הממשלה אישרה היום (ראשון) שינויים בחברת מקורות שיאפשרו לחברה להנפיק אגרות חוב לציבור בשווי של עד 7 מיליארד בשנים 2022-2019. גיוס החוב נועד לאפשר לחברה לממן השקעות בפיתוח תשתיות במשק המים על פי התכנית שאושרה על ידי רשות המים.

הצעת הממשלה פותחת בפני חברת מקורות את אפיק גיוס הון נוסף דרך הבורסה, אך בנוסף תחייב אותה לדווח לבורסה כחברת אג"ח, בדומה לחברות ממשלתיות נוספות כגון חברת החשמל וחברת נמלי ישראל. לטענת משרד האנרגיה הדיווח לבורסה "יתרום להגברת השקיפות ולשיפור ההתנהלות העסקית והממשל התאגידי של החברה".

משק המים הישראלי עובר בשנים האחרונות שינויים רבים. הגידול באוכלוסייה לצד שינוי האקלים הגורם לשינוי במשטר הגשמים ולבצורות, מובילים גם לשינויים בתשתיות של משק המים. משק המים בישראל משלים מעבר להסתמכות על מקורות מים מותפלים, התפלה לבתים וקולחין לחקלאות, זאת על פני מקורות המים הטבעיים, הכינרת והאקוויפרים. ההתאמה הזאת מצריכה כמובן גם פיתוח והתאמה של התשתיות השונות לצורך כך, דוגמת חיבור אזור מזרח הארץ, בפרט הגליל, למערכת ההתפלה ששוכנת ממערב לשפת הים. דוגמה נוספת לכך היא הנחת צינור להזרמת עודפי התפלה לכינרת ועוד פרויקטים נוספים.

ביוני האחרון אישרה הממשלה את תכנית משרד האנרגיה למשק המים עד 2030. על פי הערכות, תכניות הפיתוח הללו מחייבות השקעות נרחבות בתשתית בעלות של בין 1.4 ל-1.8 מיליארד שקלים בשנה עד 2022, זאת בעוד תקציבי הפיתוח השנתיים של חברת מקורות עומדים על כ-700 מיליון שקלים. ניתן רק לשער מה היה מצב משק המים היום אם גם בעבר ממשלות ישראל היו מבקשות מהחברה לגשת לציבור כדי שזה ישלם על ביצוע פרויקטי תשתית קריטיים כגון הקמת המוביל הארצי. למעשה, פרויקט התשתית החדש קרוי "המוביל הארצי החדש".

עבודות להקמת המוביל הארצי, 1962 (צילום: פרידן משה, מתוך אוסף התצלומים הלאומי)

משק המים עובד כמשק סוגר מאז החלטת ממשלה בעניין ב-2010, כלומר מחיר המים לצרכן משקף את העלות האמתית של המים ללא סבסוד מצד הממשלה. השמירה על המשק הסגור, המונעת השקעות ממשלתיות בתשתית ממשלתית, מקשה מאד על תקצוב השקעות בפיתוח תשתית מבלי להעלות את מחירי המים לצרכנים.

ללא השקעה ממשלתית נאלצה מקורות להנפיק אג"ח למוסדיים, וכן לצאת לתהליך שינוי מבני שאושר בפברואר האחרון שכלל בין היתר את הפיכתה של מקורות לחברה "רזה" יותר, עם פחות עובדים, תוך הגדלת פעילותה על בסיס מיקור חוץ לחברות פרטיות ולאפשר מכירת קרקעות של החברה ויזרימו עוד כספים לחברה.

כאמור, גם תהליך הייעול ומכירת הקרקעות צפויים להזרים לחברה על פי הערכות כ-2.6 מיליארד שקלים בלבד עד 2022, ולכן במטרה לפתור את סד הלחצים הקשה בו עומדת מקורות הנדרשת להגדיל משמעותית את תקציבי הפיתוח שלה, ללא סבסוד והשקעה ממשלתית, כאשר העלאת מחירי המים לצרכנים או לחקלאים צפויה לגרור ביקרות קשה כלפי קברניטי משק המים, מעוניינת הממשלה לאשר לחברה להנפיק אגרות חוב לציבור בהיקף של עד 7 מיליארד ש"ח בין 2019-2022 שיאפשרו לה לממן את ההשקעות הנדרשות.