אזרחי יוון, שייצאו היום (ראשון) לקלפיות במסגרת הבחירות הכלליות במדינה, צפויים ללכת נגד המגמה הפופוליסטית ששטפה את אירופה, ולבחור המועמד מפלגת המרכז-ימין התומכת דווקא באיחוד האירופי.

ראש הממשלה המכהן, אלכסיס ציפראס, הכריז על בחירות פתע אחרי המפלה שספג לאחרונה בבחירות לפרלמנט האירופי, ומספר חודשים אחרי שהתפרקה הקואליציה שהרכיב עם המפלגה הלאומנית "היוונים העצמאיים". ההצבעה היום באה אחרי ארבע שנים לא פשוטות של ציפראס בתפקיד, עם המשבר הכלכלי המתמשך של המדינה ותהליך השיקום האיטי והקשה ממנו.

ראש הממשלה היווני, אלכסיס ציפרס. ארכיון (AP Photo/Petros Giannakouris)

היריבה העיקרית של הממשלה הנוכחית היא מפלגת "דמוקרטיה חדשה" השמרנית, בראשות קיריאקוס מיטסוטקיס, שניצחה בבחירות לפרלמנט האירופי בפער של קרוב לעשרה אחוזים ושסקרי דעת הקהל האחרונים מראים כי שמרה על על היתרון גם בשבעת השבועות שעברו מאז.

המשבר הכלכלי, בן הקרוב לעשור, היה קרקע לעלייתן של מספר מפלגות קיצוניות, בהן גם המפלגה הניאו-נאצית "השחר המוזהב", שנכנסה לפרלמנט היווני ב-2012. אך סיומה של תכנית ההבראה הבינלאומית באוגוסט האחרון, סימן את החזרה האיטית של המדינה לפוליטיקה "מסורתית" יותר – זאת בניגוד למספר רב של חברות באיחוד האירופי בו נמצאות המפלגות ההיסטוריות במשבר. גם מפלגתו של ציפראס "סיריזה", פעם מפלגת שמאל קיצוני, התיישרה לאחרונה עם עמדותיהם של סוציאליסטים אירופאים מתונים יותר.

"יוון הייתה המדינה הראשונה שהעלתה לשלטון קואליציה פופוליסטית אמיתית, זו של סיריזה והיוונים העצמאיים הלאומנית ב-2015" אמר ג'ורג' פאגולאטוס, מרצה לפוליטיקה וכלכלה אירופאית באוניברסיטת אתונה לכלכלה ופוליטיקה, "וקרוב לוודאי שהיא תהיה הראשונה להפנות עורף לקואליציה הזאת, ולפוליטיקה הפופוליסטית בכלל, למרות שהממשלה הזאת עברה לקדם מדיניות… הרבה יותר מיינסטרימית, באופן יחסי".

לדבריו, "במובן הזה, מדובר ברגע של בגרות פוליטית עבור החברה היוונית, בהמיוחד בהשוואה לחברות אחרות באירופה, שעברו חוויה כואבת הרבה פחות מזו של המשבר הכלכלי של יוון".

הבחירות שנערכות היום מגיעות, כאמור, בסיומו של משבר כלכלי ששיתק את המדינה החל מ-2010, והותיר אותה תלויה בהלוואות זרות. אך תכניות החילוץ, שלוש במספר, באו עם שני תנאים ברורים: מדיניות צנע ורפורמות מבניות. הכלכלה היוונית התכווצה ברבע, והאבטלה הגיע לרמות של 27% וגם אחרי מאמץ מרוכז עומדת כיום על כ-20%. כעת, בפעם הראשונה מזה כעשור, צועדים היוונים לקלפיות ללא האיום המרחף והמידי של פשיטת רגל, יציאה מגוש האירו או תוכניות חילוץ מרסקות נוספות.

יוונים בדרכם הביתה לאחר שקיבלו מזון בנקודת חלוקה ממשלתית (צילום: Giannis Papanikos / Shutterstock, Inc)

ציפראס, שהוביל את המדינה בארבע השנים האחרונות, מתקשה לחזק בחזרה את כוחו, למרות ההגדלה של ההוצאה הציבורית על רווחה, עליה הכריז לאחרונה. על פי תוצאות הסקרים, יריבו העיקרי מיטסוטקיס שומר על היתרון באופן עקבי, ובשבוע האחרון מפלגתו מושכת קולות צפים בשיעור כפול כמעט מזה של סיריזה.

קמפיין הבחירות של מיטסוטקיס בן ה-51, בנו של ראש הממשלה השמרני המנוח קונסטנטינוס מיטסוטקיס, התמקד בהבטחות לקיצוץ המיסים (שעלו משמעותי כחלק מתכניות החילוץ הבינלאומיות) ולחזק את הרפורמות הפרו-עסקיות שכפו הנושים על יוון.

"מר ציפראס החליט על מיסוי יתר של מעמד הביניים. אז יש בהחלט מקום לקצץ במיסוי המוגזם הזה. נראה שכולם מסכימים שאנחנו צריכים מיסים נמוכים יותר, כולל המלווים שלנו" אמר מיטסוטקיס לסוכנות הידיעות איי.פי אחרי עצרת בחירות במרכז יוון.

ציפראס, מנגד, קרא לתומכיו להתעלם מהסקרים, וניהל קמפיין שבמרכזו התחייבות להמשיך ולשקם את מדינת הרווחה ואת שירותי הבריאות הלאומיים – שני צעדים שלטענתו ייעצרו אם יריביו יעלו לשלטון.

ראש הממשלה המכהן עשה גם שימוש בייחוס המשפחתי של מיטסוטקיס. "נסיך הכתר של הפוליטיקה היוונית לא צריך למהר כל כך לחזור לכס המלוכה – העם היווני עוד לא אמר את המילה האחרונה" טען ציפראס, פוליטיקאי ותיק כבר בגיל 44, בעצרת תמיכה בדרום המדינה, "אומרים לכם במירוץ כבר הסתיים, אבל העם שלנו לא יחזור אף פעם לאלה ששדדו את המדינה והביאו אותה לפשיטת רגל".

הפופולריות של הממשלה המכהנת ספגה מכה אחרי מה שנראה ככישלון בהתמודדות עם השרפה שהשתוללה בקיץ שעבר במאטי שבפאתי אתונה, בה נהרגו 101 בני אדם. יש מי שמצביע על הקיצוצים הנרחבים שנכפו על יוון כגורם האחראי לאותו כישלון לכאורה.

תצלום אוויר של פגעי שריפה בעיירה מאטי, סמוך לאתונה. 27 ביולי 2018 (Antonis Nikolopoulos/Eurokinissi via AP)

התמיכה בציפראס צנחה גם אחרי חתימת ההסכם ההיסטורי עם מקדוניה הצפונית השכנה, ששינתה באופן רשמי את שמה ממקדוניה אחרי סכסוך של עשרות שנים עם אתונה. העסקה התקבלה בחום על ידי שותפותיה של יוון בברית נאט"ו, אך היא עדיין לא פופולרית ביוון עצמה.

אך בסופו של דבר, טוען פאגולאטוס, ההשפעה המרכזית כל החלטותיהם של המצביעים היא מצבם הכלכלי וההשלכות של תכניות החילוץ הדרקוניות שנכפו על יוון. "המדיניות שציפראס נאלץ ליישם היא לא מהסוג שתומכיו היו מקבלים בנסיבות רגילות" אמר, "ונטל המס הכבד על מעמד הביניים הוא אחת הסיבות העיקריות לצניחה בתמיכה של סיריזה".