על רקע הדיווחים על מכירה לקרן סרצ'לייט, נרשם זינוק במניית בזק אתמול (שלישי) שמדגיש את הפער בין שתי הפנים של החברה: ענקית תשתיות עסקית מחד, ופירמידת אחזקות בורסאית עמוסה בחובות, נושים ובאינטרסים מנגד. יותר משהזינוק בערך המנייה משקף צפי לשיפור בפעילות העסקית, הוא מצביע על סנטימנט חיובי צר של המשקיעים, הקשור לאפשרות מוצא מהסבך הפיננסי של חברות האחזקה השולטות בה. אם ערכה של "בזק של מעלה" נקבע במערכת סבוכה של אינטרסים, הבעלים האמתיים של "בזק של מטה" הם משרד התקשורת, גם אם השליטה מתנהלת באופן מגושם, שלא תורם דבר לציבור.
מבחינת שוק ההון, הבשורה הקשה ביותר מצד בזק היא ההחלטה להפסיק לחלק רווחים לבעלי המניות. למרות שרווחי החברה מפעילות עסקית נמצאים בנסיגה אטית, עדיין מדובר בחברה שרווחיה עומדים על קרוב למיליארד שקל בשנה. לעומת בזק, חברות תקשורת אחרות כמו הוט, פרטנר וסלקום נמצאות ברווחיות אפסית ולעתים מסיימות רבעונים בהפסד. מנגד, גם מצבת החובות בבזק גדולה הרבה יותר ממתחרותיה – כ-13 מיליארד שקל לבעלי אגרות החוב ולבנקים.
המפולת בבזק של שוק ההון התחילה בבעל השליטה הקודם שאול אלוביץ' וחברת יורוקום תקשורת שבבעלותו – שלא הצליח להחזיר את הלוואות הענק שלקח מהבנקים כדי לרכוש את השליטה בבזק. בזק עצמה איבדה כ-100 מליון שקלים בפרשה ההיא אך המפסידים העיקריים היו הבנקים ואלוביץ' עצמו. כעת גם חברות האחזקה שמתחת ליורוקום סובלות.
במפולת הנוכחית של מניית בזק הפסידו גם בעלי מניות נוספים באינטרנט זהב ובביקומ, אשר כעת מוכרים את שליטתם בבזק במחיר רצפה, שגם הוא לא יספיק כדי להחזיר לנושים שלהם. החובות הגדולים במעלה הפירמידה יחד עם ההחלטה להפסיק לחלק כסף מרווחיות הקבוצה בזמן הקרוב הן שהפכו את בזק הבורסאית למניה שמסתחררת כלפי מטה.
מדוע בזק הפסיקה לחלק רווחים ?
יש משקיעים הטוענים שהפסקת חלוקת הרווחים בבזק הולמת אינטרסים של חברי דירקטוריון של החברה, המעוניינים בשיתוק של בעלי השליטה, המעניק להם עצמאות רבה. מנגד, אין לפסול את ההסברים הפשוטים – שנובעים מבעיות אמיתיות מהן סובלת החברה. כל הפגיעה העסקית בבזק נובעת כמעט כולה כתוצאה מהחלטות במשרד התקשורת להעדיף שוב ושוב את המתחרות של בזק, או לחולל מלחמת מחירים יוצאת דופן בשוק הסלולר, אשר יצרו מצב בו קו סלולרי מתקדם, עם חבילת גלישה עולה כמחצית מהתשלום על קו נייח של בזק, ללא SMS, גלישה או שירותים מתקדמים.
גם מחירי הקווים הנייחים מוכתבים על ידי המשרד כמחיר קבוע, ללא אפשרות להוזיל אותו. מכיוון שלא מונתה ממשלה חדשה ואין שר תקשורת חדש, לא צפויה שום התקדמות בחודשים הקרובים בנושא הפעלת רשת הסיבים של בזק. החברה הפרישה בתקציבה כחצי מיליארד שקל ב-3 שנים למימון הסכמי פרישת עובדים, סכום שאולי היה יכול לקטון משמעותית, אם בזק הייתה מצליחה להגיע להסכמות עם משרד התקשורת לגבי פריסת הסיבים, ואף נזקקת לגיוס צוותים חדשים.
המלכוד של בזק
כניסת בעל בית חדש מטרידה את עובדי החברה בנוגע לשמירה על זכויותיהם וההסכמים הקיבוציים הקיימים, אך מבחינת עתידה העסקי ויכולתה להמשיך להוות מקור פרנסה לאלפי משפחות וחברה המחזיקה בתשתיות לאומיות דרמטיות הסוגיות נמצאות במקום אחר. האתגרים של בזק קשורים כמעט כולם למדיניות משרד התקשורת, אשר מפלה אותה לרעה במגוון תחומים: המשרד לא מטיל שום רגולציה על שידורים באינטרנט, אבל מטיל רגולציה כבדה על YES (וגם על שידורי HOT); המשרד מנהיג תחרות פרועה בשוק הסלולר שאיידה את הרווחים ממנו ומקשה על השקעות בהשלמת פריסת הדור הרביעי ובשדרוג לדור החמישי; משרד התקשורת מונע מבזק לבצע החלטה עסקית מושכלת לגבי הפעלת רשת הסיבים, משום שהוא מטיל עליה גם חובת פריסה בכל רחבי הארץ וגם חובת השכרת השימוש ברשת במחיר שהוא יקבע, לכל אחת מהמתחרות של בזק – כולל מתחרות בעלות תשתית סיבים משל עצמן. שילוב זה מקשה על בזק להעריך האם ההשקעה תוכל להשתלם אי פעם בעתיד.
במקביל, המשרד לא התערב בהחלטה של הוט להשיק גלישה במהירות אולטרה-מהירה של 500 מגה-ביט לשוק הביתי , גם אם עשוי לקיים בירור האם פעולה זו מפירה את תיק השירות, שאמור לאפשר למתחרות לשכור גם מהוט את הרשת במחיר תחרותי. אי-התערבות זו, מתמיהה במיוחד לאור הקשיים שהטיל המשרד על בזק, אשר רצתה לבצע שדרוג פשוט יחסית לטכנולוגיית 35B, אשר מאפשרת מהירות של 200 מגה ביט בחלק ניכר מאזורי הארץ, מה שמשאיר את בזק מאחור, עם 100 מגה באזורים בעלי תשתית איכותית, ו40 מגה ואף פחות, באזורים בעלי בעיות תשתית. נוסף על כך, ממשיך המשרד להימנע מלהכריע בסוגיית אי העמידה של הוט בתנאי הרשיון שלה – פריסה בכל הארץ, כאשר היא פרוסה רק ב92% מהיישובים בישראל (לא כולל יהודה ושומרון, שם אין להוט חובת פריסה), וגם ויתר לחברת IBC על פריסה אוניברסלית, והתיר גם לה להיעזר בתשתיות של חברות אחרות בכדי לפרוס סיבים.
מכיוון שמשרד התקשורת מקפיד על שמירת טובת המתחרות, ולא על טובת הציבור, הרי שהוא הציב את עצמו בעמדה שבפועל מעכבת את ההשקעות וההתקדמות בשוק התקשורת. מלכוד זה גם יוצר מלכוד לעובדי החברה, שהשתקף בפרשת העבודה בפירים של בזק: משרד התקשורת אמנם קובע את גורל החברה אבל בפועל אינו מחזיק בה, ומולו לא ניתן להכריז על סכסוך עבודה.
