש הממשלה, שר החקלאות והשר לפיתוח הגליל, לפתח את הגליל ולשם עיצוב תפיסת עולם- לא נדרשת חוות דעת של מומחים.

"הטענה שמקור תפיסת העולם הינו על מנת לנצל את השטח המתפנה במרכז הארץ עבור יחידות דיור, משוללת מכל יסוד ומקורה בטענה של ועד עובדים, ששיקוליו הן הישארות במרכז הארץ.

"לעניין הטענה בדבר אי שיתוף הנהלת מכון וולקני בהעברה לצפון, גם טענה זו מופרכת. הנהלת משרד החקלאות פנתה אל מכון וולקני בנושא, אך אלו סרבו לשתף פעולה עם המהלך. על אף זאת, משרד החקלאות בחר לשתף את הנהלת המכון בדבר המהלכים הצפויים, ואף קוימו מספר פגישות בנושא עוד בטרם הוכנה הצעת ההחלטה לממשלה, כל שכן טרם ההחלטה על הקמת צוות בדיקה שיבדוק את הנושא.

"הבחינה ע"י הוועדה להעתקת וולקני לצפון, התייחסה גם למשמעות הפגיעה המחקרית בעקבות ההעתקה. לעומת התועלת בהעתקת המכון לצפון. בוועדה השתתף גם מנכ"ל משרד החקלאות, מר שלמה בן אליהו, ובסופה של הוועדה- נקבע פה אחד, גם ע"י מנכ"ל משרד החקלאות, כי בנסיבות העניין, אין להעתיק את מכון וולקני לצפון, ויש לשאוף להגדלת שלוחת מכון וולקני בצפון בחוות נווה יער.

"לעניין תקציב מכון וולקני, בשנה האחרונה הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה היה גבוה יותר בהשוואה לשנים האחרונות. בהתאמה, הושת גם הקיצוץ על מכון וולקני. חשוב להדגיש כי מדובר בתקציב המנהלה של מכון וולקני.  הקיצוץ מתייחס להוצאות המנהלה בלבד, לא מובנת טענת המבקר ומכון וולקני, אשר מסרבים לפעול להתייעלות במנהלה. ושוב, לא היה קיצוץ בתקציב להוצאות שכר, וכמובן שלא היה קיצוץ בתקציבי המחקר. הקיצוץ היה אך ורק בתקציבי המנהלה. בהקשר זה של תקציבי המחקר ההפך הוא הנכון! בשנה האחרונה משרד החקלאות הכפיל את התקציבים של מענקי המחקר, מ- 60 מיליון ₪, ל120 מיליון ₪. בנוסף, בתקציב לשנת 2019, המשרד בחר לשדרג את הציוד למעבדות המחקר ב-15 מיליון ₪ נוספים."