סקר סיכונים מצרפי שערך המשרד להגנת הסביבה מעלה כי לא קיים סיכון בלתי-סביר לאוכלוסייה אזרחית באזור מפרץ חיפה. תוצאות שלב א' של סקר הסיכונים המתפרסמות היום להערות הציבור מצביעות על כך שבמצב הנוכחי, ככל שמדובר בתקריות תפעוליות, לא קיים באזור המפרץ סיכון לאוכלוסייה שאינו קביל בהשוואה למקובל במדינות מפותחות. עם זאת, מצביע הסקר על מספר נקודות של קרבת מוקדי סיכון לריכוזי אוכלוסיה, ומסמן את המפעלים בעלי הסיכון הגבוה ביותר לאזור. מהמשרד נמסר כי לאחר למידת תוצאות הסקר וקבלת הערות הציבור, יפעל המשרד להפחתה נוספת של סיכונים ממפעלים שתרומתם לעומסי הסיכון גבוהה יחסית (לצפייה במצגת הקישו כאן).

פרסום הסקר התעכב זמן רב, לאור מורכבותו, והדבר הוזכר גם בדו"ח מבקר המדינה לגבי מפרץ חיפה, שביקר את העיכוב. הסקר לא נועד לבחון את הסיכונים שמתממשים מדי יום כמו פליטות חומרים מזהמים לאוויר ממפעלי תעשייה, אלא לכמת ביחס לתמונה מצרפית את הסיכונים הנובעים מאירועים נדירים של תקלות תפעוליות, כולל תקלות שרשרת המכונות "תרחיש דומינו". הסקר גם לא התייחס למקרים של אסונות טבע כגון רעידות אדמה, או לתרחישים בטחוניים כמו פיגועים או נפילת טילים באזורי המפעלים.

את הסקר ביצע עבור המשרד ד"ר אלי שטרן – מומחה בעל שם עולמי בתחום הערכות סיכונים מחומרים מסוכנים. לצד ד"ר אלי שטרן, לקחו חלק בסקר ארבע חברות ייעוץ המתמחות בהערכות סיכונים. במשרד להגנת הסביבה הדגישו כי לא מדובר בהליך רגיל, וסקרי סיכונים מצרפיים אזוריים נעשו עד היום בעולם רק במקרים בודדים. הסיבה לעריכת הסקר היא "כשכבת הגנה נוספת לטובת האוכלוסייה באזור מפרץ חיפה, נוכח קיומו של צבר מפעלים משמעותי באזור".  במשרד ציינו כי הכנת הסקר עוגנה בהחלטת ממשלה בנושא ומעדכנת סקר שנעשה לפני 20 שנה על-ידי חברת TNO ההולנדית.

האיזור המסחרי בקריית חיים מככב בסקר

על פי הסקר, רק במקום אחד באזור מפרץ חיפה מתקיימת חפיפה בין אזור סיכון גבוה לבין ריכוז אוכלוסיה: צומת הום סנטר בקריית חיים. ואכן, בצומת זה התרחש בחודשים האחרונים אירוע דליפה ממושך של גז דליק ומסוכן, מצנרת השייכת למפעל דור כימיקלים.

הצומת שהושבתה בקריית חיים. תמונה באדיבות משטרת ישראל

בניתוח ראשוני של תוצאות סקר הסיכונים המצרפי אותרו ארבעה מפעלים המסתמנים כגורמים עומסי סיכון גבוהים יחסית – דשנים, דור, גדיב (מקבוצת בז"ן), וגדות מזרח.. כאמור, עומסי סיכון אלו אין משמעותם סיכונים בלתי קבילים לרצפטורים ציבוריים (ריכוזי אוכלוסיה) קיימים.

שלב א' של הסקר התייחס לתקריות תפעוליות חמורות במפעלים ובמתקנים העוסקים בחומרים מסוכנים, ובחן למעלה מ-1,500 מקורות סיכון. אזור סיכון נוסף (מס' 15 בסקר) הסמוך למפעל גדות ומשמש כיום כשדה חקלאי עשוי לשמש למסחר בעתיד. השטח המיועד לפארק הקישון (מס' 3 בסקר) סמוך לשטחים מסוכנים, אך אינו נמצא בחפיפה איתם. באופן מפתיע, חוות מיכלי הדלק של תש"ן בקריית חיים אינה מחשובת במפה כלל כאיזור מסוכן, אלא מסומנת כאיזור בו מתוכנן ריכוז אוכלוסיה, בהתאם לתכנית לפנות את החווה ולייעד את השטח למגורים ומסחר. רצועה נוספת – מס' 42 – סמוכה לבז"ן ממזרח ומתוכננת לשימוש עתידי, ועשויה להיות מושפעת בקצה הדרומי מסיכונים הקשורים לבז"ן.

הסתברויות שנתיות לחשיפות לערך 5PAC3 או יותר ממכלול מרכזי הסיכון (מתוך דו"ח המשרד להגנת הסביבה)

בהתאם להתחייבות המשרד בפני הממשלה לפרסם את שלב א' של סקר הסיכונים המצרפי, הסקר מוצג היום (ב') להערות הציבור, שאותן ניתן לשלוח לאימייל seker_haifa@sviva.gov.il עד 8 באוגוסט 2019. לאחר קבלת ושקילת הערות הציבור והגורמים הרלוונטיים ושקילתן יפרסם המשרד את תוצאות הסקר הסופיות. השלב הבא של הסקר, שלב ב', יתמקד בתקריות הכרוכות בשינוע חומרים מסוכנים (בכבישי המפרץ ובצנרות העל והתת-קרקעיות), בתקריות חמורות העלולות להתרחש כתוצאה מרעידת אדמה וכן בתקריות העלולות להיגרם כתוצאה מפגיעה עוינת – חבלנית או מלחמתית.

המשרד מייחס את התוצאות החיוביות של הסקר ל"יישום דרישות המשרד להגנת הסביבה מהמפעלים וגורמי הסיכון השונים לאורך השנים, ובעיקר – יישום מדיניות מרחקי הפרדה ותנאים שוטפים בהיתרי הרעלים של המפעלים".

עם פרסום התוצאות, המשרד להגנת הסביבה פונה אל הציבור, העיריות והמועצות באזור להעברת הערותיהם והתייחסותם לסקר ותוצאותיו, וכן כדי שיבדקו אם יש בידיהם מידע על רצפטורים ציבוריים נוספים שאינם מוכרים למשרד בעת עריכת הדוח. כאמור, לאחר קבלת הערות הציבור והגורמים הרלוונטיים ושקילתן, המשרד יפרסם את תוצאות הסקר הסופיות.

סקר מפורט ומאוחר

המשרד מסביר את משך הכנת הסקר במורכבות של הכנתו: "במהלך התקופה שעברה מאז קיום המפגשים, בשנתיים האחרונות, המשרד השקיע זמן ומשאבים משמעותיים מאוד באיסוף הנתונים ואימותם, לרבות ביקורים חוזרים של ארבע החברות המייעצות למשרד בכלל המפעלים, על-מנת לוודא כי הנתונים בבסיס הסקר מאומתים ומשקפים נאמנה את המצב. בנוסף, נערכו מספר רב של מפגשים של המשרד ושל ד"ר אלי שטרן עם הנוגעים בדבר לצורך הפיכת האינטגרציה של הסקרים הפרטניים לכדי מפת סיכונים כוללת. שלב אימות וטיוב הנתונים ארך זמן רב מהתחזית המקורית של המשרד, שאף עדכן את הממשלה על העיכוב בלוחות הזמנים".

המפעלים יידרשו לצעדי הפחתה

במשרד להגנת הסביבה מסבירים כי לאחר שלב קבלת הערות הציבור, מתכוון המשרד לפעול לכך שככל שיאותרו אזורים בהם הסיכון יהיה בלתי קביל, יידרשו המפעלים הגורמים לכך לבצע צעדי הפחתה מהירים. בנוסף, באזורים שבהם ימצאו עומסי סיכון גבוהים יחסית, גם אם לא בלתי קבילים, יידרשו המפעלים הגורמים לכך להתחיל תהליך של ניהול והפחתת סיכונים לפי המתודולוגיה האירופית.

ארגוני הסביבה: "נדרשת התייחסות ממשלתית מיידית"

ד"ר רויטל גולדשמיד, מנהלת מרכז מחקר סביבתי חיפה, הגיבה לממצאי הסקר בדרישה להרחיק מפעלי תעשייה מזהמים מהמפרץ. "סקר הסיכונים במפרץ חיפה מעיד מעל לכל ספק כי נדרשת התייחסות ממשלתית מיידית לסכנה הנוכחת בה חיים תושבי מפרץ חיפה; כל בר דעת הקורא סקר זה מבין את הדחיפות והבהילות של יישומה המיידי של התוכנית להרחקת התעשיות המסוכנות והמזהמות ממרכז בירת הצפון-חיפה

"הסקר מתייחס ל-1500 מוקדי סיכון ומעיד על ״כמות והיקפי חומרים מסוכנים חסרי תקדים במדינת ישראל ובמידה רבה בעולם כולו״ (סעיף 10.1). כמה מפתיע ומטריד כי למרות חומרת הדוח שורת הסיכום המופיע במצגת של המשרד להגנת הסביבה היא כי״אין באזור מפרץ חיפה רצפטור ציבורי קיים הנמצא בסיכון לא קביל.״

"בהמשך לדוח מבקר המדינה המטיל ספק בשיקול הדעת של המשרד להגנת הסביבה אנו תוהים – מליון איש חיים כאן בסכנה מול 3370 חומרים מסוכנים ומעל 1500 מוקדי סיכון המסכנים את תושבי הקריות ומורדות הכרמל לכיוון צפון. אני לא חושבת שמדינת ישראל ערוכה בכלל להתמודד עם אלפי הנפגעים הפוטנציאלים מתרחיש דומינו בשל פיצוץ או שריפה. לא ברור איך אשכול תעשיות ותחום חומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה מוכנים לקחת על אחריותם עיוות כל כך גדול בין מסקנות דוח סיכונים לבין שורת הסיכום אשר לראייתנו, מנותקת לחלוטין מהמציאות.

"בהעדר רגולטור נוכח ועל פי עקרון הזהירות המונעת, אנו דורשים מממשלת ישראל לקחת אחריות ולהעלות להחלטת ממשלה את תוכנית מפרץ החדשנות לפינוי המפעלים המסוכנים והרעילים מלב העיר. את הערותינו המפורטות לסעיפי סקר הסיכונים אנו נלמד לעומק ונגיב בהמשך בזמן הניתן לתגובות הציבור."

רוית שטוסל, מרכזת 'הקואליציה לבריאות הציבור' וקהילת 'מנקים את מפרץ חיפה' אמרה עם פרסום הדוח: "אנו מברכים על התחלת סקירת הסיכונים המצרפיים במפרץ חיפה ורוצים להדגיש כי זוהי רק ההתחלה. נבדקו חשיפות אנשים באירועים תפעוליים רגעיים בלבד ולהם נעשתה הסתברות מצרפית. עדיין לא נבחנו אירועי שינוע חומ"ס (לא בכבישים ולא בצנרות תת קרקעיות), לא תקריות חמורות העלולות להתרחש כתוצאה מרעידת אדמה, לא מלחמה, לא פח"ע וכו'. נושא אקוטי זה כביכול אמור להיבחן בשלב הבא אך כרגע אין לו כל לוח זמנים משוער. המדהים הוא שכבר כעת, באזורי ארבעת המפעלים שהוצגו כאזורים הקרובים לסיכון בלתי קביל, התרחשו בשנים האחרונות אירועים מסוכנים ביותר של דליפות ושריפות (בז'"ן, דור, גדיב וגדות). אנחנו מתכוונים להעמיק במסמך ולהעביר הערותינו וקוראים לציבור הרחב להצטרף".

ב'מגמה ירוקה' הגיבו לדו"ח ואמרו כי: "העובדה שנדרש סקר סיכונים מיוחד לחומרים מסוכנים במפרץ חיפה מלמדת על המציאות הלא-נורמלית שבה נתון מפרץ חיפה: אלפי חומרים מסוכנים בקרבה רבה לאוכלוסייה צפופה ולרצפטורים ציבוריים. הסקר טרם בחן מקרי רעידות אדמה, מלחמה ושינוע. על מנת שתמונת המצב תהיה מלאה על המשרד להאיץ את בדיקת תרחישי החומרים המסוכנים עבור רעידות אדמה, מצבי מלחמה ושינוע חומרים ולזכור את התרעתו של מבקר המדינה, בדוח מיוחד מיולי 2018, מפני פגיעה באוכלוסייה שבקרבת המפעלים המטפלים בחומ"ס בעת אירוע של רעידת אדמה חזקה."

בארגון הוסיפו כי "אנו לומדים את ממצאי הדוח וקוראים לציבור להצטרף אלינו ואל ארגוני הסביבה בהגשת הערות על הדוח. נשוב ונצא בקריאה לנבחרי הציבור כולם ובמיוחד לממשלה העתידית להתעשת ולהציב את תכנית עמק החדשנות של רשות מקרקעי ישראל לעתיד מפרץ חיפה בראש סדר העדיפויות".