שר האנרגיה יובל שטייניץ, יציג הבוקר (ראשון), בישיבת הממשלה, את יוזמתו לקבוע מחדש את יעד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 ל-30%-25%. למהלך קדמו בדיקות מקדמיות ברשות החשמל לגבי ההיתכנות הפיסית של קליטת אנרגיות מתחדשות ברשת החשמל הישראלית, כמעט כולן מחשמל סולרי, זאת לאחר שארגוני סביבה מתריעים כבר שנים על הפיגור של ישראל אחר העולם בתחום זה.

העלאת היעדים בעולם לא נובעת רק משיקולים סביבתיים, אלא גם מהוזלה דרמטית של ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות – מגמה שלא צפויה להיפסק בקרוב. הוזלת העלויות איננה "תופעת טבע" שהתרחשה פתאום, אלא כזו שמותנעת בעזרת החלטות פוליטיות להגדיל ביקושים, לממן מחקר ופיתוח בכספי ציבור וסבסד אנרגיות מתחדשות בתקופות בהן הן היו הרבה יותר יקרות. בעקבות ההחלטות הפוליטיות מצטרפים כוחות שוק כמו יתרון לגודל, אשר משפיע גם על היקפי השיווק גם עם שיפור בתהליכי הייצור.

חוות פאנלים סולאריים בנגב (צילום: משה שי פלאש 90)

הד לתהליך זה מופיע בהודעת המשרד, לפיה השר שטייניץ יסביר כי היעד הקיים היום עומד על 17% עד ל-2030, אך לאור ההתקדמות בתהליכים שונים במשק האנרגיה והירידה בעלויות ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, הוא שוקל לקבוע יעד חדש לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, שינוע בין 25% ל 30%, אותו ניתן יהיה להשיג. לאור זאת, יפנה השר שטייניץ  לרשות החשמל להיוועצות מקצועית בנושא.

"מדינת ישראל תהפוך לחלק חשוב במגמה העולמית לייצור חשמל באנרגיות מתחדשות" מסר שטייניץ, "ולצד תהליכים שאנו מקדמים בתחום וצפי התקדמותם גם בעשור האחרון, אני בוחן הגדלה משמעותית ביעד המתחדשות, שכמעט יכפיל את היעד הקודם שקבענו. משרד האנרגיה בראשותי ימשיך לפעול בנחישות לקידום תחום האנרגיות המתחדשות בישראל לטובת איכות הסביבה והפחתה דרמטית בזיהום האוויר עבור כלל אזרחי ישראל. היעד הינו שאפתני, אך לאור תחילת יישומם של חלק מהצעדים שכבר קיבלנו בנושא, ניתן יהיה לעמוד ביעד החדש."

עוד נמסר מהמשרד כי ב-2018 עמד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות על 4%, וכי להערכתם, בשנים 2020-2019 צפוי גידול משמעותי בייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שיגיע בסוף 2020 ל-10%, זאת בעיקר בעקבות הרחבת ועידוד השימוש בגגות סולאריים קטנים ובמתקנים חדשים שהקמתם תושלם עד תום 2020 ופעילות למיצוי פוטנציאל הפקת אנרגיה מרוח.

עוד רחוקים מהיעד הקודם

לפי הודעת משרד האנרגיה, השגת היעד של 10% בסוף שנת 2020 נשמעת כעמידה בהחלטות הממשלה, אלא שנוסח ההחלטה מ-2009 בממשלת אולמרט מדבר על הגעה ליעד בחישוב השנתי הכולל של 2020. הגעה ליעד רק בסוף השנה, פירושו פיגור של בערך שנה לעומת היעד. אף על פי כן מדובר בשיפור משמעותי, שכן היעד ל-2014 היה 5%, והוא הושג במהלך 2019, פיגור של כחמש שנים.

בכדי לעמוד ביעד נמסר כי משרד האנרגיה ורשות החשמל מעודדים שימוש באנרגיות מתחדשות, בין היתר באמצעות מכרזי PV (פוטו-וולטאי) לרשת החלוקה, הקמת מתקן תרמו סולאר באשלים, הליכים תחרותיים להקמת פאנלים סולאריים על גגות גדולים ומאגרי מים, ולראשונה, אסדרת הקמת פאנלים סולאריים על גגות בתים ובנייני מגורים. כמו כן, מקדם המשרד שמירת שטחים ייעודים בהיקף ייצור של כ-4000 מגה-ואט אנרגיות מתחדשות במסגרת תמ"א 41.

מה יחליף את הפחם?

ד"ר יונתן אייקנבאום, מגרינפיס ישראל, סבור כי ההחלטה כעת היא "מסך עשן" שנועד להלבין את המשך ההשתקעות הישראלית באנרגיית גז, אשר תורם למשבר האקלים, בסמוך לימים בהם מאגר לוויתן עומד להיכנס לתקופת הרצה. לדעתו, הצעד הנוכחי רחוק מלהספיק.

 

גם בעמותת צלול בירכו על המהלך, אך הדגישו כי לטעמם יש מקום להציב יעד של 50%.

מקום משמעותי למתחדשות

המגמה ברשות החשמל, שמייעצת לשר האנרגיה לגבי תמהיל האנרגיות בישראל, היא להגביר למקסימום את השימוש באנרגיות מתחדשות, ולהעביר כ70% לפחות ממשק החשמל לגז – בדומה למצבו כיום – כ68%.

יעד חדש לאנרגיות מתחדשות יאפשר להן "לאכול" את רוב הנתח שיתפנה עם הפסקת השימוש בפחם, וזאת על בסיס כלכלי, עוד לפני שמחשבים את העלויות החיצוניות של משק החשמל – תרומה למשבר האקלים והגברת זיהום האוויר. במשרד להגנת הסביבה העבירו ביקורת חריפה על התחשיבים של רשות החשמל, שהתעלמו מהעלות החיצונית של זיהום האוויר במשק החשמל, וכן לא חישבו גם את הנזק הנובע מפליטות מתאן לאוויר, כגז חממה, אלא רק פליטות פחמן דו חמצני.

מה יחיליף את הפחם? תחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה. (צילום: יעקב נחומי/ פלאש 90).

אף על פי כן, שיעור האנרגיות המתחדשות לא נקבע רק בשל שיקולים כלכליים, אלא לפי הערכות מקסימום של מה הכמות שכלל ניתן לקלוט ברשת החשמל הישראלית, שסובלת ממספר חסרונות: לרשת אין גיבוי מרשתות חשמל של מדינות האיזור, בשל הבידוד הפוליטי של ישראל בקרב מדינות סמוכות. לישראל אין כמעט יכולת לגוון את תמהיל האנרגיות המתחדשות, והיא תלויה לחלוטין בייצור סולרי, אשר מייצר תנודות גדולות בכושר הייצור באופן שגרתי וגם באופן בלתי שגרתי – במקרים של עננות. חיסרון נוסף הוא פיגור בהשקעה ברשת החשמל, שלא מוכנה עדיין לעידן של ייצור מבוזר.

לחלק מהחסרונות יש פתרונות. חברת החשמל כבר הודיעה בתחילת השנה על תכנית השקעות חדשה ברשת בהיקף של 6.7 מיליארד שקלים, שאמורה לספק תוספת גמישות מבחינת מקורות הייצור. אישור התכנית הוא נגזרת של השגת הסכמות לגבי הרפורמה בחברת החשמל, בהן בזבה הממשלה שנים רבות במאבק כנגד החברה וועד העובדים שלה, ואילו חברת החשמל האטה השקעות, כך לטענת לפי ממצאי ועדת חקירה של משרד האנרגיה ב2016.

התנודות הגבוהות בייצור הסולרי ניתנות למיתון באמצעות הקמת מתקני אגירת חשמל, שמחיריהם כבר נמצאים בירידה עקבית וימשיכו לרדת בעתיד. ללא מתקנים אלו, הגיבוי הנדרש לחשמל הסולרי, הוא מתחנות גז פיקריות, הניתנות להתנעה והשבתה מהירה, אך דווקא אלו הן התחנות המזהמות ביותר, והמשרד להגנת הסביבה החל לאחרונה להתנגד להמשך הקמת תחנות כאלו בעתיד.