יחד עם כל מנויי האפליקציה של עיתון כלכליסט, קיבלו עובדי סלקום פוש בערב יום שני השבוע, לפיו יש סיכוי גבוה שבימים הקרובים, ערב ראש השנה, יאבדו את מקום עבודתם. מנכ"ל החברה ניר שטרן בחר בבעלי המניות על פני העובדים, ולא בפעם הראשונה. גם בתחילת 2019 הודיע שטרן לתקשורת לפני שניגש לעובדיו על הכוונה לפטר 250 מהם. גם בפלאפון מדווחים העובדים על מהלכים חד צדדים של ההנהלה, בלא הידברות עימם בנוגע לסינרגיה בין החברות הבנות בקבוצת בזק (שם לפחות לא פונים לעובדים דרך התקשורת).

במוכנותם לצעדי התייעלות, בהתנהלותם הפרגמטית ובהיכרות מעמיקה עם מצב השוק, הוכיחו עצמם עובדי חברות הסלולר פעם אחר פעם כשותפים מלאים לאחריות על מצב החברה, והאמת היא שכנראה שהמנכ"לים יודעים את זה

אז אולי לשטרן אין עם מי לדבר? קשה יהיה מאד להגיד את זה על ועד העובדים של סלקום ועל העומדת בראשו, מיה יניב. בסיבוב הקודם, למרות הפנייה השערורייתית לתקשורת, ולמרות הניסיון ללכת מעל לראש של נציגות העובדים הנבחרת, הגיעו העובדים והנהלת החברה להסכמות שנחתמו בתחילת מאי, במסגרתן גילו העובדים אחריות למצבה של החברה, וגובשו פתרונות יצירתיים כחלופה לפיטורים. ההיגיון בהסכם שנחתם קשר בין מצבה של החברה להטבות שיינתנו לעובדים. 

כינוס חירום של ועדי ענף הסלולר בבית ההסתדרות בעקבות הכוונה לפטר מאות עובדים, 24 בספטמבר 2019 (צילום: דבר)

במוכנותם לצעדי התייעלות, בהתנהלותם הפרגמטית ובהיכרות מעמיקה עם מצב השוק, הוכיחו עצמם עובדי חברות הסלולר פעם אחר פעם כשותפים מלאים לאחריות על מצב החברה, והאמת היא שכנראה שהמנכ"לים יודעים את זה. הסיבה העצובה לבחירה בצורת התנהלות זו היא שההודעה על פיטורים בחברה אינה מיועדת לאוזני העובדים אלא לאוזני המשקיעים בשוק ההון. כמו שעשה קאר שולץ בחברת טבע, קודם כל זורקים מספר, כי שוק ההון הרי אוהב פיטורים. אחר כך מדברים.

מפעילים וירטואליים, הפסדים ממשיים

דוגמה אחת לאחריות העמוקה של עובדי חברות הסלולר חושפת את הכשלים העמוקים בשוק התקשורת, המהווים את הרקע לגל האיומים בפיטורים הלא-הכרחי הזה. כשחברות תקשורת מתחרות, שרוכבות על תשתית קיימת, שברו את השוק והציעו חבילה במחיר נמוך במיוחד, כתבה יו"ר ועד סלקום מיה יניב מכתב מנומק למשרד התקשורת בו הסבירה את הבעייתיות שבמדיניות הקיימת המעדיפה מפעילים וירטואליים על פני החברות שמקיימות את שוק הסלולר. 

חנות סלקום סגורה בעקבות שביתת עובדי במחאה על רצון הודעת ההנהלה על פיטורים המוניים. 24 בספטמבר 2019 (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)

"כל המודלים של הפעלת שווקים סלולריים בעולם מצביעים על כך שהמבנה הקיים של שוק הסלולר בישראל יביא לקריסת כל המפעילים ולפגיעה מוחלטת בתשתיות, תוך גרימת נזק בלתי הפיך לציבור ולמפעילים" כתבה יניב במכתב. "כמי שבחודשים האחרונים עשתה מעשה אמיץ והסכימה להמיר תוספת שכר של העובדים לאור מצבה של חברת סלקום, ואני לא מוכנה להמשיך ולראות התדרדרות נוספת בשוק הסלולר ולתת יד לכך שתוצאותיה ישליכו על העובדים" הוסיפה, במה שהתברר כנבואה.

בשורה התחתונה, חברות הסלולר הוותיקות מחויבות לספק תשתית לחברות מתחרות, שנהנות מהוצאות תפעול נמוכות במיוחד, ומושכות את המחיר לרצפה. גם אם החברות החדשות יפסידו, החברות הוותיקות יפסידו יותר

כמו שאר חברות הסלולר הגדולות, מצבה של סלקום לא טוב. את הרבעון השני של 2019 סיימה החברה בהפסד של 35 מיליון שקלים, וזאת לאחר שאת 2018 סיימה בהפסד כולל של 64 מיליון שקלים. קבוצת בזק הודיעה לאחרונה על מחיקת ערך של מאות מיליוני שקלים בחברת פלאפון, ובפרטנר שומרים על רווחיות נמוכה במיוחד.  הסיבה להפסדים איננה אבדן עניין פתאומי של הציבור במכשירים סלולריים, או כישלון מסחרי מוחלט של ההנהלות, אלא המבנה הבעייתי של שוק התקשורת בישראל, אותו עיצב משרד התקשורת בשנים האחרונות.

מוקדי השידור הסלולריים בארץ בחלוקה למעפילים 2018 (מתוך מרכז והמחקר והמידע של הכנסת)

בישראל ישנן שלוש רשתות סלולריות מרכזיות, המופעלות על ידי חברות הסלולר הוותיקות – פלאפון, סלקום ופרטנר (ביחד עם הוט מובייל שמחזיקה עוד קצת תחנות שידור). מעבר לכך, ישנם מפעילים וירטואליים כמו רמי לוי תקשורת ו-019 טלזר, אשר רוכשות שירותי רשת מחברות הסלולר באופן סיטונאי ומשווקות קווים מוזלים, הרוכבים על התשתיות של המפעילים. חברות אלה מציעות קווים במחירים נמוכים כשהן "פטורות" מכאב הראש הכרוך בהחזקת תשתיות הסלולר עצמן – אנטנות, תחנות שידור ובעיקר – המהנדסים שצריכים לקיים אותן.

כבר שנים שמספר האנטנות בישראל נמצא בירידה, וגורמים בענף מתריעים כי תת ההשקעה בתשתיות תוביל בשנים הקרובות לירידה באיכות השירות. האבסורד הוא אדיר: תשתית שהצורך בה גדל במהירות, סובלת מתנאי שוק מעוותים שגורמים לירידה תלולה בהשקעה בה

מוקדי השידור הסלולריים בארץ 2012-2018 (מתוך מרכז והמחקר והמידע של הכנסת)

בשורה התחתונה, חברות הסלולר הוותיקות מחויבות לספק תשתית לחברות מתחרות, שנהנות מהוצאות תפעול נמוכות במיוחד, ומושכות את המחיר לרצפה. גם אם החברות החדשות יפסידו, החברות הוותיקות יפסידו יותר.

בקרוב נרגיש את זה כאן

"לא יכול להיות שהאזרחים יסתובבו עם מכשירים באלפי שקלים שאינם יכולים ליהנות מהם, בשל תשתיות לקויות", אמר יו"ר איגוד עובדי הסלולר, יקי חלוצי, בכינוס החירום של הוועדים בהסתדרות אתמול (שלישי), ובכך נגע בצידו השני של מצב זה: הראשונים להרגיש את כשלי שוק התקשרות הם אולי העובדים, אבל בשנים הקרובות נפגוש בהם כולנו. כבר שנים שמספר האנטנות בישראל נמצא בירידה, וגורמים בענף מתריעים כי תת ההשקעה בתשתיות תוביל בשנים הקרובות לירידה באיכות השירות. האבסורד הוא אדיר: תשתית שהצורך בה גדל במהירות, סובלת מתנאי שוק מעוותים שגורמים לירידה תלולה בהשקעה בה.

הגידול של כמות צריכת הנתונים בשוק הסלולר בישראל, מתוך מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת

 

 

"רשת סלולרית היא תשתית לאומית, היא משרתת את כוחות הביטחון" הוסיף יחיאל שמן, יו"ר ועד עובדי פלאפון. "זה לא צחוק. כשמורידים את כמות העובדים המטפלים בתשתיות הסלולר, הציבור הוא זה שייפגע. ולכן זה מאבק של כולנו, של הציבור, כי משרד התקשורת לא לוקח אחריות על שום דבר. העובדים משלמים את המחיר, המנ"כלים – את הנתח שלהם הם גרפו."

האם משרד התקשורת יתקן את הנזק שיצר?

השאלה העולה מהמשבר הנוכחי היא האם משרד התקשורת, האחראי לרגולציה שפגעה אנושות בחברות הוותיקות, יבחר להתערב במשבר שנוצר בעקבותיה – לעובדי חברות הסלולר ולתשתיות התקשורת? "המשרד עוקב מקרוב ומודע למצב החברות, אך אין בכוונתו להתערב בנעשה בחברות עצמן", נאמר בהודעת המשרד. לא מתערבים בנעשה בחברות? ללא התערבותו האגרסיבית של המשרד, אף אחת מהמפעילות ה'וירטואליות' לא הייתה יכולה להתקיים – ורק הרגולציה המחייבת את חברות הסלולר הוותיקות לפתוח עבורן את רשתות הסלולר שלהן, היא שמאפשרת את קיומן של אותן מפעילות חדשות. כלומר – משרד התקשורת כבר התערב בשוק, זו פשוט לא היתה ההתערבות הנכונה.

מהמשך התגובה עולה שגם במשרד התקשורת מבינים שמבנה השוק שיצר הוא בעייתי, ורומזים על אפשרות לצעדים לצורך שמירה על החברות והתשתיות: "מעבר למכרז דור 5, בוחן המשרד צעדים נוספים שיאזנו את התחרות מצד אחד, ומצד שני יאפשרו לחברות להשקיע בתשתיות מתקדמות", נכתב. 'בחינת הצעדים' היא כמובן חשובה, אבל היא צריכה להוביל לעשייה ממשית ומהירה – לפני שיהיה מאוחר מדי.