חברת בז"ן הודיעה היום (ראשון) כי קיבלה לידיה דו"ח שהכינה חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי בנושא עתיד מפעלי החברה במפרץ חיפה עבור המועצה הלאומית לכלכלה. בהודעת החברה לבורסה נאמר כי בניגוד לפרסומים והדלפות לפיהם הדו"ח המליץ על סגירת מפעלי החברה במפרץ, הדו"ח למעשה אינו חד משמעי ועוסק בעיקר בהיתכנות הכלכלית של החלופות השונות. החברה לא פרסמה את הדו"ח המלא, אלא רק תקציר שלו.
בהודעת החברה לבורסה נאמר כי מטרת הדו"ח, שנערך לפני כ-12 חודשים, היתה לספק לצוות הבינמשרדי שהוקם לבחינת עתיד קבוצת בז"ן במפרץ חיפה, ניתוח כלכלי של ארבע חלופות ביחס לעתיד הפעילות של קבוצת בזן: 1. המשך פעילות קבוצת בזן במיקום ובתצורה הנוכחיים; 2. העברת קבוצת בזן לאזור לא עירוני; 3. סגירה חלקית של הפעילות במתחם בזן הנוכחי; 4. סגירה של כלל הפעילות במתחם בזן, במספר מועדים אפשריים בעתיד, כאשר המועד המאוחר ביותר שנבחן במסגרת הדוח הינו שנת 2030.
דו"ח מסויג על סמך נתונים חלקיים
הדו"ח נמסר לבז"ן ממי שהזמינה אותו – המועצה הלאומית לכלכלה – תוך השחרת פרטים, "אשר לדעת מוסרי הדו"ח, הינם בעלי רגישות ביטחונית או נוגעים לצדדים שלישיים". החברה, כאמור, לא פרסמה את הדו"ח עצמו, אלא דיווחה על עיקריו.
לפי בז"ן, הדו"ח כולל ניתוח כלכלי בלבד של החלופות השונות ובחינת התוצאות הכלכליות של כל אחת מהן בראיה כלל משקית, המבוססת על ערכן הנדל"ני של הקרקעות, לצורך בנייה למגורים. אין בדו"ח שום המלצה באיזו דרך לנקוט, כאשר העותק שהתקבל כלל אינו חתום.
לטענת בז"ן, כותבי הדו"ח עצמם מסייגים את העבודה שביצעו תוך ציון שהוא "מבוסס על מידע ראשוני ולא שלם וכי בטרם קבלת החלטה יש לבצע עדכון ועיבוד של נתונים שנכללו בו, אשר עשויים להשפיע על תוצאות הניתוח, לרבות ערך הקרקעות שהונח בדוח ועלויות ניקוי הקרקע, תחזיות שוק/ מרווחי הזיקוק וכן מידע שלא נמסר לעורכי הדוח בשל מגבלות בטחוניות". סייג נוסף הוא כי "בכל החלטה בדבר עתידה של בז"ן צריכים להילקח בחשבון מגוון שיקולים החורגים מעבר לפן הכלכלי, לרבות שיקולי תעסוקה וניתוחים סביבתיים אורבניים. שיקולים אלו אינם מנותחים במסגרת הדו"ח".
עוד הוסיפו מחברי הדו"ח סייג מהותי אסטרטגי: "יישומן של חלק מהחלופות, ובעיקר אלו העוסקות בסגירת פעילותה של בז"ן, מותנות בהקמת תשתיות חלופיות הנוגעות בין השאר לייבוא ואחסון דלקים/ גפ"מ ולייצור ביטומן, שהקמתן תארך לכל הפחות 4 שנים", נושא שהדו"ח לא עסק בו כלל.
לפי בז"ן הדו"ח כן מציין שהערך הכלכלי המשמעותי ביותר בחלופה של סגירת בז"ן יהיה ביצוע הסגירה בשנת 2030, שהיא השנה המאוחרת ביותר שנבדקה. גם אם המדינה יכולה לקבל החלטה אסטרטגית להסתדר ללא מרבית המוצרים של בז"ן, הרי שאין כיום תחליף לגז הבישול הנוצר במפעל, ולהפקת החומר ביטומן, שמשמש לסלילת כבישים.
הדלפות ודיווחים מגמתיים
בז"ן דיווחה בנוסף על מידע שהתקבל בהליך המשפטי, לפיו "העבודה על הדו"ח עודנה מצויה בדיונים פנימיים, ומשרדי הממשלה לומדים את הדו"ח ומעירים עליו הערות. בנוסף, הובהר כי הצוות המקצועי שמונה לבחינת הנושא טרם סיים את עבודתו, כי הנושא מצוי עדיין בשלב גיבוש המדיניות וכי הממשלה טרם גיבשה את מסקנותיה בהתייחס לממצאי הדו"ח".
את הדיווח החלקי על הדו"ח הוציא כתב חברת החדשות חיים ריבלין באוקטובר 2018, בפרסום בו הדגיש את ההיתכנות הכלכלית של פינוי בז"ן כבר בשנת 2025. הפרסום זכה להדהוד רב בקרב פעילי סביבה, המתלוננים בעקביות על היקף הזיהום הנפלט ממפעלי קבוצת בז"ן ועל החריגות שלהם מהיתרי הפליטה שמוציא המשרד להגנת הסביבה.
דיווח למשקיעים בבורסה, כפי שעשתה היום החברה, הוא פעולה בעלת משמעות משפטית, שנועד למנוע אפשרות של טענה משפטית להסתרת מידע מהותי עם עסקי החברה מהמשקיעים. הדיווח של בז"ן זהיר, במובן שהוא מציג את הסייגים בדו"ח, אך במקרה והדו"ח יוביל באמת לסגירת המפעלים, לאחר שצוות ממשלתי העיר עליו הערות וגיבש מסקנות מראיה כוללת יותר, אף משקיע לא יוכל לומר שזו הייתה הפתעה והחברה הסתירה מידע.
בז"ן שיתפה פעולה עם בודקי חברת מקינזי ברצון, ככל הנראה, משום שבחברה מאמינים בנחיצות המפעלים בישראל, בהתאם למתכונת הקיימת – ניסיון להגביר את הפעילות הכלכלית של החברה, תוך התמודדות עם דרישות המדינה לגבי פליטות לסביבה. כנגד הטענות להפרות מרובות של התקן הישראלי, נוהגים לציין בחברה, כי סך הפליטות בבתי הזיקוק ירד באופן משמעותי וכי בית הזיקוק הוא בעל חותם סביבתי נמוך ביחס לבתי זיקוק באירופה.
חלק מהערכות הדו"ח הן כי בתוך עשור או יותר, פעילות הזיקוק תדעך ממילא, בשל הירידה בביקוש לתזקיקים ומעבר לאנרגיות מתחדשות. על קביעה זו נמתחו שתי ביקורות מנקודות מבט הפוכות: אם בז"ן ממילא תדעך, הרי שאין טעם לערוך דו"ח, הכולל בתוכו חישוב כלכלי של הפיצוי לבעלי בז"ן על הסגירה, וניתן להסתפק בחידוד חובות החברה לנקות את הקרקעות כאשר המפעלים ייסגרו בנסיבות של התאיידות השוק. מהכיוון ההפוך, נטען כי הסבירות לאבדן הביקוש לתזקיקי נפט בתוך עשור אינו סביר, שכן הביקוש הכולל לאנרגיה עולה בהתמדה, ולכן צמיחת השימוש באנרגיות מתחדשות ולא מזהמות לא בולם את הביקוש לתזקיקי נפט, גז ופחם. אפילו החלטות פוליטיות, דוגמת הסכמי פריז לבלימת שינוי האקלים, לא גרמו להפחתה גלובלית בדלקים מזהמים. בבז"ן עצמה סבורים כי כשם שהחברה ידעה להתאים עצמה לשינויים בעבר, היא תהיה מסוגלת להתאים את מוצריה למצב בו הביקוש לתזקיקים ירד, למשל, בעזרת הגברת תמהיל מוצרי הפלסטיק במפעליה.
בעוד מנהל התכנון, בתמיכת שר האוצר משה כחלון, מקדם תכנית לפינוי התעשיות הכימיות ממפרץ חיפה, בעבור הקצאת השטח למגורים, פארקים, מסחר ותעשייה קלה – בדומה לאחת החלופות בדו"ח מקינזי, במשרד להגנת הסביבה סבורים אחרת. לשיטתם, כל עוד אין החלטה אסטרטגית לגבי עתיד מפרץ חיפה, דרך המלך היא להמשיך להתמודד עם בז"ן על הפרות נקודתיות ואי עיסוק בעצם קיום המפעלים במפרץ. בראיון לאתר זה, אמר בעבר ד"ר צור גלין, ראש אגף איכות האוויר במשרד, כי עוד יש תוחלת לקיומם, קל יותר לשכנעם להשקיע עוד כספים בהפחתת פליטות.
ממשלת ישראל לא קיימה דיון עקרוני בשאלת עתיד מפרץ חיפה, שיבחן את עתיד האיזור בעדשה רחבה: כלכלית, סביבתית, תכנונית, אסטרטגית-תעשייתית וביטחונית. דיון כזה חיוני לשם קבלת החלטות מעשיות, כאשר בינתיים הדיון הציבורי בנושא, בתקשורת וברשתות החברתיות, כולל קביעת מסקנות נחרצות על סמך הסתכלות צרה באופן יחסי או נקודתית.
בז"ן דיווחה למשקיעים אודות המסמך, אך נמנעה מלפרסם את המסמך עצמו. בפניה לדובר החברה, נמסר כי כי את הפניות לבקשת חשיפת הדוח המלא יש להפנות למועצה הלאומית לכלכלה.
בבז"ן לא נימקו מדוע הם נמנעים מפרסום הדו"ח, כאשר לכאורה קבלת מידע על פי חוק חופש המידע, שעל בסיסו בז"ן זכתה לעיין במסמך, אמורה לאפשר פרסום מלא של המסמך לציבור.
תגובת המועצה הלאומית לכלכלה תצורף לכשתתקבל.
