ההוצאות על מערכת החינוך הולכות ותופחות משנה לשנה וכמחצית מההורים מעריכים שיוציאו עד 3,000 ש"ח על ה"חזרה ללימודים" של ילדיהם בפתח שנת הלימודים הקרובה, כך עולה מסקר שנערך באמצעות מכון "גיאוקרטוגרפיה" שפרסמה היום (חמישי) המועצה הישראלית לצרכנות.

בין ההוצאות אותן פירטו ההורים נכללו רכישות של ציוד לימודי ומכשירי כתיבה, קניית ספרי לימוד, ביגוד ותשלומים ישירים לבית הספר הכוללים הסעות ותל"ן (תשלומי לימוד נוספים) המסתכמות בסכומים של אלפי שקלים לילד בלי לכלול תשלומים על סל השירותים החינוכיים שלא קשורים לבית הספר דוגמת צהרונים, מועדוניות, שיעורי עזר, חוגים ועוד. 55% מההורים אף טענו שההוצאות עלו ביחס לשנים האחרונות.

על תשלומי התל"ן והתשלומים הנוספים לבית הספר על טיולים, ספרים, ביטוח, הסעות, ושכר לימוד ייחודי יוציאו כ-40% מהמשפחות עד 1,000 שקלים נוספים לכל ילד, 30% ישלמו עוד כ-2,000 שקלים לשנה ו-27% ישלמו מעל ל-2,000 שקלים בשנה

עוד עולה מן הסקר כי כרבע (26%) מהנשאלים עורכים השוואות מחירים לפני היציאה לקניות ציוד לבית הספר, ו-11% לא עורכים אף פעם השוואות. משפחה אחת מכל 5 קונה חולצות חדשות לבית הספר ללא קשר למצבן, ו-55% בקירוב קונים רק אם החולצות הישנות בלויות או לא מתאימות. 21% רוכשים ספרי לימוד חדשים, ושני שליש מהנשאלים (67%) שואלים את ספרי הלימוד במסגרת תוכנית השאלת ספרים של משרד החינוך. אותם ההורים מציינים את החלופה הזאת כזולה באופן משמעותי, למרות שגם היא מחוייבת בתשלום.

על-פי הסקר, עלות סל לבית ספר תיכון גבוהה מעלות סל לבית ספר יסודי, נתון המצטלב עם פרסום סקר הלמ"ס על ההוצאה הלאומית לחינוך שהצביע על הקצאת משאבים שונה בין תקופות הלימוד וככל שגיל הלומדים עולה, יחס ההשקעה מטעם המדינה קטן – מה שמגדיל את נטל התשלומים שעל ההורים. על-פי אותו הסקר, למרות המשך מגמת העלייה בהוצאה הלאומית לחינוך, אחוז ההוצאה של משקי הבית מסך ההוצאה הלאומית לא השתנה וממשיך להיות גבוה. מזה שנים שההורים בישראל מוציאים כמעט רבע מסך ההוצאות על חינוך הילדים (23.9%).

נשיא המדינה פתח את שנת הלימודים התשע"ט עם ילדי כיתה א' בבית הספר הממלכתי דתי "נועם אליהו" בנתיבות (צילום: מארק ניימן / לע"מ)

המוצר היקר ביותר שהורים רוכשים עבור ילדיהם הוא תיק בית-ספר שמחירו עומד על 300-200 שקלים ו-60% מההורים ציינו כי הם קונים ילקוט חדש רק פעם בכמה שנים. רק 5% מההורים הצהירו כי הם רוכשים את סל המותגים, אשר מציע את המוצרים הכי "נחשבים" בשוק החזרה לבית הספר. לעומתם, את הסל המעורב (והזול יותר – ד.ט) קונים כ-60% מההורים. 73% מההורים נוהגים לעשות שימוש חוזר בציוד שנקנה בשנים קודמות לשם הוזלת הסל.

עוד מצא הסקר שההוצאה על חולצות לבית הספר עומדת על כ-200 שקלים בשנה לפחות. אלה כוללות חולצות עם שרוול קצר, חולצות שרוול ארוך, חולצות לבנות לטקסים ואירועים, וסווטשירט אחד לפחות. כאמור, קרוב ל-20% מההורים קונים חולצות חדשות בכל שנה וכמחצית מההורים (54%) קונים חלק מהחולצות בהתאם למצבן, או שמעבירים חולצות בין ילדי המשפחה.

כרבע (26%) מהנשאלים עורכים השוואות מחירים לפני היציאה לקניות ציוד לבית הספר, ו-11% לא עורכים אף פעם השוואות

המועצה מציינת שלמרות שמחברות, כלי כתיבה, חוצצים, שמרדפים וקלסרים הם מוצרים שאינם מתכלים (שלא על-ידי שימוש – ד.ט), כרבע מההורים (27%) קונים את רוב ציוד הכתיבה מחדש בתחילת השנה וכ-70% משתמשים בציוד משנה שעברה ועורכים "השלמות" במידת הצורך.

66% מההורים לתלמידים העידו כי לא נעזרו במורה פרטי מהסיבה שההוצאה עומדת על מאות שקלים נוספים בכל חודש. על-פי הערכות המועצה, על תשלומי התל"ן והתשלומים הנוספים לבית הספר על טיולים, ספרים, ביטוח, הסעות, ושכר לימוד ייחודי יוציאו כ-40% מהמשפחות עד 1,000 שקלים נוספים לכל ילד, 30% ישלמו עוד כ-2,000 שקלים לשנה ו-27% ישלמו מעל ל-2,000 שקלים בשנה. תשלומי התל"ן נגבים בעיקר בבתי ספר עם תכניות ייחודיות, לרבות תכניות הצטיינות והעשרה, ובבתי ספר תורניים נחשבים עבור שיעורים בתוך מערכת הלימודים הממלכתית (להבדיל מחוגים). סך התשלומים עלה באופן חד בשנים האחרונות והם מגיעים כיום לסכומים שמתחילים בכמה אלפי שקלים וחלקם עוברים את עשרת אלפים השקלים.

מורה ביום הראשון ללימודים בכיתה א' בבי"ס יסודי בירושלים (הדס פרוש / פלאש90)

לפני שבועיים אישר בג"צ את המשך גביית תשלומי ההורים בטענה שהחוק מאפשר זאת ולהורים מגיעה הזכות לבחור את מסלולי הלימוד של התלמידים למרות הפגיעה האפשרית בשוויון. ב-2017 וב-2108 הוועדה אישרה בכל פעם מחדש את תשלומי ההורים ותשלומי התל"ן, חרף הביקורת מצד ארגוני ההורים. ב-72% מבתי הספר מדובר על גבייה שמגיעה עד ל-2,000 שקלים בשנה. 197 בתי ספר קיבלו אישור לגבות מעל ל-5,000 שקלים ו-24 בתי ספר קיבלו אישור לגבות מעל ל-10 אלף שקלים.​