דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הזיהום במפרץ חיפה

ללא יד מכוונת / הזיהום הסביבתי במפרץ חיפה: בליל אינטרסים, רשויות ומשרדי ממשלה

כך קבע מבקר המדינה | לא פחות מחמש תכניות פיתוח לאזור המפרץ מקודמות ע"י גורמים שונים, בלא תיאום ביניהן | באזור המפרץ מתגוררים כמעט מליון איש בתשע רשויות שונות | המבקר גם מתריע על ניטור חלקי, אכיפה רופפת ופיקוח לקוי

בתי הזיקוק במפרץ חיפה (צילום ארכיון: חן ליאופולד / פלאש 90)
בתי הזיקוק במפרץ חיפה (צילום ארכיון: חן ליאופולד / פלאש 90)
מור הופרט
מור הופרט
סביבה ואופנה
צרו קשר עם המערכת:

דו"ח מבקר המדינה בנושא מפרץ חיפה המתפרסם היום (שני) חושף מחדלים רבים של המשרד להגנת הסביבה בטיפול בנושא זיהום האוויר במפרץ חיפה. במרכז הדו"ח עומד הכאוס התכנוני ובליל האינטרסים במתחם הצפוף שכולל בתי זיקוק, ומפעלים פטרו-כימיים נוספים, מתקני אחסון דלקים וגז, נמלי ים ותעופה, ותחנת כח, ונמצא בתחום בשטחן של תשע רשויות מקומיות שונות, זאת ללא יד מכוונת מצד הממשלה. דו"ח המבקר מתפרסם בעיתוי בו ממילא מתקיים דיון ער בנושא עתיד מפרץ חיפה ומפעלי בז"ן בפרט. העיסוק בנושא זה מתבסס בין היתר על דו"ח כלכלי של חברת מקינזי ותכנית 'מפרץ חיפה- עמק החדשנות' שמקדמת רשות מקרקעי ישראל. תכנית זו יצאה לאחר סיום תקופת הביקורת והיא אושרה על ידי מועצת העיר חיפה.

התוכנית הלאומית למפרץ חיפה (קרדיט: רשות מקרקעי ישראל)
התוכנית הלאומית למפרץ חיפה (קרדיט: רשות מקרקעי ישראל)

אזור מפרץ חיפה, שבמטרופולין הסובב אותו מתגוררים כ-900,000 תושבים, ידוע מזה שנים כאזור בעל זיהום סביבתי רב הגורם בין היתר לתחלואה מוגברת בקרב התושבים באזור. לאורך השנים נקטו משרדי הממשלה בצעדים שונים במטרה לצמצם את זיהום האוויר במפרץ להפחית את הסיכונים הסביבתיים באזור, המרכזית בהן היא 'התכנית הלאומית מפרץ חיפה' שהתקבלה בהחלטת ממשלה ב-2015.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה כי הוא "מכיר בחשיבותה של ביקורת המדינה, ומשתדל להפיק ממנה לקחים. צמצום זיהום הוא הדבר החשוב ביותר לציבור והדבר המהותי ביותר העומד לנגד עיני המשרד, וכפי שגם צוין בדוח המבקר, פעולות המשרד בשנים האחרונות הובילו לשינוי מגמה, לצמצום הפליטות ולמגמת ירידה משמעותית ועקבית בריכוזי המזהמים במפרץ חיפה ובכלל הארץ".

ניטור חלקי, פיקוח במיקור חוץ ואכיפה רפה

דו"ח המבקר מציג תמונה עגומה של ניטור לקוי אחר המזהמים השונים, עיכובים בפרסום הדו"חות לציבור ועיכובים ביישום התכנית הלאומית למפרץ חיפה. "הדו"חות אינם מתפרסמים במתכונת אחידה, לא כל הנושאים מדווחים בהם, אין בדו"חות נתונים כוללים על הפליטות שעליהן דיווחו המפעלים, ולרוב אין בהם נתונים על תוצאות הניטור והדגימה הסביבתיים במשך התקופה המדווחת וזאת בהשוואה לתקופות קודמות", נכתב בדו"ח. בנוסף חושף המבקר כי אמנם מערך הניטור ובו 26 תחנות ניטור באזור צפוף יחסית, אך מרבית התחנות אינן מודדות את כל שמונת המזהמים המנוטרים. תרכובות ארוגניות ובנזן למשל נמדדים רק בתשע מתוך 26 התחנות, דבר היוצר תמונה חלקית. לקוי נוסף שמצא המבקר הוא כי סקר הסיכונים המצרפי למפעלים ומפרצים העוסקים בחומרים מסוכנים טרם הושלם, למרות שהיה אמור להתבצע עד דצמבר 2016.

מפעל במפרץ חיפה.ׁ ׁצילום: פלאש 90ׂ
מפעל במפרץ חיפה.ׁ ׁצילום: פלאש 90ׂ

ליקויים נוספים מוצא המבקר גם בתחומי הפיקוח והאכיפה על המפעלים באזור המפרץ, כך למשל נכתב בדו"ח כי "המשרד להג"ס ואיגוד ערים חיפה היו ערים לכך כי במשך שש שנים ביצעו 12 מ-14 המפעלים שבמפרץ חיפה ניטור ב-42 ארובות שלהם שלא בהתאם לנוהל הניטור שקבע המשרד…. חרף זאת המשרד והאיגוד פרסמו לציבור במשך כל השנים האמורות את ממצאי הניטור של המזהמים שפלטו ארובות אלה בלא שציינו שמדובר בממצאי ניטור שבוצע שלא בהתאם לנוהל, ולכן יש חשש שאינם אמינים". נקודה נוספת שמדגיש המבקר היא כי את הדגימות בארובות המפעלים מבצעות חברות דיגום שהמפעלים עצמם שוכרים ולא על ידי המשרד עצמו, ובכך עלול להיווצר מצב שבו מפעל יעדיף לשכור את שירותיה של חברה שתספק לו נתוני דיגום נמוכים יותר ולפגוע באינטרס הציבורי. גם בתחום האכיפה מציין המבקר כי המשרד להגנת הסביבה מיעט להמליץ על עיצומים כספיים כנגד מפעלים באזור המפרים את חוק אוויר נקי.

כאוס תכנוני ומארג אינטרסים סותרים

כאמור, אזור מפרץ חיפה הינו אזור רווי במפעלי מזהמים, מתקני אחסון דלקים וחומרי מסוכנים, וכן משמש עורק תחבורה משמעותי, גם מבחינה ימית וגם לכלי רכב ומשאיות. לטענת המבקר המצב הזה יוצר כאוס תכנוני רבתי במסגרתו מקדמים גופים שונים, חלקם כפופים למשרדי ממשלה שונים, תכניות שונות למפרץ כאשר אין גוף המתכלל את הצרכים השונים של התושבים, המשק, התעשייה והנמלים, ומנסה לצמצם בתוך כך את הפגיעה הסביבתית והבריאותית של תושבי חיפה. כך למשל לפי הדו"ח לצד תמ"א מקיפה לאזור המפרץ שקידמה המועצה הארצית לתכנון ובנייה קידמה גם חברת נמלי ישראל תמ"א משלה לקידום נמל המפרץ, כאשר בז"ן מקדמת אף היא תכנית משלה להרחבת בתי הזיקוק בשטחה. לכל אלה יש להוסיף את התכנית של רמ"י והתכנית שמנסה לקדם ראש עיריית חיפה עינת קליש שהתווספו לאחר תקופת הביקורת.

מפעל בז"ן במפרץ חיפה (צילום: ארז רביב)
מפעל בז"ן במפרץ חיפה (צילום: ארז רביב)

הכאוס התכנוני הזה עלול לגרום דווקא להגברת הזיהום במפרץ במקום להוריד אותו. דוגמה לבעיות הנובעות מהתכנון המקביל מעלה הדו"ח בכך שלמרות שפעילות כלי השיט בנמל חיפה היא מקור זיהום משמעותי, היא איננה כפופה למגבלות פליטה כלשהן ובנוסף גם לא מתבצעת מדידה של הפליטות שמקורן בכלי השיט והתחבורה בנמל. בהקשר הזה מוסיף המבקר כי בהקמת נמל המפרץ החדש הושקעו כ-2.9 מיליארד ש"ח, זאת עוד לפני שאושרו חלקים משמעותיים מהתכנית בהקשר להשפעתם הסביבתית.

רק בחודש דצמבר 2017 העביר המשרד להגנת הסביבה חוות דעת לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חיפה בה נכתב כי "ככל הנראה תכנית הנמל צפויה להוסיף רמת זיהום לא זניחה לאזור חיפה" על כך קובע המבקר כי "קביעת עובדות בשטח בסכומי עתק עלולה להקשות על מוסדות התכנון שלא לאשר בפועל חלקים ומקטעים אלו גם אם יש לכך הצדקה". לאור זאת ממליץ המבקר ולעצור את המשך קידום תכניות הנמל עד לבחינת הסוגיות הסביבתיות וכותב כי "ראוי שגם תמ"א (של נמל המפרץ – מ.ה.) זו תקודם ותאושר רק לאחר שיוטמעו בהוראותיה מסקנות הסקר המצרפי והצעדים שיש לנקוט כדי ליישמן".

המשרד להגנת הסביבה, הוא משרד קטן יחסית ובעל תקציב נמוך שעמד על כ-373 מיליון ש"ח בלבד בהוצאה נטו לשנת 2019, ועל כן יכולתו של המשרד להוביל פרויקטים בסדר גודל שכזה כמעט ואינה קיימת. ועל כך כותב המבקר כי זהו תפקיד הממשלה לפעול לאישור תכנית כוללת אחת לאזור המפרץ וכי על המשרד להגנת הסביבה לפעול להקמת מסד נתונים מקיף, בדוק ואמין על כלל המזהמים מכל מקורות הפליטה במפרץ וליצור תסקירים וסקרי סיכונים לצורך החלטת הממשלה בנושא.

כאמור הדו"ח מתפרסם בנקודת זמן בה מתגבר הדיון הציבורי על עתיד מפרץ חיפה והתעשייה הפטרו-כימית בו בפרט, ועל כך כותב המבקר כי "על הממשלה לשקול אם אכן הכרחי לרכז במפרץ חיפה תשתיות ומפעלים רבים בתחום הפטרוכימיה והכימיה, המזהמים את האוויר ומחזיקים בחומרים רבים המסכנים את האוכלוסייה והסביבה, וכן עליה לבחון את רמות הסיכון הצפויות הנשקפות עקב כך לאוכלוסייה ולסביבה". ראוי לציין כי למרות היקף הדו"ח לא מתייחס המבקר כלל לסוגיית התעסוקה שמספקים המפעלים לכלל אזור חיפה, הן במעגל הראשון של עובדי בז"ן והן במעגלים המשניים ושסגירת או העברת המפעלים עלולה להשפיע עליהם ועל משפחותיהם.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!