דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הרשויות המקומיות

מדינה ללא תקציב / הסנונית הראשונה לשנה בלי תקציב: מחר (ה') תיפתח שביתה ברשויות המקומיות

במוקד שביתת הרשויות - עיכוב ופגיעה בתקציביהן עקב היעדר תקציב לשנת 2020 | אם תצא השביתה לפועל לא יינתנו כלל שירותים לתושבים, לא תפונה אשפה ותושבת מערכת החינוך

שביתה בירושלים (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).
שביתה בירושלים (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).
יונתן קירשנבאום

הקפאת שיפוץ ובניית כיתות, פגיעה בבסיס התקציב של העיריות וחוסר ודאות כלפי תכניות עתידיות שאושרו – אלה כמה מהנושאים שעומדים במוקד השביתה שתתחיל מחר (חמישי) ברשויות המקומיות, אם לא יימצא פתרון עוד הערב. למרות אישור העברות בוועדת הכספים ביום שני האחרון שמכסות את הקיצוץ ב-2019, הקיפאון שנכפה על הרשויות לאור פתיחת 2020 ללא תקציב מאושר מקשה על התנהלותן כבר בהווה.

במידה והשביתה תצא לפועל תושבת חלק ממערכת החינוך, לא תפונה אשפה מהרחובות, לא ינתנו שירותים במרכזי השירות ברשויות המקומיות ולא יופעלו שירותי הרווחה והשיטור העירוני.

במכתב ששלחו אתמול הפצירו ראשי הרשויות המקומיות בראש הממשלה ושר האוצר "לשים את העם מעל הפוליטיקה" ולאשר את התקציבים, כדי לאפשר מתן שירותים תקינים ברשויות המקומיות ולמנוע פגיעה בעובדים. בהחלטתם המקורית הציבו ראשי הרשויות את הדד ליין היום ב-8 בערב. גם ההסתדרות הודיעה על תמיכתה בשביתה, כשיו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד שלח מכתב לשרים בו דרש מהם להתערב במשבר באופן דחוף.

במוקד: תקציב 2020

ביום שני אישרה אמנם וועדת הכספים העברה של 247 מיליון שקלים לרשויות המקומיות, אלא שמדובר רק בחלק קטן מהדרישות התקציביות של הרשויות. החלק הנוסף של הדרישות התקציביות של הרשויות נוגע לבעיות העולות מהקיפאון השלטוני, שלא מאפשר הכרעה בנושאי תקציב 2020 שיצא אל הפועל בעוד חודשיים בלבד.

העברת הכספים שאישרה ועדת הכספים ביום שני נוגעת לתקציבים שכבר אושרו לרשויות המקומיות כחלק מתקציב 2019, וקוצצו בעקבות 'הקיצוץ הרוחבי' עליו החליטה ועדת הכספים בשבוע שעבר. האוצר דרש בשבוע שעבר קיצוץ של כ-4 מיליארד שקלים בתקציביהם של כמה מן המשרדים וזאת כדי לממן מספר פרויקטים, ביניהם פרויקט ביטחוני ומימון פרויקטים בתחום התשתיות.

החלטה זו הובילה לקיצוץ בתקציב החינוך, שנועד לממן בנייה של כיתות לימוד ושיפוצים במבני חינוך. מדובר בתקציבים שכבר אושרו בתקציב 2019, והעברת 274 מיליון השקלים שאושרה בוועדת הכספים נועדה להשלים את התחייבויות הרשויות המקומיות לשנה זו.

אלא שברשויות טוענים שנדרשים להם עוד 600 מיליון שקלים כדי לבצע את כלל השיפוצים הנדרשים במבני חינוך, בהתאם לגידול הטבעי ברשויות. במצב שלטוני תקין היו יכולות הרשויות המקומיות לקבל 'התחייבויות' ממשרד האוצר להעברות כחלק מתקציב 2020 ולחתום על חוזים עם קבלני הבנייה, אלא שהיעדר ממשלה מוביל לכך שלא מתקיימים דיונים על התקציב, ושנת 2020 תחל למעשה ללא תקציב מאושר.

למעשה, החל מינואר 2020 יהיה החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, מי ששולט בתקציב עד להקמת ממשלה והחלטה על תקציב רשמי. לכן שלח חזקיהו למשרדי הממשלה ארבעה כללים לניהול התקציב שישפיעו גם על יכולתם לממש את התקציב שהוקצה להם לשנת 2019. "על מנת שלא לקבוע ‘עובדות בשטח’ אשר יקשו על יישום הוראות החוק בשנת 2020, עד לסוף שנת התקציב 2019 על חשבי משרדי הממשלה לפעול לפי ההוראות", כתב. חזקיהו הורה למשרדי הממשלה שלא לבצע הוצאות נוספות לשנת 2019 במידה וההתחייבויות ישפיעו גם על ההוצאות החל מינואר 2020.

כך מצאו עצמן הרשויות המקומיות במחסור תקציבי כבר עכשיו. לטענתן חסרה התחייבות להעברה של 600 מיליון שקלים בשנת 2020 שתאפשר למועצות לסגור חוזים עם קבלנים כבר בהווה. עוד לטענתם, הדבר מעמיד בסימן שאלה את יכולתם של חלק ממוסדות החינוך לפתוח את שנת הלימודים תשפ"א.

ראשי הרשויות המקומיות דורשים גם את ביטול הפגיעה בתקציבי האיזון שעומדים בפני קיצוץ של 300 מיליון שקלים בשנה הבאה. בהוראת החשב הכללי הודיע משרד הפנים על קיצוץ של 300 מיליון שקלים בתקציבי האיזון שנועדו לסבסד את תקציביהן של רשויות מקומיות בעלות הכנסות נמוכות. התקציבים מסבסדים שירותי בסיס כמו רווחה וחינוך, ונועדו למנוע פערים בין רשויות בעלות הכנסות גבוהות לנמוכות. ראשי הרשויות המקומיות דורשים לבטל את הקיצוץ שיפגע בתפקוד הבסיסי של 190 רשויות המסתכמות על התקציב.

בנוסף דורשים ברשויות המקומיות לאשר את התקציבים לתכנית 'מגן הצפון', שאושרה בממשלה בשנת 2018 אבל לא מיושמת מאז. התכנית מיועדת למיגון ישובים הנמצאים במרחק 45 ק"מ מהגבול ואינם ממוגנים באופן מספק. הממשלה אישרה את מימון התכנית שעלותה כ-600 מיליון שקלים, אבל לטענת ראשי הרשויות בעקבות הקיפאון הפוליטי הכסף לא עבר והתכנית אינה מיושמת. גם ביחס לתכנית החומש למגזר הערבי והדרוזי דורשים ברשויות התחייבות ברורה שהיא תתקיים במלואה.

הרשויות המקומיות גם דורשות 38 מיליון שקלים למימון חוגים לילדים ב-93 רשויות מקומיות בצפון הארץ, שנפגעו מהקיצוצים האחרונים. לטענתן, הקיצוצים מבטלים את הפעילות לכ-10,000 ילדים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!