העלאת שכר המינימום, השקעה מסיבית בדיור ציבורי בר השגה, הלאמת תעשיות חיוניות, מימון ביטוח בריאות מלא חינם על ידי הממשלה ואינטרנט מהיר לכל אזרח – אלו רק חלק מההצעות פורצות הדרך שעולות לאחרונה על ידי מועמדים ממפלגת הלייבור בבריטניה ומהמפלגה הדמוקרטית בארה"ב. בשתי המדינות יתקיימו בחירות בשנה הקרובה, ובפעם הראשונה מזה עשורים ניכר שינוי מרענן במדיניות הכלכלית.

מה שנחשב עד לפני כמה שנים כטירוף ומתכון בטוח לכישלון בבחירות, הפך בשנים האחרונות, ובייחוד לקראת הבחירות הקרובות, לחלק מהמצע הרשמי של מספר מועמדים לראשות המפלגה הדמוקרטית. בבריטניה ובארה"ב החלו מפלגות השמאל להציע הצעות למדיניות כלכלית המתאפיינת בהרחבה דרמטית של ההשקעות הממשלתיות ובבריטניה אפילו מדברים על הלאמת מספר שירותים חיוניים. מועמדים מובילים באותן מדינות מעלים הצעות המכוונת לצמצום הפערים הכלכליים הגואים, ולשיפור דרמטי ברווחה הכלכלית ובשירותים הניתנים לאזרח על ידי המדינה. כל זאת, על ידי שבירת הטאבו הכלכלי החמור ביותר במערב – ניהול חלקי של המשק על ידי המדינה.

ננסי פלוסי וחברי קונגרס דמוקרטיים בתמיכה בהעלאת שכר המינימום הפשדרלי ל-15$. (AP Photo/J. Scott Applewhite)

בעשורים האחרונים נעלם כמעט לחלוטין הרעיון של ניהול שוק חופשי עם התערבות המדינה במקומות בהם הדבר נדרש כדי להבטיח שירותים יעילים לאזרח ולהורדת רמות אי השוויון. אלא נראה שהעשור האחרון שבו נכשל השוק החופשי בהתאוששות מהמשבר הכלכלי, שינה את גישתו של הציבור במדינות דוברות האנגלית. נראה שהיום, הציבורים בבריטניה פתוחים יותר ליוזמות כלכליות חדשות שמטרתן תיקון הכשלים של השוק החופשי דרך השקעה ישירה של המדינה בשירות לאזרח, בעלות ציבורית על חברות ממשלתיות שמספקות שירותים בחינם לאזרח ואפילו הלאמה של שירותים שנכשלו תחת בעלות פרטית.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הלייבור: הלאמה של מערכת הבריאות וחברת פארמה ממשלתית

על אף בעיית האנטישמיות והמדיניות האנטי ישראלית העמוקה של מפלגת הלייבור, המצע שפרסמה המפלגה בשבוע שעבר מכילה חדשנות כלכלית-חברתית שלא נראתה מזה שנים. גם במפלגה הדמוקרטית שלושת המועמדים המובילים מקדמים מדיניות חדשנית ופורצת דרך – עד כדי כך שנשיא ארה"ב לשעבר אובמה הזהיר בשבוע שעבר מפני "הליכה שמאלה מדי" של המפלגה. אז אם במדינות דוברות האנגלית אפשר- מתי נראה חדשנות כלכלית כזו גם בישראל?

המצע שפורסם על ידי מפלגת הלייבור הבריטית בשבוע שעבר הכה גלים בבריטניה, ובצדק – הוא מכיל מספר הצעות להתמודדות פורצת דרך עם המצוקות הכלכליות של אזרחים רבים בבריטניה. על אף הרקורד האנטי ישראלי במובהק של קורבין – שקרא בעבר לחרם על ישראל, והתייחס לאנשי חמאס וחיזבאללה כ'חברים טובים' שלו, ניתן בהחלט לשאוב השראה מהמצע של מפלגתו.

הפגנה בעד 'ניו דיל' לפועלים בלונדון. 12 במאי 2018. מועמד הלייבור לתפקיד שר האוצר ג'ון מק'דונל.(מימין) (Kevin Frost / Shutterstock.com)

אחד הנושאים המרכזיים במצע הלייבור הוא מערכת הבריאות בבריטניה. בעבר, מערכת הבריאות הממלכתית בבריטניה הייתה מקור גאווה למדינה, וסיפקה שירותי בריאות לכל – בדרך כלל ללא תשלום. אלא שמאז שנות ה-80 החלו ממשלות בריטניה להפריט חלקים נרחבים ממערכת הבריאות, ומה שנשאר בידיים ציבוריות סובל מייבוש תקציבי מתמשך. שלא במפתיע, איכות השירות ירדה דרמטית במספר מדדים מרכזיים – דבר שמשניא את מערכת הבריאות על הציבור.

במצעה מצהירה מפלגת הלייבור כי תעצור לחלוטין את כל תכניות ההפרטה של מערכת הבריאות בבריטניה, תערוך בחינה מחודשת של הלאמת שירותים שאינם יעילים. כמו כן מתחייבים בלייבור להגדיל את ההוצאה הממשלתית על מערכת הבריאות ב-4.3% בשנה עד להודעה חדשה, ולהקים חברה ממשלתית לייצור תרופות. ליצמן, שומע?

עם זאת, במקום להציע הפרטה מקיפה יותר, מפלגת הלייבור מציעה דווקא להחזיר את מערכת הבריאות לידי המדינה. במצעה מצהירה המפלגה כי בתכניתה לעצור לחלוטין את כל תכניות ההפרטה של מערכת הבריאות, ולערוך בחינה מחודשת של הלאמת שירותים שאינם יעילים. כמו כן מתחייבים בלייבור להגדיל את ההוצאה הממשלתית על מערכת הבריאות ב-4.3% בשנה, עד להודעה חדשה. הגדלת תקציב הבריאות תאפשר למדינה לגייס מספר גדול של רופאים חדשים לשירות המערכת הציבורית- דבר שיפחית משמעותית את זמן ההמתנה לתורים. במקביל, ההצעה המעניינת ביותר בנושא זה היא זו: הקמת חברה ממשלתית חדשה לייצור תרופות, שתעסוק בייצור התרופות הנדרשות למערכת הציבורית במחיר זול. ליצמן, שומע?

דיור ציבורי, העלאת שכר המינימום ואינטרנט כזכות בסיסית

בתחום הדיור, המפלגה מציעה להנהיג הגבלות על שכר הדירה, כמו שנהוג בערים מסוימות בגרמניה. עם זאת, הבשורה הגדולה ביותר היא דווקא הדיור הציבורי, שהחל להיזנח בשנות ה-80 וה-90. כדי להתמודד עם מצוקת הדיור שמביאה בריטים רבים לשלם שיעור עצום מהכנסתם על שכר דירה מבלי יכולת לרכוש בית משל עצמם, מציעה המפלגה בנייה של כ-150,000 יחידות דיור ציבוריות וברות השגה כל שנה. מדובר בקצב בניית דיור ציבורי שלא נראה בבריטניה מזה 40 שנים.

המצע מבטיח גם להעלות תוך שנה את שכר המינימום מ-8.21 פאונד לשעה ל-10: עלייה של יותר מ-20%. כמו כן, מבטיחים בלייבור לעצור את עליית גיל הפרישה ב-66, ולבחון מחדש הורדה מיוחדת של גיל הפרישה במקצועות שוחקים. זאת לצד הבטחה לביטוח סיעודי ממומן על ידי המדינה.

בלייבור מגדירים את החיבור לאינטרנט מהיר כ"זכות בסיסית" שמקבלת מענה גרוע למדי על ידי הספקים הפרטיים בבריטניה. ומציעים להקים חברה ממשלתית שתחבר את כל הבתים בממלכה לאינטרנט מהיר. על פי המצע, השירות יינתן בחינם על ידי הממשלה

ההצעה שתפסה כותרות היא מימון ממשלתי מלא של אינטרנט מהיר לכל אזרח. בלייבור מגדירים את החיבור לאינטרנט מהיר כ"זכות בסיסית" שמקבלת מענה גרוע למדי על ידי הספקים הפרטיים בבריטניה. האינטרנט המהיר בבריטניה מדורג במקום ה-35 מתוך 37 המדינות החברות ב-OECD. בתגובה מציעים בלייבור הקמה של חברה ממשלתית חדשה בשם "בריטיש ברודבנד" שתחבר את כל הבתים בבריטניה לאינטרנט מהיר. על פי המצע, השירות יינתן בחינם על ידי הממשלה.

הדמוקרטים: תמיכה לא מסויגת בעבודה המאורגנת 

בארה"ב התמונה מעט יותר מורכבת. הבחירות לנשיאות יתקיימו עוד שנה מעכשיו, והדמוקרטים יחליטו בקרוב מי יעמוד בראש המפלגה. עם זאת, מספר מועמדים מובילים הציעו כבר הצעות מרחיקות לכת.

שלושת המועמדים המובילים במירוץ המפלגה הדמוקרטית בארה"ב הבטיחו לאסור על חוקי "הזכות לעבוד", הקובעים כי המדינות השונות יכולות למנוע מאיגודים לדרוש דמי חבר מעובדים שאינם חברי איגוד, אבל נהנים מההסכמים הקיבוציים שלו

שלושת המועמדים המובילים במרוץ- ג'ו ביידן, אליזבת' וורן וברני סנדרס, הם תומכים נלהבים של העבודה המאורגנת בארה"ב. שלושתם תומכים בביטול החוק האמריקאי שדורש לקיים בחירות רשמיות במקום העבודה כדי להכריז על יציגות לוועד העובדים. במקום החוק הקיים הם מבטיחים לאפשר לעובדים להתאגד בהליך עצמאי, על ידי הכרזה חד צדדית על יציגות.

הפגנת תמיכה באיגודים המקצועיים מחוץ לבית המשפט העליון של ארה"ב, 25 ביוני 2018
(צילום: AP Photo/J. Scott Applewhite)

המועמדים גם הבטיחו לאסור על חוקי "הזכות לעבוד" – דרישה מרכזית של איגודי העובדים מהפוליטיקאים במפלגה הדמוקרטית מזה שנים. חוקים אלו קובעים כי המדינות השונות יכולות למנוע מאיגודים לדרוש דמי חבר מעובדים שאינם חברי איגוד, אבל נהנים מההסכמים הקיבוציים שלו. ביידן, יחד עם מספר מתמודדים נוספים, הכריזו כי יאסרו על חוקים כאלו, המתקיימים כיום בכמחצית ממדינות ארה"ב.

ביטוח בריאות ממלכתי, מס על ההון והנגשת ההשכלה הגבוהה

אבל השאלה הפוליטית והכלכלית הדרמטית ביותר בבחירות אלו היא שאלת ביטוח הבריאות. נכון להיום, קיימת בארה"ב מערכת בריאות מבוססת על ביטוחים פרטיים, עם מערכת בריאות ממלכתית לעניים ביותר. בכהונתו הראשונה חוקק הנשיא אובמה את חוק "אובמה-קר" שהרחיב את גישתם של אמריקאים רבים למערכת הבריאות, אבל גם היום ביטוח הבריאות בארה"ב הוא מהגרועים במערב. ארה"ב נמצאת במקום הראשון בתמותת ילדים, ותוחלת החיים בה היא מהנמוכות במערב. בנוסף, לכ-30 מיליון אמריקאים אין היום גישה לביטוח רפואי כלל.

שניים מתוך שלושת המועמדים הדמוקרטיים הציעו לאחרונה הצעה שעד לפני מספר שנים נחשבה להזויה בפוליטיקה האמריקאית – לעבור ממערכת המבוססת על ביטוחים פרטיים למערכת ממלכתית בעיקרה, עם ביטוחים פרטיים נוספים למי שרוצה

שניים מתוך שלושת המועמדים הדמוקרטיים הציעו לאחרונה הצעה שעד לפני מספר שנים נחשבה להזויה בפוליטיקה האמריקאית – לעבור ממערכת המבוססת על ביטוחים פרטיים למערכת ממלכתית בעיקרה, עם ביטוחים פרטיים נוספים למי שרוצה. מדובר במהלך שהתבצע במרבית מדינות המערב באמצע המאה האחרונה, אבל בארה"ב הדבר המשיך להיחשב לטאבו עד לאחרונה.

נשיא ארה"ב דונלנד טראמפ ופול ראיין בבית הלבן לאחר שעבר חוק הבריאות (צילום: AP Photo/Evan Vucci).

הצעותיהם של וורן וסנדרס לגבי מערכת הבריאות מהווים למעשה הצעה להלאים את שירות הביטוחים. הצעתם, שנקראת "Medicare for all" (ביטוח בריאות ממלכתי לכולם), תהפוך את המדינה למבטחת העיקרית בשוק, שתממן את הטיפול בעבור כל האזרחים האמריקאים. המחלוקת בין וורן לסנדרס נוגעת לאופן המימון ובעיקר לאופן החקיקה של המהלך. בעוד סנדרס הבטיח להעביר את חוק יצירת המערכת הבריאות הממלכתית במהלך כהונתו הראשונה ובמסגרת חוק אחד, וורן טוענת שפיצול המהלך למספר חוקים שיתפרסו על פני שתי הקדנציות היא אופן ריאלי יותר להעביר את החוק.

שלושת המועמדים גם מציעים שינויים במערכת המיסוי כך ששיעור המס על העשירים ביותר בארה"ב יעלה. שלושת המועמדים מסכימים על הצורך להטיל מס על רווחי הון לעשירים ביותר- דבר שנכון להיום לא קיים גם בישראל. עם זאת, וורן וסנדרס שניהם הציעו להטיל מס על רכושים של המיליארדרים העשירים ביותר בארה"ב. המטרה מאחורי המהלך היא כפולה: מצד אחד ייצור מקור תקציבי להשקעות המובטחות, ומצד שני הורדת שיעורי אי השוויון האדירים במדינה.

וורן וסנדרס הציעו שניהם הצעות להקלת חוב הסטודנטים במדינה, אם כי ברמות משתנות. בעוד סנדרס הלך בעקבות מפלגת הלייבור ומבטיח לבטל לחלוטין את כל חוב הסטודנטים במדינה במטרה להפוך את החינוך האקדמי ל"זכות ברת השגה לכולם", וורן הציעה מספר הצעות להקלות חוב על בסיס הכנסה. על פי הצעתה של וורן, ככל שההכנסה נמוכה יותר, כך תממן המדינה שמיטת חובות גדולה יותר.