מורן שמילוביץ' חולמת כבר שנים לשנות משהו יסודי בגודש בכבישים. היא עובדת במחקר ופיתוח של אפליקציה בתחום התיירות, אך בזמנה הפנוי חושבת על הגודש בכבישים ואיך להקל עליו. "בסוף הכל מתכנס לעורק ראשי, למשל איילון או ז'בוטינסקי, ויש שכונות לינה ענקיות. בסופו של דבר, אם אני פותחת מסלול אופניים, כדי לשכנע אדם לנסוע באופניים עד לכביש הראשי ולעלות על רכבת קלה –  הכל חוזר להיות סביב העורק הראשי. בכל שנה מתווספים 150,000 כלי רכב בממוצע לכבישים, אז אי אפשר לעמוד בזה בכל הפתרונות שהציעו עד עכשיו". 

מורן שמילוביץ' ויונתן מקסיק (צילום: יונתן קירשנבאום)

שמילוביץ' ושותפה יונתן מקסיק, שניהם יוצאי יחידת ממר"ם הצהלית, עובדים כיום בהיי-טק. היא בחברת סטארט-אפ והוא במיקרוסופט. את הפיתוח שלהם הם מציגים בהאקתון (מפגש יזמים ממושך) שעורכת חברת נתיבי ישראל ביחד עם חברות תשתית לאומיות אחרות, כמו נתיבי איילון, משרד התחבורה וגם חברת כביש 6. באירוע השתתפו כ-50 איש. החברות הממשלתיות מבינות שאת הפתרונות לתחזוקה ושדרוג של תשתיות הכבישים של ישראל כדאי לייצר באמצעות קשר עם קהילות היזמים, אשר יכולים להפעיל חשיבה יצירתית בתחומי ניהול התנועה והתשתיות. ההאקתון התקיים זו הפעם השנייה, כאשר רעיונות שעלו בשנה שעברה הופכים כעת לפיילוט, שיוכל ליהנות מבסיסי הנתונים של חברות התשתית, ובכך ליצור "מגרש אימונים" אפקטיבי לחברות טכנולוגיה צעירות.

"אני חושבת שאפשר לעצור את זה כבר בבית, בשכונה. זה הרעיון של P2P,POINT) TO POINT, א.ר.) אם יהיה לך שירות אמין שייקח אותך לעבודה, וייתן לכך LA  (הבטחת רמת שירות) של 10 דקות המתנה לכל היותר, אפשר לסנכרן נסיעה של שאטל לעבודה, בלי להוציא רכב פרטי, ולהוריד את הגודש כבר ביציאה מהשכונה. אנשים שנוסעים ברכב הפרטי מאם המושבות לרמת החייל לא ייסעו ברכב פרטי. השאטל ודאי ויוצא לפי הדרישה שלהם, הוא נח, בפנים אתה פותח מגש לפטופ, מחבר למטען, שם אזניות ושומע פודקאסט – אתה אומר לעצמך שפתרו לי את כל הבעיות. זה אפילו אולי מאפשר למשק בית לוותר על רכב אחד, ובכל מקרה בשאטל יש עשרה מקומות, לכן הוא חוסך עשרה רכבים על הכביש של עשרה אנשים שנסעו לבד לעבודה".

התעצמות הגודש בכבישים, מתוך מצגת P2P – מורן שמילוביץ' ויונתן מקסיק

שמילוביץ' ומקסיק מסבירים גם את המודל הכלכלי: "מיקרוסופט מוציאים חמישה שאטלים בבוקר ובערב לאיסוף אנשים מת"א להרצליה פיתוח. יש עוד חברות כמוהם. המעסיקים יממנו את זה, כי כדאי להם, זה גם חוסך להם כסף על חניונים בעבור הרכבים הפרטיים, ואני יכולה להגיד שכשהיום מתראיינים בהרצליה המעסיקים אומרים 'זה לא כזה נורא להגיע לפה'. קשה להם להשיג עובדים כי אנשים לא רוצים לצאת עד אליהם ולהיתקע בפקק בכניסה להרצליה פיתוח".

יתרונות תחבורה P2P, מתוך מצגת P2P – מורן שמילוביץ' ויונתן מקסיק

אולי זה פתרון שתפור במיוחד לחיים שאתם מכירים, לבועת ההיי-טק?

"קח את הבורסה ברמת גן – כלכלנים, רואי חשבון, מכולת, פלאפל – זה לא רק היי-טק, אלא האב טו האב, נפח לנפח. אנשים רוצים להגיע מנקודה ל-B ואני אוכל לאחד אותם בזמינות גבוהה ובגמישות".

 משרד התחבורה מאמץ

ד"ר שי סופר, המדען הראשי במשרד התחבורה, הוא בעל תואר שלישי בפיזיקה ומתמחה במערכות תחבורה. לפני כן היה המדען הראשי של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. הוא עובד בירושלים וגר קרוב יחסית לעבודה, ולא חווה באופן אישי את הגרועות שבבעיות הגודש בכבישי ישראל, אך לדבריו, האתגרים הם לא רק הפקקים: "הרעיון בהאקתון הוא פשוט לבחון אילו סטאראפים יש בתחום התחבורה – מי שבא בלנקו ומי שכבר יותר מבושל. תחום התחבורה משנה את פניו. אם בעשורים האחרונים זה היה תחום שעסק רק ברכב, היום יש מכלול רכב – תשתית – תקשורת – נושא של התניידות וניהול כל האירוע הזה כחלק מאיכות החיים שלנו ושימוש נרחב בסמארטפון על מנת לתכלל ואפילו לשלם על הנסיעה".

האקתון נתיבי ישראל (צילום: יונתן קירשנבאום)

"הצלחה של האירוע זה אם נמצא שניים שלושה פתרונות שנוכל בשנה שנתיים הקרובות ליישם בחברות התשתית. אותי מעניין מאוד תשתית חכמה – שהתשתית תיתן לנו מידע. הכביש הוא אלמנט שאפשר להשתמש בו הרבה יותר טוב, למשל לניטור תנועה, תאונות דרכים, ניהול אירועים חריגים, שריפות ואחרים. חיישנים על הכביש יכולים לתת דיווחים בזמן אמת שהם בעצן טובים בהרבה מאפליקציות למיניהן. אנחנו מאוד משמעותית בתחום החדשנות והסייבר, החוזקה של המתכנתים פה זה נכס. חשוב לנו למנוע אפשרות של השתלטות על מערכת כזו או אחרת – על הרחפנים של חברות התשתית, שלא יפרצו לנו לרכב, לחיישנים בצמתים ובכבישים".

מה עם הפקקים?

"פקקים זה תוצאה של ניהול תנועה. אם יהיה ניהול מושכל, לדעתי נוכל בצורה טובה גם להימנע מגודש. אם למשל אני יודע להביא את המידע בזמן אמת שכעת בכלל לא כדאי לצאת עם הרכב וגם לתת פתרונות אחרים. היום אדם קודם כל יורד למכונית, מתניע, ורק אז מפעיל וייז. בשלב זה הוא כאילו מחליט, אבל זה מאוחר מדי. אנחנו רוצים להקדים אותו – 'היום, שני בשבע וחצי בבוקר, לא כדאי לך להיכנס לגוש דן ברכב פרטי – או שתאחר את הנסיעה אם אתה יכול, או שתעבור לכלי תחבורה אחר".

ניתן לבקר את גישת הפתרונות הטכנולוגיים לבעיות הגודש, בכך שהיא מתייחסת למצב הקיים כנתון, כאשר חלק ממנו הוא סוגיה של החלטות חברתיות – כמו צורת ההעסקה וקשיחות שעות העבודה. יש גם את נושא מוסדות התכנון, שהם אלו שקובעים האם יהיה עירוב שימושים, כלומר מצב בו מקומות העבודה יהיו סמוכים למגורים, לעומת מרכזי תעסוקה ופרברי שינה. חברות התחבורה של המדינה לא עוסקות כאן באסטרטגיה אלא בצורות מעניינות של אופטימיזציה בתוך התנאים הקיימים. גם בסקאלה הזו יש לא מעט בעיות, שיש להן פתרונות מעניינים.

להוסיף שכבות ל-WAZE

"האירוע פורסם בקהילות יזמות והחלטנו להגיע, למה לא", אומרים אבי, עידו ובני. הם עובדים ביום יום בחדשנות בתעשיות הבניה והחקלאות, אבל החליטו לתרום מזמנם גם בהאקתון של נתיבי ישראל. "לא ידענו על מה אנחנו הולכים לעבוד, אבל אתמול שמענו את ההרצאות של בכירי חברות התשתיות ומתוכם הבנו ממש את הכאב שלהם בנושא תחזוקת תשתיות – תמרורים, צביעה, אספלט, תיקון בורות וגם הבעיה של התנגשות בגשרים, במנהרות ובשלטי חוצות. זו בעיה. זה קורה עשרות פעמים בשנה בהיקף קטן – גילוח קטן, משהו מפיל שלט – פעמיים בעשר שנים נופל גשר ויוצר נזק גדול. גם כיום לפני כל גשר יש מוטות התראה אך מדברי הבכירים הבנו שזה בעצמו מפגע בטיחותי – זה מסוכן לנהגים ולא עושה עבודה מספיק טובה. נהגים עוברים את זה וממשיכים בנסיעה. צה"ל שכחו להוריד אנטנה של טנק והורידו ככה מצלמות בשווי עשרות אלפי שקלים".

זירת קריסת הגשר בכביש 4 (צילום: עפר גדנקן – דוברות איחוד הצלה)

את הפתרון הם רוצים להביא לא מצד התשתית עצמה, אלא מצד הנהג. "ניסינו לתקוף את הנושא מצד החוק, האכיפה. למשל כמו מצלמות מהירות, שאפשר להתווכח על האמינות שלהן. אבל הבנו שיש קושי מאוד גדול בהקמת מערך אכיפה. הצגנו פתרון מכיוון אחר – המידע קיים, אבל הוא לא נגיש לנהג. אנחנו רוצים להכניס ל-WAZE תוסף, שיאפשר, באותה הקלות בה ניתן היום לבחור לא להיכנס לכבישי אגרה, למנוע הצגה של מסלול שלא מתאים לממדי הרכב שלך. אפשר יהיה למדוד את הרכב בסמארטפון שלך אם אתה לא יודע בדיוק את הגודל. זה יאפשר אפילו למנוע מהרכב להיכנס לרחובות צרים מדי". מדידה שכזו בתחילת נסיעה מועמסת עשויה לאפשר לשירות כמו WAZE למנוע מראש כניסה של רכבים גבוהים לנתיבים בהם הם עשויים להיתקל במגבלת גובה.

מאי כהן יעקובסון מחברת נתיבי ישראל (צילום: יונתן קירשנבאום)

מאי כהן יעקובסון, מחברת נתיבי ישראל, מספרת על ההיפתחות בחברות התשתית לתרבות הסטארט-אפ: "אספנו את כל החברות הממשלתיות העוסקות בתחבורה וגם את כביש 6, שמפוקחת על ידי משרד התחבורה, כדי לנסות לקבל פתרונות רוחביים לבעיות התשתיות. אנחנו עושים זאת שנה שנייה. יש לנו ידע וניסיון, אבל לא את היצירתיות ויכולת מתן פתרונות מהירים כמו סטארטאפים. בשנה שעברה יצרנו קשר רציף ושלוש חברות יוצאות לפיילוטים. ככה הבנו שזה עובד. יש תהליך מנטורינג שמלווים אותם ועושים אדפטציה ואחרי כל התהליך יוצאים לפיילוט בשטח. אם הפתרון יעמדו בדרישות, נשקול להטמיע אותם. למרות שאנחנו חברה ממשלתית, טכנולוגיה שתראה חיסכון והפחתת גודש בכבישים, תוטמע".