מאחורי המחלוקות המתוקשרות בין עובדי הרכבת להנהלה בימים האחרונים עומד נסיון של ההנהלה לבצע מהלך שנוסה בעבר ונכשל – העברת תחזוקה של קטרים מעובדי החברה למיקור חוץ, במטרה לחסוך במשאבים ולהחליש את העבודה המאורגנת בחברה. בשביל לקדם את האפשרות הזו, הנהלת הרכבת מסרבת לרכוש את ספר ההפעלה של הקטרים החשמליים החדשים שרכשה מחברת 'בומברדיה' הגרמנית, באמצעותו יוכלו העובדים ללמוד כיצד לתפעל ולתחזק את הקטרים הללו.
לאחר שרכישת הספר התעכבה, התריעו בוועד העובדים כי העובדים אינם יודעים כיצד לתחזק את הקטרים, והעיכוב ברכישת הספר יוצר סכנה בטיחותית פוטנציאלית ומפר הסטטוס קוו ביחסי העבודה עליו הוסכם ברכבת. בעקבות זאת סירבו העובדים לבצע נסיעת מבחן לקו החדש מירושלים לתל אביב, וזכו למתקפה תקשורתית מצד ההנהלה ואפילו מצד שר התחבורה בצלאל סמוטריץ'. בתחילת השבוע הודתה הרכבת כי הסיבה לעיכוב רכישת הספר היתה רצון לשמור את האפשרות להוציא את תחזוקת הקטרים למיקור חוץ – מהלך שכבר בוצע בעבר ובוטל לאחר שפגע באיכות השירות לנוסעים והעלה את הוצאות החברה במקום לצמצם אותן. המהלך זכה לביקורת חריפה בדו"ח של מבקר המדינה דאז, יוסף שפירא.
בדיון שהתקיים בראשון השבוע בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב הודה סמנכ"ל התפעול ברכבת אורי שריר, כי הנהלת הרכבת מסרבת לקנות מהיצרן את הספרים הטכניים של הקטרים החשמליים שנרכשו לקו ירושלים – תל אביב, במטרה לאפשר ניהול מו"מ עתידי על הוצאת תחזוקת קטרים אלו למיקור חוץ. "אני לא מוכן לקנות את ספר הקטר כרגע, כי אז לא אוכל לנהל איתה (יו"ר ועד עובדי הרכבת גילה אדרעי, נ.כ.) מו"מ על העתיד, ולמעשה ויתרתי על כל העניין. זה אומר שלא אוכל בעתיד לעשות את כל מיקור החוץ". (לפרוטוקול הדיון – הקישו כאן)
לדבריו של שריר, רכישת ספר הקבלנים תאפשר לרכבת להזמין את חלקי החילוף ולבצע את התיקונים בעצמה. "זה חלק מהנושאים ברשימת המו"מ" הבהיר, והוסיף כי בינתיים הוזמנו חלק מחלקי החילוף של הקטרים, בהתאם להסדרים הקיימים כיום ברכבת, וכי חלקם כבר הגיעו וחלקם בדרכם על מנת שעובדי הרכבת יוכלו לטפל בהם. "אני חושב שזה שוב עולה לעניין מי מנהל את הרכבת" טען.
"ועד העובדים לא קובע איזה קטר יוזמן ומאיזה חברה" הבהירה יושבת ראש ועד העובדים ברכבת גילה אדרעי בדיון. "מה שאנו קובעים זה שכל הקטרים יתוחזקו על ידי רכבת ישראל. אנחנו לא מתעסקים ברכש, אבל כשמגיע ציוד חדש את צריכה להסביר לטכנאי איך לתחזק אותו. הוא צריך לקבל הדרכות, ולא מקבלים. הוא לא לומד את זה באוניברסיטה".
"אנו חוששים שאם החלפים לא יגיעו בזמן נמצא עצמנו עם קטרים תקועים או תקולים, או כאלו שלא עברו טיפול", הסביר בדיון יו"ר איגוד עובדי התחבורה אבי אדרי. לדבריו, חששם של וועדי העובדים הוא כי ההנהלה תעשה שימוש במצב כזה על מנת לקבוע עובדות בשטח ולהוציא את הטיפול בקטרים למיקור חוץ ולעבודה קבלנית.
בסופו של הדיון הגיעו הצדדים להסכמה לפיה יאפשר ועד העובדים את ביצוע נסיעת המבחן בקו החשמלי מירושלים לתל אביב, לצד המשך המו"מ בין הצדדים, ותוך שהנהלת הרכבת מתחייבת לרכוש חלקי חילוף הדרושים עבור הקטרים ולא לבצע מיקור חוץ באופן חד צדדי.
על פי התחייבות רכבת ישראל למדינה, וכן על פי התחייבויותיה לבורסה, אמור קו הרכבת הישיר ירושלים תל אביב להיפתח עד סוף 2019. הניסוי שנקבע על ידי ההנהלה לסוף השבוע האחרון, ובוטל בהוראת הוועד, הוא הכרחי לצורך תחילת פעילות הקו. לצורך הניסוי הוזמנו קבלנים, ציוד וחומרים. בהנהלת הרכבת טוענים כי אי ביצוע הניסוי הוא בגדר עיצומים האסורים על עובדי הרכבת מכוח החלטת בית הדין לעבודה מאפריל 2019. עם זאת בוועד העובדים טוענים כי דווקא קביעת הניסוי באופן חד צדדי חורגת מהוראות בית הדין לעבודה, הקובעות כי יש לשמר את 'המצב הקיים' ברכבת.
מבקר המדינה על מיקור החוץ בעבר: השירות לנוסע נפגע, ההוצאות גדלו ויחסי העבודה התערערו
הפעם הקודמת בה הוציאה הרכבת עבודות תחזוקה של קרונות וקטרים למיקור חוץ היתה ב-2012, מהלך שזכה לביקורת חריפה ממבקר המדינה דאז יוסף שפירא. לפי דוח שפירסם המבקר ב-2015 המהלך הוביל לפגיעה בשירות לנוסעים, ולהוספת עלויות כלכליות במקום חיסכון בהן: "בתום שנה להפעלת פרויקט מיקור-החוץ התברר כי מספר התקלות בקרונועים גדל בשיעור ניכר לעומת השנים הקודמות; מספר הקרונועים הפעילים היה נמוך מהמתוכנן; מספר הביטולים של נסיעות רכבות עקב תקלות גדל; וההפעלה הסדירה של קו הרכבת שבין בית שמש לירושלים, המופעל רק באמצעות הקרונועים, נפגעה – וממילא נפגעה רמת השירות לנוסע בקו זה. בד בבד גדלו ההוצאות של חברת הרכבת: היא שילמה לחברה א' בשנת 2014 כ-51.6 מיליון ש"ח (כולל כ-10 מיליון ש"ח בגין התארגנות); שילמה סכומים נוספים שנאמדו במאות אלפי אירו לחברות ייעוץ ולמומחים, לשם ביצוע בקרה על עבודת חברה א'; ונתנה לעובדיה שהועסקו בעבר בתחזוקת הקרונועים מענקים מיוחדים, נוסף על המענקים ותוספות השכר שניתנו לכלל עובדי הרכבת."
המבקר גם העיר לרכבת כי הוצאת העבודות מעובדי החברה למיקור חוץ ערערה את יחסי העבודה ברכבת, מה שפגע אף הוא ביכולתה לתפקד. "הנהלת חברת הרכבת מופקדת על ביצוע משימותיה ביעילות ובבטיחות. בד בבד, חשוב קיומה של מערכת יחסים תקינה בינה ובין העובדים. מסירת פעילות מרכזית למיקור-חוץ, בין היתר במטרה לשפר את רמת התחזוקה בחברת הרכבת, פגעה ביחסי העבודה בין ההנהלה לעובדים. פגיעה זו השפיעה בין היתר על אופן ההתמודדות של החברה עם הנושא המורכב של תחזוקת הקרונועים. לדעת משרד מבקר המדינה, בהמשך לפסק הבוררות, על הנהלת החברה והעובדים לעשות כל שביכולתם כדי ליישב את המחלוקות ביניהם, כדי להבטיח שירות מיטבי לקהל המשתמשים ברכבת".
