דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

השקל משתולל / השקל מוביל בהתחזקות בעולם, ובנק ישראל מתערב לראשונה השנה

התחזקות השקל מול כל המטבעות מולם הוא נסחר עלולה לפגוע ביצואנים ובתעשייה המקומית | לראשונה מאז מונה אמיר ירון לנגיד, התערב בנק ישראל בשוק המט"ח כדי לרסן את המגמה

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. (יונתן זינדל/פלאש90)
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. (יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן קירשנבאום

בניגוד למגמה של יתר המטבעות בעולם, השקל המשיך להתחזק באופן דרמטי מול הדולר, כך עולה מדו"ח שפרסם היום (ראשון) בנק ישראל. על פי הדו"ח התחזק השקל ב-2.36% ברבעון השלישי של 2019. מהדו"ח עולה כי השקל הוא האחד המטבעות היחידים בעולם שממשיך להתחזק מול הדולר ברבעון האחרון. במקביל, מסתמן שינוי כיוון בבנק ישראל, כשלראשונה בשנה האחרונה הוא מתערב בשוק המט"ח בצורה משמעותית בחודש אוקטובר.

מאז מינויו של אמיר ירון לנגיד בדצמבר 2018 שינה בנק ישראל מדיניות בפועל ולמרות שלא יצא בהצהרה רשמית, הפסיק להתערב בשוק המטבע. אלא שנראה שבחודש האחרון השתנתה מדיניות זו. על פי הדו"ח השקיע בנק ישראל רכש בחודש אוקטובר 314 מיליון דולר, לעומת העדר רכישות מוחלט בחודש הקודם. מדובר בניסיון המשמעותי ביותר של בנק ישראל להפחית את קצב הייסוף מאז כניסתו של ירון לתפקיד. יש לציין כי ירון עצמו הצהיר במספר הזדמנויות כי אין שינוי במדיניות, וכי מדיניות ההתערבות תופעל בנקודה מסוימת, אותה לא ציין.

שיעורי השינוי של הדולר כנגד מטבעות שונים 2019 (מקור: שערים יציגים וצולבים של "בנק ישראל" ו"רויטרס")
שיעורי השינוי של הדולר כנגד מטבעות שונים 2019 (מקור: שערים יציגים וצולבים של "בנק ישראל" ו"רויטרס")

בנק ישראל מתערב לעיתים בשוק המט"ח כדי להשפיע על ערך השקל, על ידי רכישה של דולרים. מדובר במדיניות שהייתה נהוגה בבנק ישראל בתקופת כהונתה של הנגידה הקודמת קרנית פלוג, כשהעריך בנק ישראל כי השקל התייסף מעל לרמה סבירה, או בעקבות פעילות ספקולטיבית.

מאז תחילת שנת 2019 נמצא השקל במגמת התחזקות מול כל המטבעות. כיום, עומד שער הדולר על 3.5שקלים – קרוב לרמה שבה עמד כשהכריזו התעשיינים על "מצב חירום במשק" לפני כשנה וחצי. השקל הולך ומתחזק גם מול שאר המטבעות בסל המטבעות מאז תחילת השנה, ובייחוד מאז חודש יולי. מאז ירד מדד שער החליפין מול סל המטבעות, שמודד את ערך השקל מול קבוצה של מטבעות מרכזיים בעולם, לרמת שיא של 73.0 נקודות, אשר מהווה את נקודת שיא העוצמה של השקל, לפי מדד זה, מאז ומעולם. השקל הוא אחד המטבעות היחידים שממשיך להתחזק מול הדולר.

מדובר בשינוי מגמה לעומת שנת 2018. בתחילת שנת 2018 החל להיחלש השקל, וערכו ירד ב-2.8% מול סל המטבעות. עם זאת, בתחילת השנה שינה השקל כיוון והתייסף באופן דרמטי. בחצי השנה הראשונה של השנה חל ייסוף של 5% בערך השקל, ועד לאוקטובר הגיע הייסוף לרמה של יותר מ-9%.

ייתכן שהלחץ שמייצר הייסוף המתמשך בשנים האחרונות על התעשייה הישראלית הביאה להחלטה בבנק ישראל לבצע פניית פרסה ולהתחיל לרכוש דולרים. הייסוף גם פועל להורדת האינפלציה הנמוכה גם ככה בישראל. האינפלציה בישראל עמדה בספטמבר על 0.6%, מתחת ליעד של בנק ישראל שעומד על 1%-3%.

יתכן שבבנק ישראל חוששים מפני המשך ירידה בקצב האינפלציה בישראל. כדי להגביר את קצב האינפלציה יוכל הבנק להוריד את הריבית, אבל ריבית בנק ישראל כבר על 0.25%, ולא נשאר הרבה מרחב להורדה גם אם ירצו בכך.

לכן, יתכן שבבנק ישראל החליט לנסות להתמודד עם משבר הייסוף על ידי חזרה לרכישת דולרים. בבנק ישראל עשויים לנסות להביא להתמתנות הייסוף בזמן הקרוב על ידי רכישת דולרים כדי להימנע מהורדת ריבית. מפרוטוקולי הדיון על הריבית בוועדה המוניטרית של בנק ישראל עולה כי מרבית החברים עדיין מתנגדים להורדת ריבית, אך כי הנושא במחלוקת.

בחודש שעבר יצאה התאחדות התעשיינים נגד מדיניות אי ההתערבות של בנק ישראל, ורמזה כי תצא למאבק ציבורי אם מדיניות זו תמשיך. על פי התאחדות התעשיינים, הייסוף פוגע אנושות בתעשייה הישראלית. כשבעל מפעל ישראלי מייצר מוצרים בישראל, הוא משקיע כסף בשקלים. הוא קונה את חומרי הגלם, את השירותים הנדרשים לייצור ואת משכורות העובדים בשקלים. לעומת זאת, כשהוא מוכר את המוצרים בחו"ל הוא מקבל את התשלום לא בשקלים, אלא במט"ח. לאחר מכן הוא ממיר את אותו מט"ח לשקלים, וגוזר מהם את הרווחים מהמכירה.

כאשר השקל חלש, כל דולר יהיה שווה כמות גדולה יותר של שקלים. לדוגמה, אם השקל חלש לעומת הדולר ושער הדולר יעמוד על ארבעה שקלים, על כל דולר שיקבל התעשיין בחו"ל הוא יזכה לארבעה שקלים בארץ. עם זאת, במצב שבו השקל חזק, ושער הדולר עומד על שלושה שקלים, התעשיין יזכה רק ל-3 שקלים על אותה המכירה בחו"ל.

כמובן שהתחזקות השקל בשוקי המט"ח העולמיים לא משנה את ההוצאות של אותו התעשיין- את המשכורות וההוצאות על חומרי הגלם הוא עדיין יצטרך לשלם באותה הכמות של שקלים. לכן, כשהשקל מתחזק, למעשה הרווחיות של תעשייה הישראלית יורדת.​

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!