דלק קידוחים הודיעה לפני זמן קצר (רביעי) כי השותפות במאגר לווייתן חתמו על הסכם למכירת כ-BCM 4 (מיליארד מטרים מעוקבים) גז טבעי גז טבעי לחברת החשמל. על הנייר, הסכם זה מתווסף לחוזי היצוא לירדן ולמצרים ומקרב למכירה של רוב קיבולת ההפקה מהמאגר בהיקף הפיתוח הראשוני שלו. החיסכון לתעריף החשמל: עד 175 מליוני שקלים.
חברת החשמל מנצלת את סעיף ה-TOP) Take Or Pay), כדי להפחית את רכש הגז ממאגר "תמר", המהווה את חוזה הגז היקר במשק. על פי הסעיף, מחויבת החברה בתשלום על 3 BCM מדי שנה, גם אם לא השמשה בהם בפועל. לאחר ביצוע הליך מכרזי, אליו ניגשו שותפויות "תמר" ו"לוויתן", חתמה החברה על חוזה לרכישת הגז מ"לוויתן" בשנתיים הקרובות בהיקף כולל של כ-4 BCM, או כ-2 BCM בכל שנה, בהיקף משוער של כ-700 מיליון דולר בסך הכל.
ההסכם החדש יחל עם תחילת הפקת הגז הטבעי מלווייתן, הצפויה לסוף השנה הנוכחית, ועד תום המחצית הראשונה של שנת 2021. בדלק קידוחים מציינים כי "עם חתימת הסכם זה התמלאה כמעט לחלוטין קיבולת הגז אשר תופק בשלב הפיתוח הראשון של המאגר, במסגרתו יימכר הגז הטבעי מלוויתן ללקוחות במשק המקומי, במצרים ובירדן".
בשונה מההסכם עם "תמר", ההסכם המוזל יחסית עם "לוויתן" לא כולל שריון כמויות גז, אלא מתבסס על בסיס קיבולת זמינה של המאגר. בדלק מעריכים שעל פי דיווחי חברת החשמל, רכישת הגז הטבעי מלוויתן תביא לחסכון מוערך של כ-175 מיליוני שקלים למשך התקופה.
יוסי אבו, מנכ"ל דלק קידוחים אמר כי "גיוון מקורות הגז הטבעי וצריכה במקביל הן ממאגר תמר והן ממאגר לוויתן יבטיחו למדינת ישראל להבטיח ביטחון אנרגטי, ויאפשרו לחברת החשמל לצמצם את ייצור החשמל מפחם מזהם ולהוזיל את עלויות האנרגיה, והרווח כולו של אזרחי ישראל. עם חתימת ההסכם התקדם מאגר לוויתן צעד נוסף לביסוסו כעוגן אנרגטי מרכזי באזור, ואנו עובדים במרץ על מנת לחתום על חוזי מכר נוספים".
החוזה עם חברת החשמל הוא הוודאי ביותר
השקעה במשק הגז והנפט היא על פי רוב השקעה בסיכון גבוה. כנגד חוזה הייצוא לירדן קיים סיכון של סנטימנט שלילי ביותר בציבור הירדני ובפרלמנט כנגד רכישת הגז מישראל, וכן האפשרות המתחדשת לייבא גז ממצרים.
גם כנגד חוזה היצוא למצרים ישנם סיכונים הקשורים לאישורים מטעם הממשלות, כשממשלת מצרים הצהירה כי לא תאפשר יבוא גז מישראל ללא מחיקת התביעה של חברת החשמל כנגד חברות הגז המצריות לפיצוי על הפרות חוזה בשנים 2012-2011. בוררות בינלאומית פסקה 1.76 מיליארד דולר פיצוי לחברת החשמל, ועוד 600 מליון דולר הוצאות רבית, אך לחברה אין איך לגבות את הסכום המלא. הסכם הפשרה המוצע, כולל גבייה של 500 מליון דולר בלבד לאורך שמונה שנים, ועד שלא יאושר בשתי המדינות קשה לראות את חוזי יצוא הגז למצרים מ"תמר" ומ"לוויתן" מתממשים.
בעוד החוזה של "תמר" מבוסס על קיבולת זמינה, בנוסף לשפע החוזים האחרים של המאגר, בעבור "לוויתן" מדובר בחוזה לזמינות קבועה והוא מהותי יותר מבחינה כלכלית, בשל מחסור במגוון לקוחות. קושי נוסף במימוש חוזה היצוא למצרים של "לוויתן" הוא הקיבולת הפנויה הקיימת בצנרת הישראלית של חברת התשתית הלאומית נתג"ז, שצריכה לספק גם ביקושים גדלים למשק המקומי.
לכן, גם אם על הנייר מאגר לוויתן "סגר את הפינה" לשנתיים הראשונות, הרי שיש עוד מהמורות שעליו להתגבר עליהן בדרך להתבססות.