ימים טובים עוברים על ענף הכדורמים ובעיקר בצד של הנשים. בשלוש השנים האחרונות הענף נמצא בצמיחה אדירה. נבחרת הנשים הבוגרת העפילה לראשונה לאליפות אירופה, הנבחרת הצעירות מגיעות בכל תחרות לאחד מ-10 המקומות הראשונים. מאחורי השינוי העמוק בענף עומדת יו"ר איגוד הכדורמים רויטל כהן גלוסקא. מאז כניסתה לתפקיד לפני שלוש שנים, נעשה חריש עמוק במבנה האיגוד, הוקמו ועדות, הוגדלו התקציבים והוגדלה כמות הספורטאיות בענף. החלק הכי חשוב בארגון מחדש של האיגוד היה מינויו של מנהל מקצועי לכל ענף הנשים, דמיטריס מברוטאס היווני. 

כהן גלוסקא הגיעה מהשטח. היא עסקה מגיל צעיר בשחייה ועבדה בתור מאמנת שחייה. בגיל 24 גילתה לראשונה את ענף הכדורמים. לאחר מספר שנים פרשה מכדורמים וחזרה אליו שוב לאחר 9 שנים בעקבות בקשה של חברה לענף. כהן גלוסקא החזירה איתה את קפטנית נבחרת הנשים שונית סטרוגו ולאחר מכן גם ניהלה את נבחרת הנשים עצמה, לפני שהיא לקחה את האחריות לקדם את הענף במטרה להביא את נבחרת הנשים להעפלה לאולימפיאדה בפריז 2028.  

כאשר כל אמא תדע שכשהיא מכוונת את הילד שלה למדליה ולהיות ספורטאי אולימפי, הוא יצא עם עתיד לחיים, תעסוקתי וכלכלי – אז נצליח"

רויטל גלוסקא כהן (תמונה באדיבות המצולמת)

כהן גלוסקא גדלה בכפר המכבי בישובי זבולון ומגיל צעיר עסקה בשחייה. "בסיומו של האימון, הבנות היו יוצאות מהבריכה והבנים היו נשארים להתאמן בקבוצת הכדורמים, לבנות כמובן לא הייתה מסגרת מקבילה" הוא מספרת, "בתור ילדה עסקתי בספורט, מאמן השחייה היה גם מאמן הכדורמים של קבוצת הבנים. הבנים היו ממשיכים לאימון כדורמים ואילו הבנות היו יוצאות מהבריכה. הבנים משחקים כדורמים ואנחנו רק מסתכלות מהצד. בגיל 24 הגעתי לוינגייט לקורס מדריכי שחייה. ראיתי שם קבוצת כדורמים של אס"א ויינגייט בנות. אמרתי לעצמי ואלה יש בנות, ניגשתי למאמן ואמרתי 'אני גם רוצה' כך התחילה הקריירה שלי, באיזשהו שלב זה התפרק שם ועברנו לשחק בגבעת חיים".

מהר מאוד כהן גלוסקא נדבקה בחיידק "כאשר אני עושה משהו אני מאוד תחרותית, אני אוהבת להיות הכי טובה. הייתה נוסעת מהקיבוץ שלה לגבעת חיים, שזה שעה בדרכים כל פעם. להתאמן 5 פעמים בשבוע, להתאמן בעיקר מול קבוצת הגברים כי באותה התקופה היו רק 4 קבוצות נשים בכל הארץ ובבוקר מתאמנת עם הבנים בשחייה ובזריקות עם הקבוצה של יישובי זבולון".

"את חייבת לבוא לעזור"

לאחר סיום הקריירה כשחקנית, עזבה את ענף הכדורמים והפכה למאמנת הראשית של הפועל קרית טבעון בשחייה, הייתה שותפה להקמת מועדון שחייה בגוש זבולון, לאחר חמש שנים עברה להיות עוזרת המאמנת במועדון השחייה של קרית ביאליק ואימנה את הקבוצה השנייה של המועדון. 

לאחר 9 שנים שלא הייתה חלק מענף הכדורמים, התקשרה אליה חברה וביקשה ממנה לחזור "תקשיבי אין לי מספיק בנות לקבוצה. יש לנו משחק מול מכבי חיפה, את חייבת לבוא לעזור. לכי תעשי בדיקות רפואיות, תוציאי כרטיס שחקן ותבואי. אמרתי לה 'אין לי בגד ים, כובע או כלום'. היא ענתה לי: אל תדאגי אני אדאג להכל. לכי תעשי בדיקות ותוציאי כרטיס שחקן ובואי". 

"אכן זה מה שהלכתי לעשות ותייצבתי למשחק. ירושלים זו קבוצה שהייתה חוטפת בראש הרבה ואילו בחיפה היו הכוכבות של הענף באותם השנים". גלוסקא כהן הובילה את ירושלים לניצחון מפתיע ובסיום המשחק ניגשו השחקניות הצעירות של חיפה לברר מי היא אותה שחקנית אנונימית שהגיע משום מקום וניצחה אותם. "הם לא הבינו מי אני ומאיפה הגעתי ואיך אני מפריעה לכוכבת של הקבוצה".

לאחר אותו משחק כהן גלוסקא החליטה לחזור לשחק, לאחר שנה בירושלים, החליטה בעקבות המרחק לעזוב את הקבוצה ובמקביל קבלה הזמנה להצטרף למכבי חיפה הקרובה יותר לביתה. לאחר החזרה לענף הספורט אותו היא כל כך אוהבת, היא החליטה להחזיר גם את חברותייה הקרובות מהתקופה הראשונה שלה, בין השחקניות שחזרו בהנהגתה למשחק הייתה גם שונית סטרוגו קפטנית נבחרת הנשים הנוכחית ומאמנת נבחרת נערות עד גיל 17. 

נבחרת הנשים בכדורמים (תמונה באדיבות איגוד הכדורמים)

"יושבי ראש תמיד נראו לי כעסקנים רציניים"

עם הזמן הקבוצה עברה לטבעון וזכתה באליפות ישראל. מאמן הקבוצה הציעה לכהן גלוסקא להצטרף להנהלת איגוד הכדורמים כנציגת המועדון במקביל לעבודתה כמנהלת נבחרת הנשים של ישראל. בחודש ספטמבר 2016 נבחרה כהן גלוסקא ליושבת הראש של איגוד הכדורמים. "מבחינתי זה היה לעשות קפיצת ראש לתוך המים בבריכה שאת לא יודעת מה העומק שלה. יושבי ראש תמיד נראו לי כעסקנים רציניים, כעורכי דין. אמרתי לעצמי מה אני, אישה, בגיל שלי, מאיפה יש לי את היכולות להתמודד עם זה בכלל?"

"המטרה המרכזית שלנו היא לבנות בישראל נבחרת נשים שתצליח להעפיל לאולימפיאדה בפריז בעוד 9 שנים. דימיטריס, מבחינת הראייה שלו מסמן את 2028, עד אז תבנה נבחרת מספיק חזקה כדי להיכנס לאולימפיאדה

היא מספרת שהיא שמעה המון ביקורת על הענף וההנהגה שלו והחליטה לקחת על עצמה את האחריות הכבדה ולהוביל שינוי עומק בענף. "נכנסתי לאיגוד עם 600 אלף מינוס, תקציבים על הפנים. התחלנו עם החלפת מנכ"לית, לקחתי מנכ"ל שניהל במשך 15 שנה את מחלקת הספורט במועצה אזורית משגב והתחלנו לסדר מחדש את האיגוד. הקמנו ועדות באיגוד והדבר הכי חשוב היה שלקחנו את דימיטריס מברוטאס, מתוך הבנה שלא כל החוכמה נמצאת בישראל, ראוי שנלמד ונתמקצע מאנשים שכבר יודעים את העסק . דימיטריס הוא נכס לענף והצלע החשובה ביותר. הוא צנוע, רואה את העבודה הקבוצתית".

נבחרת הנשים בכדורמים בטורניר הכנה לקראת אליפות אירופה (באדיבות איגוד הכדורמים בישראל)

דימיטריס קיבל את התפקיד של מנהל המקצועי של כל ענף הנשים וליד זה התחלנו להקים צוותים. לפני שלוש שנים הקמנו גם את האקדמיה של ענף הכדורמים בווינגייט. אליה הצלחנו להביא את כל השחקניות החזקות של הנבחרת של עד גיל 15 עם חלק משחקניות הנבחרת הנערות עד גיל 17. בכל שכבת גיל אנו מנסים שיצטרף לדימיטריס מאמן ישראלי צעיר, כדי שהוא יתרום בהכשרה שלהם".

גלוסקא כהן מספרת שהגדילה והתפתחות של הנשים בענף בשנים האחרונות, נובעת מתוך שיתוף פעולה עם פרויקט "אתנה", הוועד האולימפי ומינהל הספורט. בשנים האחרונות גדל הענף עם פרויקט אתנה מ-50 בנות ל-500, שמבחינתנו זה עדיין לא מספיק".  

"המטרה המרכזית שלנו היא לבנות בישראל נבחרת נשים שתצליח להעפיל לאולימפיאדה בפריז בעוד 9 שנים. דימיטריס מבחינת הראייה שלו מסמן את 2028, עד אז תבנה נבחרת מספיק חזקה כדי להיכנס לאולימפיאדה. השחקניות הצעירות מתאמנות 9 פעמים בשבוע, הצוות המקצועי שמלווה אותן יועצת מנטלית, תזונאית, מאמנת כושר, פיזיותרפיסטית, מאמנת שחייה".

"הבנות האלו מייצרות מסורת חדשה בענף. אין כאן איזה שהיא דרך שמישהי עשתה לפניהן והשחקניות הצעירות נכנסות לאותה התבנית. היום בעזרת ארז הראלי מנכ"ל איגוד הטיפוס וסגן מפקד השייטת והצוות שלו מהשייטת, עוזרים לנו לבנות ביחד תוכנית מצויינות. אנחנו מנסים לבנות מסורת, לבנות ערכים שאיתן השחקניות גדלות בנבחרת. ישראל מעולה ביחידות הצבא. בעבודת הצוות ומצויינות בצבא. למה אנחנו לא מצליחים להעביר את זה לספורט הישראלי?"

כדורמים נשים – נבחרת ישראל מול פורטוגל (צילום: פטריסיה בן עזרא)

"אין לנו תרבות של מצויינות בספורט"

כדי לבנות נבחרת איכותית לשנים הקרובות, הענף חייב להגדיל את החשיפה לענף ולהצליח להגדיל את מאגר הכישרונות בגילאים הצעירים יותר."זהו ענף שכרגע סובל ממחסור מאוד גדול במתקנים, האפשרות שלנו לגדול היא מוגבלת. אני מאמינה שזה סביבתי, כאשר את רואה פעילות מבורכת באחד הישובים. צריך משוגע לדבר, כשיש מאמן או מנהל שזה בוער בו הם מוצאים את הדרך להביא את הילדים. ברגע שישכילו להבין שהערכים שהספורט מביא לכל ילד הם נפלאים והם כלים רציניים להמשך, אז יגיע השינוי". אנחנו חייבים לקשור בין משרד החינוך למשרד הספורט, אסור לזה להמשיך להתקיים כמו שזה מתקיים וזה חייב לבוא משם. כל החינוך לספורט חייב להיות שותפות בין שני המשרדים האלו. אנחנו לא נצליח לתפוס את העולם בלי שיתוף פעולה בין שני המשרדים האלו". 

כהן גלוסקא מדברת על הצורך לעשות שינוי עמוק יותר בתרבות הספורט הישראלית. הצורך בהגדרה מחדש של היחס לספורטאיים בחברה הישראלית, במטרה להפוך אותם לגיבורי תרבות ומודל לחיכוי לדורות הצעירים. "אין לנו תרבות של מצויינות בספורט, אם אנחנו לא נתחיל להשריש את זה ולשנות את כל המנטליות של הישראליים. ביום שבו הציבור הישראלי יסתכל על ספורטאים אולימפיים כמו שאנחנו מסתכלים על אלופי הצבא, יוצאי היחידות המובחרות, שנתחיל להרים אותם על הנס, כאשר כל אמא תדע שכשהיא מכוונת את הילד שלה למדליה ולהיות ספורטאי אולימפי, הוא יצא עם עתיד לחיים, תעסוקתי וכלכלי – אז נצליח".

ישנה תחושה באוויר שמשהו טוב קורה בכדורמים הנשים בישראל, כדי להצליח להמשיך להתקדם קדימה לעבר המטרות שאיגוד הכדורמים הציב לעצמו, ישראל תצטרך להמשיך להצטיין בגילאים הצעירים באליפויות אירופה והעולם ולהעפיל בפעם השנייה ברציפות לאליפות אירופה לבוגרות, בדרך לשם מחכה לנו נבחרת שוויץ, לצמד משחקים כבר בחודש אוקטובר. ניצחון כפול על השווצריות יבטיח אליפות אירופה נוספת וירחיב עוד קצת את החשיפה לענף בדרכו הארוכה והמיוחדת לעבר השתתפות באולימפיאדה בפריז 2028.