הצצה לעולם הכרייה העולמי מספק לנו פרסקפקטיבה אותה אנחנו מכירים מענפים אחרים, כמו הבנייה, לפיה חיי אדם עולים כסף. עבודה במכרות גובה את חייהם של אלפי עובדים מדי שנה, וגם מסיבה נזק משמעותי לסביבה. השאלה היא איך יכול להיות שגם בשנת 2019 נאלצים האיגודים המקצועיים בעולם להאבק כנגד השיקול של השקעה כספית מול הצלת חיי העובדים.
כורים מתים בכל יום במכרות פחם בסין, בזמן שבפקיסטן תאונות קורות על בסיס שבועי כמעט נסיבות דומות: פיצוץ גז מתאן במכרה בלתי חוקי או לא רשמי, בלי שירותי חירום רפואיים זמינים או אפילו נובל לטיפול בתאונות. הכורים חופרים לחפש את חבריהם במכרה ונותנים להם עזרה ראשונה. העולם עומד מול מספר יומי של תאונות נוראיות, חלקם כל כך בשגרה שקשה שכבר אין תגובות הלם ותדהמה ואף לא סולידאריות. כולם התרגלו, ואפילו לחדשות המקומיות האירועים לא מגיעים. העובדים מצופים ללכת לעבודה ולקבל את העובדה שהמוות הוא חלק בלתי נפרד ממנה. אלו מהם ששורדים סובלים לעיתים קרובות מפציעות ומחלות כמו ריאות שחורות, קטיעת איברים וסיליקוזיס. (מחלת ריאה הנגרמת כתוצאה מחשיפה לסיליקטים כגון סיליקון קוורץ). למעשה, מחלות הקשורות לעבודה הן גורם תמותה גדול יותר מתאונות כרייה.
נשיא איגוד CNQ/CUT בברזיל, לוסינייד ורג'ו: "יש צורך דחוף במודל חדש של כריית מינרלים, כזה שיבטיח את השתתפותם של עובדים וגורמים נוספים המעניקים עדיפות ראשונה לסביבה ולחברה בקבלת ההחלטות"
מאבק נוסף על זכויות העובדים בכרייה פרץ החודש גם בפרו, אחת המדינות העשירות ביותר במתכות יקרות בעולם. אחרי שישה חודשי משא ומתן שהסתיימו ללא התקדמות, יצאו הכורים במדינה לשביתה, החל מה-10 בספטמבר, בדרישה לחתום על הסכם קיבוצי ענפי.במסגרת השביתה נערכו מספר הפגנות ומחאות. בלימה הבירה נתקלו הכורים המוחים ביד קשה מצד המשטרה ורשויות החוק. 17 מפגינים נעצרו, בהם יו"ר איגוד עובדי הכרייה בפרו ג'ורג ג'ורס, ארבעה פונו לטיפול רפואי בבתי החולים אחרי שאלימות משטרתית הופנתה כלפיהם. הכרייה בפרו שמושכת אליה את חברות הענק הבינלאומיות בתחום מייצרת תעסוקה בתנאים פוגעניים. 70% מ-130 אלף הכורים במדינה מועסקים במיקור חוץ.
התשובה לשאלה איך ענף הכרייה, בעולם של פיתוחים טכנולוגיים מתקדמים, לא מצליח לשמור על בטיחות עובדיו היא פשוטה: כסף. ניתן היום לחזק את המכרות כך שלא יתמוטטו על עובדיהם וניתן גם לתגבר את מערך הבטיחות. אבל צעדים כאלה מעלים את ההוצאה ופוגעים ברווחים. בטיחות היא עניין יקר שיכול להפוך כמה מכרות שוליים ללא רווחיים.
הפעולות האפשריות להפיכת מכרות לבטוחים יותר גובש לכדי אמנה 176 של ארגון העבודה הבינלאומי, שאושרה כבר ב-1995. האמנה יוצרת מסגרת רגולטורית ליצירת סביבה בטוחה למכרה עם דרישות מהמעסיקים לדאוג לזכויות העובדים. היא כוללת מסגרת משפטית מוצעת, פיתוח פרקטיקות של בטיחות, ובניית מנגנון פיקוח שיכול לאכוף נהלי בטיחות ולהטיל סנקציות על הפרתן. האמנה כוללת שלושה עקרונות משמעותיים לעובדים: הזכות לדעת ולהבין את הסכנה, הזכות לסרב לעבודה מסוכנת, והזכות להשתתף במלוא קבלות ההחלטות שנוגעות לבטיחות וגהות.
אמנה חשובה זו, למרבה הצער, אושרה רק על ידי 33 מדינות, ורק הן מחויבות לאכוף אותה. פקיסטן וסין, למשל, מסרבות לאשר את האמנה.
המקרה של סכר ברומדיניו: רווח מעל בטיחות
אסון שכן הצליח לתפוס מעט את תשומת הלב העולמית אירע בתחילת השנה. ב-25 בינואר קרס סכר ברומדיניו במדינת מינאס ז'ראיס בברזיל, בו נשמרה פסולת כרייה נוזלית, והוביל למפולת בוץ במכרה הסמוך ובבתים באזור. 13 מיליון קוב של בוץ מעורב בחומרים רעילים מהמכרה פשוט שטפו את כל מה שבדרך. קהילה שלמה נשטפה והשימוש בנהר לשתיה הופסק בעקבות גילוי של רמות מתכת גבוהות מהתקן. 207 בני אדם נהרגו באסון, 97 עדיין נעדרים.
שלוש שנים קודם לכן, בנובמבר 2015, הייתה מעורבת החברה שתחזקה את סכר – וייל , באסון נוסף. בעיר מריאנה אף היא במדינת מינאס ז'ראיס קרס מכרה בו החזיקה החברה בשותפות ען ענקית הכרייה האוסטרלית BHP Billiton. בקריסת המכרה נהרגו 19 בני אדם, והפסולת שנשטפה לנהר דוקה, מקור מי שתייה לתושבי דרום ברזיל, הפכה אותו לבלתי שמיש. BHP Billiton הוציאה הצהרהבה התחייבה להעביר מיליוני דולרים לטובץ שיפור הבטיחות ותיקון הנזקים הסביבתיים. עם זאת, שלוש שנים מאוחר יותר, שותפתה המקומית הייתה אחראית על אסון נוסף, אז מה השתבש?
למרות התחייבויות החברה לאמץ נהלי בטיחות קפדניים בסכריהם, זה מעולם לא קרה. האיגודים המקצועיים במדינה טוענים כי וייל ידעה על בעיות בטיחות אפשריות בסכרים אחרים, אך התעלמה מהסימנים. התביעה בברזיל פתחה בחקירה נגד החברה באשמת שחיתות וטענה כי בעלי תפקידים בה ידעו על בעיות הבטיחות אך רימו בדיווחים שהועברו לרשויות. ב-1 במרץ הומלץ כי המנכ"ל, שמונה מנהלים נוספים וארבעה בכירים במערך ניהול הסיכונים של החברה יושעו. וייל נענתה להמלצה.
החקירה אישרה את קיומו של ניגוד אינטרסים בין חברת הכרייה לבין נותני השירות בכל הנוגע לביקורת על בטיחות הסכר, ומאפשרת ללחץ של החברת הכרייה לאיים עליהם. זה הביא להפחתה לא תקינה בתקני הבטיחות המינימליים ששימשו להערכת היציבות של הסכר בברומדיניו. סוכנות הכרייה של ברזיל התחילה לבדוק את הסכרים האחרים, במדינה הזהים לזה שבברומדיניו, וגילתה 88 סכרים נוספים שנבנו כך. הסוכנות אסרה על הפעלה של חלק מהם ודרשה את פירוקם עד 2021. הסנאט הברזילאי אישר הצעת חוק שתטיל שורה של צעדים לשיפור בטיחות הסכרים, בנוסף דורש החוק טכנולוגיית ניטור חדשה ותוכניות חירום מפורטות. הצעת החוק עומדת כעת בפני בית הנבחרים.
ולטר סנצ'ס, מזכ"ל האיגוד המקצועי הבינלאומי אינדסטריאול, מספר שאכן יש תהליכים חיוביים בברזיל אחרי שני האסונות האלו, אבל עדיין שורת הרווח היא זו שקובעת. "חשוב להזכיר שבחלקים אחרים של ברזיל וייל משתמשת בשיטות שונות שעובדות היטב. מדוע הם עושים זאת בפרה (בצפון ברזיל) ולא במינאס ז'ראיס? מכיוון שבצפון הם כורים מתכות יקרות יותר שמכסות את עלויות המערכת היקרה יותר והמסוכנת פחות."
האיגודים נכנסים לתמונה
בתוך מה שנראה כניגוד הקיים בין הרווח הכלכלי של חברות הכרייה לבין השמירה חיי עובדיהן, האיגודים המקצועיים המקומיים מבינים שאינם חזקים מספיק מול כוחן של חברות הענק הבינלאומיות. כאן נכנסים לתמונה האיגודים המקצועיים הבינלאומיים, בהם חברים האיגודים המקומיים, הפועלים ברמה הבינלאומית במקביל לחברות.
לאחר הטרגדיות במריאנה ובברומדיניו, איגודים מקצועיים בברזיל ובעולם פנו למנגנון הגשת התלונות של ה-OECD, המאפשר לדון במקרים של הפרת הקווים המנחים שקבע הארגון לפעולתם של חברות רב-לאומיות.
ב-26 במרץ 2018, הגיש האיגוד המקצועי העולמי אינדסטריאול (IndustriALL) יחד עם איגוד הבניין ועובדי העץ הבינלאומי (BWI) והאיגודים המקומיים במינאס ז'ראיס, תלונה נגד וייל ו-BHP Billiton בטענה כי ההשלכות של הקריסה במריאנה מהוות הפרה של אותם קווים מנחים.
על פי התלונה, שתי החברות כשלו בארבעה סעיפים: לספק סעד הולם ולקבוע הליך משפטי לגיטימי עבור קהילות ועובדים שהושפעו מהתאונה; לכבד את זכויות האיגוד המקצועי; להקפיד לשמור על תקני בריאות ובטיחות נאותים, כולל כיבוד חוקי העבודה; ולפעול בצורה נאותה ודקדקנית כדי להבטיח את מעורבותם של בעלי עניין כמו האיגודים המקצועיים.
כמעט שנה לאחר הגשת התלונה אירע האסון בברומדיניו. IndustriALL ו-BWI גינו מיד את החברה על כך שלא שמרה על הנחיות המועצה הבינלאומית לכרייה ומתכות למניעת קריסה של סכרים השומרים פסולת מכרות בצורה נוזלית. האיגודים דרשו כי וייל תשפר משמעותית את הבטיחות באתריה, ותתייעץ עם האיגודים המקצועיים והחברה האזרחית כיצד לפצות את הקורבנות בברומדיניו בצורה מהירה והוגנת.
יו"ר משותף של ענף הכרייה ב-IndustriALL, ונשיא איגוד CNQ/CUT בברזיל, לוסינייד ורג'ו, אמר כי "יש צורך דחוף במודל חדש של כריית מינרלים, כזה שיבטיח את השתתפותם של עובדים וגורמים נוספים, המעניקים עדיפות ראשונה לסביבה ולחברה, בקבלת ההחלטות. אירועים חמורים כמו אלה לא קורים רק בברזיל, הם חלק מתנועת ההון למטרות רווח. החברות מגלות פחות ופחות עניין בייצור ויותר בהון ובמימון. לכן ההתארגנות של העובדים יחד עם האיגודים המקצועיים צריכה להיות בינלאומית."
"עלינו להמשיך להוקיע ולהילחם נגד ההענקה חסרת המעצורים של רשיונות פעולה סביבתיים ונגד ביקורות המונחות על ידי חברות הכרייה" סיכם ורג'ו, "אנו נלחמים כנגד השאיפה חסרת המעצורים לרווחים. פשעים טרגיים כמו אלה מלמדים אותנו עד כמה החיים חשובים."
על כריית משאבים ומה שהם משאירים מאחוריהם
כריית משאבים מהאדמה מייצרת פסולת נלווית רבה הנקראת "שיירים" (באנגלית: Tailings). אחת השיטות לאפסן פסולת זו היא באמצעות סכרים, השמרים על אותם שיירים, ונוזלים נוספים. על פי נתוני IndustriALL, בעשור האחרון התמוטטו 31 סכרים כאלה, לא כולל האסון בברומדיניו. התוצאות הן הרסניות בכל העולם. כפי שניתן אולי כבר לנחש, השימוש הנרחב בסכרים כל כך לא בטוחיפ הוא תוצאה של העלות הנמוכה שלהם.
ישנם לא מעט פיתוחים טכנולוגיים שיכולים להחליף את הסכרים וטלפל בשיירים של עבודת הכרייה בצורה בטיחותית הרבה יותא. אפשרות אחת כזאת היא צמצום כמות הנוזלים למינימום, שכן פסולת יבשה לא רק בטוחה יותר לאפסון אלא גם ידידותית באופן משמעותי יותר לסביבה. הבעיה היחידה היא שאפסון יבש יקר הרבה יותר, ושוב שורת הרווח עולה על שיקולי הבטיחות.
בשנים האחרונות החלו האיגודים המקצועים העולמיים לעסוק בנושא. אנשי IndustriALL החלו לבדוק חלופות טכנולוגיות שייתנו פתרונות גם סביבתיים וגם תומכים בחיי העובדים. האיגוד פועל, בשיתוף פעולה עם "היוזמה להבטחת כרייה בטוחה"(IRMA) והמועצה הבינלאומית לכרייה ומתכת, ליצירת סטנדרט גבוה של בטיחות עבור סכרים לאפסון פסולת שימנע את התמוטטותם ויציל חיי אדם.
