היום מתקיים יומה האחרון של אליפות העולם בשחייה פראלימפית, בבריכה האולימפית בלונדון. נבחרת ישראל מציגה עד כה אליפות נפלאה עם 4 מדליות של מארק מליאר ועמי דדאון, והעפלה ללא פחות מ-13 משחי גמר. לשחיינית אראל הלוי בת ה-28 זוהי אליפות העולם החמישית בה היא משתתפת, במהלך האליפות העפילה הלוי לגמר ב-400 מטר חופשי (קלאס 7) וקבעה את הקריטריון האישי למשחקים הפראלימפיים בטוקיו 2020. 

הלוי מתחרה באליפויות גדולות מאז גיל 18. בעברה היא גם השתתפה פעמיים במשחקים הפראלימפיים בלונדון 2012 וריו 2016. אל אליפות העולם החמישית שלה הלוי מגיעה מלאת מוטיבציה מחודשת לאחר שחזרה להתאמן אצל המאמן שגדלה אצלו יעקב ביננסון. לפני היציאה לאליפות הלוי סיפרה בראיון 'לדבר' על התהליך המשמעותי אותו עברה כילדה מתבגרת, על הגיון בדימוי גוף חיובים, על העושר הנפשי הרב ממנו נהנית כשחיינית שמייצגת את ישראל ברחבי העולם ועל הרצון שלה שיתייחסו לספורט הפראלימפי באותם האופנים שמתייחסים לענפי הספורט האולימפיים. 

אני בן אדם שיכול היום להגיד בצורה מאוד שלמה שאני נכה וזה בסדר ולמרות זאת אני נשית ואני אוהבת את הגוף שלי ואני אוהבת את מי שאני

אראל הלוי היא אחת השחייניות המצטיינות של ישראל בעשר השנים האחרונות. בגיל 18 היא הופיעה לראשונה באליפות אירופה שנערכה באיסלנד, בה גם זכתה במדליה הראשונה שלה במקצה 50 מטר חופשי, כאשר היא סיימה במקום השלישי. הישג שאותו שחזרה פעמיים נוספות עם זכייה במדליית הארד האירופאית במשחה ל-50 מטר חופשי בפורטוגל 2016 ובמשחה ל-400 מטר חופשי באליפות אירופה האחרונה שנערכה באירלנד ב-2018.   

אראל לוי זוכה במדליית הארד האליפות אירופה בשחייה פראלימפית (הועד הפראלימפי בישראל)

"ללמוד לשחות בפעם השנייה"

הלוי נולדה ללא נכות, בגיל 11 חלתה בשפעת שהסתבכה והפכה אותה למשותקת בפלג גופה התחתון, על כך היא מספרת: "נולדתי ילדה רגילה, בגיל 11 הייתה לי תופעה אוטואימונית נדירה (מחלה שהגוף תוקף את עצמו), הייתה לי שפעת ופתאום מערכת החיסון התבלבלה ובמקום להילחם באותו חיידק או וירוס שנכנס, היא פעלה יתר על המידה. ולא רק שהיא פגעה או חיסלה את אותו הירוס או חיידק, היא גם תקפה את מערכת העצבים".

בתור ילדה בת 11 העולם שלה השתנה בבת אחת. הלוי עברה שנה של שיקום ולמדה ללכת מחדש בעזרת קביים. בסיומו של השיקום חזרה לביתה והייתה צריכה להתרגל לאתגרים החדשים בחייה. זהו שינוי דרמטי בחייה של נערה צעירה, שצריכה בבת אחת להתרגל מחדש לגופה, למגבלות והשינויים שהיא חווה כילדה בתקופה כל כך רגישה כמו גיל ההתבגרות. 

"בעצם חזרתי הביתה לחיים חדשים, חזרה לבית ספר. הרופאים המליצו לי בנקודה זו לחזור הביתה ולחפש לעצמי אורח חיים שמשמר את מה שהשגתי בשיקום, הבנתי שאני צריכה להיות חזקה בפלג הגוף העליון כדי ללכת ולשמור על המשקל. חיפשתי מסגרת והגעתי לאיל"ן. שם התחלתי טיפולי הידרותרפיה. למדתי לשחות בפעם השנייה, מסתבר שהבסיס שהיה לי בשחייה היה לא רע. לאט לאט הבנתי שגם יש לי קצת כישרון ובגיל 13-14 המאמן יעקב ביננסון משך אותי לקבוצה. מהר מאוד הצטרפתי לנבחרת ישראל. התחלתי להתאמן באופן רציני, זה הכניס בי הרבה מוטיבציה וגם היה תחליף לשיקום שהיה מאוד פיזי".

הבריכה הפכה למקום הטוב והנעים של הלוי, שם למדה לחוות את עצמה בצורה הטובה ביותר. שם התאהבה בתחושת המסוגלות ונהנתה מהאתגרים ותחושות ההצלחה ששחייה והמים העניקו לה. "המים הם שינוי, זאת התקופה שאיבדתי את הרגליים שלי. פתאום כשאני נכנסת למים אני יותר קלה, יותר יכולה, אני מתקדמת, אני לומדת לשחות, אני משפרת תוצאות, חווה איזשהו אתגר ואני מתחברת לגוף מחדש ופשוט מתאהבת במים, בהישגים, בתוצאות. יש לי את הקבוצה מסביבי, עוד אנשים פחות או יותר כמוני".

"השרירים הופכים אותי לחזקה ויפה"

נערים ונערות צעירים חשופים לדימוי גוף ולאידיאל יופי מאוד ספציפי מהסביבה שעוטפת אותם. כנערה צעירה שפלג גופה התחתון הפך למשותק, הלוי נדרשה לפרוץ בליבה את אידיאל היופי המערבי הבעייתי והמאוד ספציפי של נערות רזות מדי וגבוהות עם תווי פנים מאוד אחידים שמושפעים מתעשיית הבידור ועולם הדוגמנות ולהתחיל תהליך ארוך של יצירת דימוים חדשים וקבלה את עצמה על מי שהיא, מעבר לדימוי הגוף הבעייתיים הקיימים בחברה.

"ברגע שחזרתי הביתה התחיל תהליך מאוד ארוך של קבלה והשלמה. חזרתי הביתה שונה ואיזשהו תיק שהסביבה שלי צריכה להתרגל אליו. הייתי צריכה ללמוד לחיות בצורה הכי טובה שאני יכולה, אבל באמת מתוך השלמה אמיתית שזו אני. שאני אסתכל במראה ואני ארגיש שאני גאה בעצמי, שאני אוהב את מה שאני רואה. שאני לא באמת אשנה את עצמי, עם הנכות. גם הייתי בתחילת גיל ההתבגרות, שזה גיל לא פשוט, עם הרבה שינויים. עברתי הרבה תהליכים של קבלת הגוף, תהליכים של כל העיסוק בדימוי גוף".

אראל הלוי באליפות העולם בשחייה פראלימפית, לונדון 2019 (צילום: קרן איזיקסון, הוועד הפראלימפי)

"כל התהליך הזה היה לי הרבה יותר קל בזכות הספורט, בזכות השחייה, דווקא עם הגוף החסר הזה, השונה הזה, פתאום אני עושה משהו שאחרים לא עושים. ילדים בכיתה שלי לא נוסעים לחו"ל, לא מייצגים את ישראל. לא עושים משהו משמעותי כמוני. אז מעבר לכך שהשחייה הפכה להיות למקום שהוא נעים וטוב וממלא המון מקומות בתוכי. זה גם משהו שהופך מאוד חזק לסביבה שלי".

"כל הדרך שאני עושה, הסביבה שלי, המשפחה שלי, החברים שלי, מהר מאוד מקבלים ומכילים. אני בן אדם שיכול היום להגיד בצורה מאוד שלמה שאני נכה וזה בסדר ולמרות זאת אני נשית ואני אוהבת את הגוף שלי ואני אוהבת את מי שאני ואלמלא הנכות לא הייתי כזאת, כי מה שצריך לקרות קרה. אני במקום טוב בחיים שלי ואם כל מה שעברתי והספורט תרם לזה".

הלוי מדברת על כך שגם אישה עם שרירים נחשבת כיום לבחורה יפה ומושכת כחלק מתוך מגוון רחב יותר של יופי נשי. "אני חושבת ששחייניות הן סופר יפות וסופר סקסיות. מרגע שהתחלתי עם הקביים היו לי שרירים, עם הספורט ובלי הספורט. כלומר כל החברות שלי רקדו בלט ולי היו שרירים גם בגלל הקביים וגם בגלל שהייתי שחיינית. אני לא אשקר, בשלבים של ההתבגרות היו לי שאלות. אבל לאורך כל הדרך הרגשתי שהשרירים הופכים אותי לחזקה ויפה ושומרים עליי והיום אני מאוד מאוד אוהבת. אני חושבת שהרבה ספורטאיות, בעיקר צעירות מוטרדות מהעניין הזה של דימוי גוף. אני מרצה במסגרת פרויקט אתנה במסגרת קבוצות של בנות (בבתי ספר) וזה תמיד עולה, הן תמיד מדברות על העניין". 

"שיסתכלו עליי כספורטאית לכל דבר"

לאחר המשחקים הפראלימפיים בריו 2016  הלוי חוותה ירידה טבעית במוטיבציה ובחרה לצאת לשנת הפסקה. בסיומה של אותה שנה בחרה לחזור בכל הכוח ולכוון לעבר המטרה הגדולה הבאה, העפלה למשחקים בטוקיו 2020. "לאחר ריו עשיתי הפסקה של כמעט שנה. חיכיתי לרעב ולמוטיבציות שיתעוררו בי. לא השתתפתי באליפות העולם אחרי ריו, המשכתי להיות במים, היה קשה לי לא לשחות, אני מכורה לזה, גם הגוף שלי, אבל הנשמה שלי זה מקום שבו אני מתנקת מהכל, זה מקום שבו אני זורקת את כל הצרות".

"באותה התקופה היה לי קשה לוותר על השחייה ועל התחרות, אז עשיתי כמה שינויים חזרתי למים. לא היה ברור לי איך תהיה החזרה, סיימתי להתאמן אצל המאמן נח רם שבזמנו אימן חלק מהנבחרת ואני שגדלתי אצל יעקב (ביננסון), חזרתי שוב לעבוד איתו".

אצל יעקב ביננסון המאמן שגילה וגידל אותה מגיל צעיר היא מצאה מחדש את ביטחון ואת האתגר בשחייה והגיעה במטרה להבטיח את הקריטריון לטוקיו. "ספורטאי נמצא במקום הזה שהוא תמיד רוצה לאתגר את הגוף, ליצור גירויים חדשים, יש משהו חשוב גם אצל ספורטאי זה לצאת מאזור הנוחות כדי להגיע לגבולות אחרים, ככל שאתה מאתגר את הגוף, כך יהיה סיכוי שתוכל להפיק ממנו משהו חדש, משהו אחר. משהו בחזרה, היה מלווה בכל מיני תחושות, אבל גם בביטחון שזה כנראה הדבר שאני צריכה עכשיו אחרי ריו, בעצם שאני צריכה את יעקב שיראה לי את מה שאני צריכה לעשות בעבודה. וזה באמת מה שהיה. הייתה לי תקופה מאוד טובה. הגעתי מאוד אופטימית לקראת אליפות העולם ומלאת מוטיבציה, אני מחכה לראות איזה תוצאה אני אצליח להפיק מהגוף".

אראל הלוי (צלם: נמרוד גליקמן)

להלוי יש גם מסר לדרך שבה מתייחסים לספורט הפראלימפי: "קל לדבר על ההישגים והסיפורים האישיים של כל אחד מאיתנו, אבל אני כספורטאית הייתי רוצה שידברו על ההכנה שעשיתי, על המתחרות שהולכות להיות לי, על ההתחזקות ב'קלאס' שלי. שיסתכלו עליי כספורטאית לכל דבר".

במהלך אליפות העולם הצליחה הלוי להגיע לגמר משחה 400 מטר חופשי (קלאס 7). במשחה הגמר סיימה במקום ה-8 בתוצאה 5:47.50 דקות. במשחה זכתה אחת הכוכבות הגדולות של אליפות העולם הקודמת מקנזי כהן בת ה-22 מארה"ב ששמרה על התואר עם תוצאה של 5:09.58 דקות. הלוי הבטיחה את הקריטריון למשחקים בטוקיו במהלך משחה המוקדמות, אך כעת תצטרך לחכות לראות אם בסיכום הניקוד הכללי של האליפות כמה כרטיסים למשחקים בטוקיו תקבל הנבחרת הישראלית והאם היא תהיה בין השחיינים והשחייניות שיצאו למשחקים לייצג את ישראל בטוקיו 2020.