"קמפיין הגוועלד" שמתנהל בשבועות האחרונים ביחס לחריגה הצפויה מיעד הגירעון הצליח להוציא מכל פרופורציה את הסכנות הגלומות באירוע כלכלי לא דרמטי זה. נכון לעכשיו מסתמן כי הגירעון בביצוע תקציב 2019 יעמוד על 3.8% עד 4% לעומת גרעון מתוכנן של 2.9% – חריגה של 15-12 מיליארד שקלים מתקציב של כ-400 מיליארד שקלים. השווקים הפיננסים שמתמחרים סיכונים לא מתרגשים מהחריגה של הגירעון, נראה שגם שר האוצר כחלון וראש הממשלה נתניהו מבינים שמדובר במצב לא נעים אבל בהחלט לא נורא. מצד שני, נראה שיש מי שמעוניין להכניס את אזרחי ישראל לפניקת גירעון בין אם מטעמים פוליטיים ובין אם מתוך צורך להצדיק אמונה מופרזת, כמעט דתית בנחיצותו של כלל הגרעון. כדי להיכנס לפרופורציות, אספנו מספר גרפים שישימו את החששות מהגרעון במקומן הראוי. והוספנו גרף אחד נוסף על הגרעון האמתי, זה שבאמת כדאי להכיר ולהזהיר מפניו.

ישראל מובילה בירידת החוב

הדרך המקובלת לבדוק האם מדינה מחזיקה חוב גבוה או נמוך היא  בהשוואתו לתוצר. מה שיעור החוב ביחס לתוצר? באיחוד האירופי התקבע היעד של אמנת מאסטריכט שקובע כי מדינות האיחוד צריכות לשאוף ליחס חוב תוצר של 60%. רובן לא עומדות בו אבל דווקא מדינת ישראל הגיעה ב 2017 ליעד הזה. ב 2018 נרשמה אומנם עליה קטנה ביחס חוב תוצר, אבל ישראל עדיין נמצאת בצד של הממשלות עם יחס חוב תוצר נמוך.

(נתונים: משרד האוצר. עיצוב: אידאה)

למעשה ניתן לומר כי המדיניות העקבית והברורה ביותר של כל ממשלות ישראל האחרונות הייתה הורדה של יחס החוב תוצר. הורדה שבאה על חשבון השקעה בתשתיות, בשירותים החברתיים ובעתיד של המשק הישראלי. באותו הזמן העדיפו מדינות אחרות דווקא להגדיל את יחס החוב תוצר שלהן כדי לעודד צמיחה. בכל פעם הסבירו לנו כי הורדת יחס החוב תוצר בשנים של גאות כלכלית יאפשר לספוג עליה שלו בשנים הפחות טובות.

(נתונים: משרד האוצר. עיצוב: אידאה)

החוב שלנו זול יותר

תנאי גיוס החוב של ישראל נמצאים היום כנראה במצב הטוב ביותר אי פעם. החשב הכללי מדווח על גיוסים ברמות ריבית נמוכות מאוד שנתמכות גם על ידי חוסנה של הכלכלה הישראלית וגם על ידי סביבת הריבית הנמוכה בישראל ובכל העולם המערבי. אג"ח ממשלתית של ממשלת ישראל היא היום אופציית השקעה סולידית מועדפת ולכן הממשלה יכולה לגייס כסף בזול. אם ממשלת ישראל הייתה עובדת כמו עסק רווחי, זו הייתה דווקא תקופה מצוינת בשבילה לגייס כמה שיותר חוב כדי לבצע השקעות טובות שיניבו פירות בשנים הבאות.

למעשה מנתוני החשב הכללי עולה כי הוצאות הריבית של הממשלה ביחס לתוצר נמצאות היום בשפל. כמה בשפל? הקופון (הריבית הנקובה) על אג"ח במטבע חוץ לשלושים שנה שהונפקה ב 2019 עמד על 2.5%. לשם השוואה אג"ח דומות שהונפק ב-2016 וב-2013 קיבל קופון של 4.5%

(נתונים: משרד האוצר. עיצוב: אידאה)

דוגמה מצוינת לביקוש הגדול לאג"ח של ממשלת ישראל אפשר לראות במדיניות ההנפקה של החשב הכללי שיכול להוציא היום יותר אג"ח לטווחים ארוכים.

(נתונים: משרד האוצר. עיצוב: אידאה)

חייבים בעיקר לעצמנו

29.3% מהחוב שגייסה ממשלת ישראל ב 2018 הונפק כאג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה. מבחינת היחידה לניהול חוב באגף החשב הכללי מדובר בבעיה קשה מאחר ומדובר באג"ח המונפקות לפי נוסחה קבועה התלויה בעיקר בהיקף התיק הפנסיוני הגדל של הישראלים. (הקרנות מחויבות להשקיע 30% מהפנסיה שלנו באג"ח מיועדות כמייצב סולידי לפנסיות. בהתאם לכך המדינה גם חייבת לספק אותן לשוק). מבחינת החשכ"ל מדובר בגיוס במחיר גבוה, אבל מבחינתנו האזרחים מדובר בשירות שהמדינה מספקת ומגן למעשה על הפנסיות שלנו. זוכרים שההוצאה על ריבית נמצאת בשפל? חלק גדול ממנה (גדול מדי לטענת מנפיקי האג"ח) מגיע לפנסיות של כולנו.

61% נוספים מהחוב שהונפק ב 2018 הוא חוב שקלי באגרות חוב סחירות. רוב רובן של אגרות החוב הללו מוחזק גם הוא בידי קרנות הפנסיה וחברות הביטוח כאפיק השקעה סולידי אבל עם ריבית נמוכה ולא מסובסדת שאמור לשמור על החסכונות שלנו. רק 14% מהחוב של ממשלת ישראל הונפק במטבע זר. 45% מהחוב במט"ח מונפק במסגרת איגרות בונדס וערבויות. כך שלמעשה רק 8% מהחוב מונפק במט"ח בשוק החופשי ורק 6.6% (נכון לסוף 2018) מוחזק בידיים זרות. מאחר ומדינת ישראל היא מדינה ריבונית עם מטבע משלה, העובדה שכל כך מעט מהחוב שלה הוא במט"ח בשוק החופשי מבהירה עד כמה החוב של ממשלת ישראל לא מסוכן לכלכלת ישראל. אחוז החוב שמושפע מעלייה בסיכון הוא מזערי.

(נתונים: משרד האוצר. עיצוב: אידאה)

אבל אחרי כל הנתונים הללו על החוב עולה השאלה מה הפרופורציות? נגיד שהממשלה תפרוץ את יעד הגרעון ותגיע ל 4%, מה זה אומר על החוב? הגרעון יגדל למעשה מ-40 מיליארד שקלים ל-55 מיליארד שקלים, כלומר תוספת של 15 מיליארד שקלים נוספים לחוב. אם נניח את המספר הזה מול עודפי הגביה ממסים ב 2017 כ-22 מיליארד שקלים אפשר לקבל קצת פרופורציות.

הגרף ממנו כן צריך לחשוש

כדי לדאוג לרמה כל כך נמוכה של יחס חוב תוצר, כדי להעמיד את הגרעון על רמה נמוכה של 2.9% ממשלות ישראל הפחיתו באופן מתמשך את רמת השירותים ושהם נתנו לאזרחי ישראל. השמירה על הגרעון הייתה למעשה השוט שבעזרתו נחנקה מדינת הרווחה הישראלית. בדרך הורידו גם את נטל המס על העשירים. ההוצאה הממשלתית בישראל עומדת על 39% תוצר בלבד. הוצאה ממשלתית נמוכה על שירותי בריאות חינוך ורווחה היא הגרעון האמתי, זה שנצבר כשילד הולך לאיבוד במערכת החינוך או קשישה נאלצת לוותר על תרופות. לעומת הגרעון התקציבי, הגרעון החברתי נמדד בחיי אדם ולא ניתן יהיה לתקנו בשנה הבאה. אז בפעם הבאה שאתם קוראים על כך שההוצאה הממשלתית יצאה משליטה תזכרו את הנתונים האמיתיים שאומרים שההוצאה הממשלתית היא נמוכה מאוד ועל זה כולנו משלמים וביוקר.

(נתונים: משרד האוצר. עיצוב: אידאה)