לעומת שוניות האלמוגים ברחבי העולם שמתדרדרות במצבן, דווקא מצבה של שונית האלמוגים באילת ממשיך להיות יציב, כך על-פי דו"ח הניטור הלאומי של מפרץ אילת לשנת 2018 שמפרסם הבוקר (שלישי) המשרד להגנת הסביבה. שונית האלמוגים באילת, שהיא גם שונית האלמוגים הצפונית בעולם, ממשיכה להראות סימני יציבות בעיקר בכיסוי מושבות אלמוגי אבן ובצפיפות וגודל המושבות, למרות ירידה קלה השנה. עם זאת מדגישים החוקרים כי הסביבה הימית שבה השונית נמצאת משתנה באופן תדיר ומשום כך יש לוודא מזעור הלחצים שמקורם בפעילות אנושית דוגמת פיתוח חופים מואץ, צלילות לא אחראיות וכו'.

עמרי עומסי – פקח היחידה הימית במרחב אילת (באדיבות המצולם)

למרות היציבות היחסית במצבן של האלמוגים, בשנת 2018 נמדדה ירידה קלה בכיסוי האלמוגים ובצפיפות המושבות בשוניות אילת, כיסוי שטחי שונית באלמוגי אבן חיים עמד השנה 24%, לעומת 25% בשנתיים הקודמות. עם זאת, כיסוי האלמוגים החיים בשוניות אילת עדיין גבוה משמעותית משהיה בשנות הניטור הראשונות. "בשלב זה, מדובר בממצאים של שנה בודדת, ועדיין מוקדם לקבוע האם יש כאן מגמה בעייתית", מציינים החוקרים. ממדים נוספים ליציבות המערכת האקולוגית בשונית מוצאים החוקרים בכיסוי עשב הים הנרחב, ובאוכלוסיית קיפודי הים היציבה גם כן.

העלייה בטמפרטורת המים ושינויים במצב במפרץ אילת עלולים לגרום נזק לשונית האלמוגים, שהיא אחד מנכסי הטבע של מדינתנו

ביחס למצב מי המפרץ, מזהים החוקרים עלייה מתמשכת בטמפרטורת פני הים מאז 1988 בקצב שנתי ממוצע של כ-0.036 מעלות צלזיוס. הטמפרטורה השנתית הממוצעת שנמדדה בפני הים בשנת 2018 הייתה הגבוהה ביותר שנמדדה מאז 1988. בנוסף מדווחים החוקרים כי עדיין ניתן למצוא על דגי המפרץ טפילי דגים, שמקורם בכלובי הדגים התעשייתיים (לחקלאות ימית – מ.ה) גם שנים לאחר סגירתם של הכלובים. בהקשר הזה חשוב לציין כי משרד החקלאות מקדם תכנית חדשה להקמת פארק תעשייה של חקלאות ימית באילת.

בסיכום ממליצים מחברי הדו"ח לנקוט משנה זהירות בכל הנוגע לפעולות העלולות לפגוע בשונית, "לרבות פיתוח מואץ בחופים ומניעת הזרמה של נוטריינטים לים; לאסור כליל דיג של דגים אוכלי אצות בצפון המפרץ ולפעול להגנתם מפני פגעים נוספים מעשה ידי אדם; להקפיד על אכיפת האיסור לפגוע בקיפודי ים לאורך חופי אילת ובפרט בקרבת השונית ולקדם הכרזת שמורת טבע ימית בחוף הצפוני במטרה להגן על מרבדי עשבי הים שם".

שונית האלמוגים באילת (צילום:Shutterstock)

תכנית הניטור שמתקיימת מאז 2004, בהתאם לתפיסה של שונית האלמוגים כאוצר טבע נדיר וייחודי בישראל מהווה כלי מדעי חשוב להחלטות הנוגעות להגנת הסביבה הימית באילת. את הניטור מבצע המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת במימון הקרן למניעת זיהום הים של המשרד להגנת הסביבה ואת הדו"ח השנה כתבו ד"ר יונתן שקד ופרופ' אמציה גנין. כאמור, לצד התכנית לפארק חקלאות ימית, מקודמות בשלבים שונים תכניות כגון תעלת הימים, מיזם המשותף לישראל וירדן.

משבר האקלים, הנובע מהתחממות הגלובלית, לא פוסח על האוקיאנוסים והימים ברחבי כדור הארץ כשבימים רבים טמפרטורת המים עולה, וכן רמת החומציות עולה. אחת התופעות המדאיגות ברמה הגלובלית בהקשר הזה הוא הלבנת אלמוגים, תופעה בה האצות שהאלמוג מנהל עמן יחסי גומלין סימביוטיים ומעניקות לו גם את הצבע הייחודי, נפגעות ועוזבות אלמוג כך שהרקמה נותרת שקופה ושלדו הלבן של האלמוג נראה דרכה.

שוניות אלמוגים מהוות בית גידול מגוון ורחב, כמעין 'יער גשם' תת-ימי ולכן הלבנת אלמוגים מאיימת על המערכת האקולוגית באוקיאנוסים ועל המגוון האקולוגי המתקיים בה. למרות שהלבנת האלמוגים פוגעת בשוניות רבות ברחבי העולם מסתבר דווקא כי האלמוגים באילת חסינים יותר לשינויים האקלימיים. עם זאת מזהירים מחברי הדו"ח כי "לא ניתן לחזות מהו סף הטמפרטורות שבהן יתחיל להיווצר נזק לשונית. כמו-כן, החמצת מי הים עלולה בעתיד לפגוע באלמוגי השונית, בשל השלד הגירני שלהם, הרגיש לרמות חומציות נמוכות".

שונית האלמוגים באילת (מאור קינבורסקי/פלאש90)

השר להגנת הסביבה, חבר הכנסת זאב אלקין הגיב לדו"ח ואמר כי מפרץ אילת עומד בפני אתגרים סביבתיים משמעותיים. "אנו נמשיך לעקוב ולנטר את המפרץ ולעקוב אחר השינויים בו, לצד נקיטת פעולות שישמרו עליו – כדי שגם הדורות הבאים יוכלו ליהנות משונית האלמוגים ומהמגוון הביולוגי שקיים בה", דברי השר.

גיא סמט, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, התייחס אף הוא לדו"ח ואמר כי "לים חשיבות עצומה בוויסות הטמפרטורה הגלובלית, אך יש לכך גם מחיר לסביבה הימית הרגישה. בכל יום אנחנו מקבלים תזכורת לשינויי האקלים העוברים על העולם. העלייה בטמפרטורת המים ושינויים במצב במפרץ אילת עלולים לגרום נזק לשונית האלמוגים, שהיא אחד מנכסי הטבע של מדינתנו. המשרד עוקב אחר הנעשה ומנטר את הפעילות הימית, ובשלב זה, חרף עליית הטמפרטורה, אינו מאבחן סכנה מיידית לשלום השונית. נקפיד להמשיך ולפרסם דו"חות ניטור שנתיים אלו, ונעקוב אחר המצב".

"בשבילי זה כל יום לקום לעבודה ולהיכנס לתוך גן עדן", מספר עמרי עומסי, פקח היחידה הימית במפרץ אילת ברשות הטבע והגנים, על העבודה במפרץ. "יש בזה גם המון אחריות, אנחנו (עובדי השמורה – מ.ה) אמורים לשמור ולהגן על המקום הזה".

"אין יום שהוא דומה ליום שלפניו, אתה קם בבוקר ויוצא לעבודה וכל הזמן יש הפתעות, וזה מדהים. בשנתיים האחרונות, ובייחוד בשנה האחרונה היו לנו כמה תצפיות מאד חריגות ומדהימות", אומר עומסי. אחת התצפיות שהותירו על עומסי הרושם הרב ביותר היא מן הסתם הלוויתן הכחול שהגיע לביקור באילת. "מן הסתם אין הרבה דברים שיכולים להתחרות בזה", מתאר עומסי את המפגש עם בעל החיים הכבד בעולם.

הלוויתן שנצפה במפרץ אילת. 29 במאי (צילום רשות הטבע והגנים גולן רידר)

מלבד זאת מתאר עומסי את המפגשים הרבים עם בעלי חיים נדירים ומיוחדים עימם זכה להיפגש במהלך עבודתו. "רק השנה היו לנו תצפיות מגוונות, כמו להקה של דולפיני עבשן קטלן, וגם ראינו את אותה להקה של דולפיני גרמפוס אפור ארבע פעמים. ראיתי צבי ים ממינים שונים ירוקים וגם קרניים ואפילו הייתה לנו תצפית של צב ים חום שהייתה ראשונה מסוגה במפרץ. היו גם לא פחות מ-40 תצפיות של כרישי לוויתן, זו הייתה שנה מאד מיוחדת".

למרות זאת מתאר עומסי גם מקרים פחות נעימים עימם נאלץ להתמודד בעבודתו. "מלבד אירועים נורמטיביים כמו אדם שנכנס בטעות לשטח אסור וקיבל קנס יצא לי לצערי גם לטפל בדברים כמו זיהום נפט ממקור לא ידוע שפתאום מגיע לחוף ומצאתי את עצמי חופר את כל החוף כדי להוציא את הנפט במשך שבוע שלם כדי למזער את הנזקים".

שמורת האלמוגים באילת (צילום: חן טופיקיאן).

לסיכום מבקש הפקח הוותיק לפנות אל ציבור האזרחים והמבקרים ומבקש "לשמור לנו על הים, להגיע אבל להיות שם עם מינימום השפעה, כך נוכל לשמר את הטבע היפיפה שיש לנו לשנים קדימה. יש לנו המון אחריות גם כמבקרים". בנוסף מדגיש עומסי כי "במידה ונתקלתם בבעל חיים פגוע, או בכל דבר שדורש דיווח כמו חלילה זיהום ים, חשוב לדווח ולהודיע למוקד רשות הטבע והגנים *3639. אנחנו לא נמצאים בכל מקום".​