דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ועידת ישראל לתעשייה

עסקת חבילה חדשה? / יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד: יש להעלות את שכר המינימום ל-6,000 ש"ח

בוועידת ישראל לתעשייה קרא בר-דוד לקידום מתווה משותף להסתדרות ולמעסיקים להעלאת שכר המינימום ולשיפור מצב הקשישים | נשיא התאחדות התעשיינים ברוש נענה לקריאתו של בר-דוד: "עסקת חבילה כזו תביא את ישראל למצב הרבה יותר טוב"

יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד (צילום: דוברות ההסתדרות)
יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד (צילום: דוברות ההסתדרות)
עמר כהן
עמר כהן
כתב כלכלה
צרו קשר עם המערכת:

 "צריכים לקבוע תהליך שיעלה את שכר המינימום ל 6,000 שקל תוך כמה שנים", אמר יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, בכנס השנתי של התאחדות התעשיינים. "אני רוצה שניכנס גם למתווה שיטפל בקשישים. אנחנו צריכים אתכם שתהיו אתנו בנושא הזה", הוסיף. נשיא התאחדות התעשיינים הפורש, שרגא ברוש אמר כי: "בעסקת חבילה כזו או אחרת לאורך כמה שנים, אם פורסים את העלאת שכר המינימום יחד עם הנושא של הקשישים לארבע שנים, אנחנו יכולים לעשות את זה. מדינת ישראל תהיה במצב הרבה יותר טוב".

שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים הפורש, בוועידת ישראל לתעשייה. (צילום: עמר כהן)
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים הפורש, בוועידת ישראל לתעשייה. (צילום: עמר כהן)

במסגרת מפגש מיוחד שהתקיים היום בוועידת ישראל לתעשייה ישבו יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ונשיא התאחדות התעשיינים הפורש שרגא ברוש לשיחה משותפת על הבמה. במסגרת השיחה עלה שוב ושוב שיתוף הפעולה החשוב שנרקם בין ארגוני המעסיקים להסתדרות בשנים האחרונות.

"בקצה, יש מדינה ויש כלכלה". פתח בר-דוד את הדיון. "יש שלושה כוחות מרכזיים שפועלים – ממשלה, מעסיקים והסתדרות. בתוך המשולש הזה יש יחסי כוחות כאלו ואחרים- לפעמים על רקע אישי, לפעמים על רקע מדיניות. לפעמים המעסיקים וההסתדרות הלכו בנפרד, לפעמים יד ביד".

"אני חושב ששיתוף הפעולה בינינו הכרחי לשגשוג הכלכלה והמדינה", הוסיף בר-דוד, "בשנים האחרונות הצלחנו לייצר הישגים היסטוריים כמו פנסיה חובה, קיצור שבוע העבודה והעלאת שכר המינימום. כל ההישגים הללו הם תוצאה של שיתוף פעולה בינינו. רק אחר כך הבאנו את האוצר לשולחן".

בתשובה סיפר ברוש על תחילתו של עידן שיתוף הפעולה בין הארגונים: "אין לי אלא להצטרף למה שארנון אמר. אבל זה לא טבעי. לפני 13 שנה כשהתחיל הרומן הזה, בכנס באילת הכרזנו על כך והיו מי שאמרו שתוך חודשים ספורים זה יתפרק. אני שמח שהם טעו. בהתחלה זה היה חשבונאות, אני ויתרתי לך קודם, תוותר אתה עכשיו. אבל מהר מאוד עברנו ליחסים מסוג אחר. כשאחד אמר לשני על זה אני לא יכול לוותר, השני קיבל והלך לחפש פתרון אחר".

"כשאתה משתף פעולה ביחד זה בעצם כל המשק. כל העובדים וכל המעסיקים. ולכן הממשלה מבינה שאין לה ברירה אלא להצטרף. השיטה הזו הובילה לירידה דרמטית במספר ימי השביתה, הביאה לשגשוג ולהישגים ובכך צריך להמשיך".

בהמשך הדברים התייחס בר-דוד לדיון שהתקיים קודם לכן בכנס בנושא מודלים של העסקה גמישה, כשאמר "לדעתי במובן של הסדרה אנחנו רחוקים משם. זה לא אומר שאין גמישות אבל מדינת ישראל היא לא דנמרק. אני ראיתי ניסיון לעשות הסדרה של גמישות מול האוצר וזה לא הולך. צריך לחשוב איך מתקדמים בעניין הזה. כרגע אני לא רואה את המהפכה של הגמישות מתרחשת בלי שמטפלים בנושאים אחרים". 

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד ושרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים הפורש, בוועידת ישראל לתעשייה, 2 בדצמבר 2019. (צילום: עמר כהן)
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד ושרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים הפורש, בוועידת ישראל לתעשייה, 2 בדצמבר 2019. (צילום: עמר כהן)

בר-דוד התייחס לנושא נוסף הקשור להשתנות שוק העבודה בעולם: "אני יותר מוטרד מהנושא של דיגיטציה ואובדן של מקומות עבודה. אנחנו נצטרך לראות איך מתמודדים אובדן של עשרות מקצועות עם עשרות אלפי עובדים שיצטרכו לעשות שינוי במקצוע שלהם". 

ברוש התייחס לנושא של העסקה מהבית וקיצור שעות העבודה כשאמר כי "אין ספק שהעומס על הכבישים מהווה עול נוראי על המשק שפוגע בפריון. אנחנו עוסקים במשק כולו. יושב כאן ידידי אמיר חייק, נשיא התאחדות בתי המלון. ברור שהחדרנית או המלצר לא יכולים לעבוד מהבית. גם בתעשייה, הרתך לא יכול לרתך מהבית. אז ברור שמדובר בענפים מסוימים ומקצועות מסוימים. גם אצלי כשהמזכירה הולכת ללדת היא עובדת מהבית שלושה חודשים ואני לא מרגיש הבדל. מקום העבודה חשוב לה".

באשר למתקפה על בתי הדין לעבודה אמר בר-דוד "אנחנו רואים מתקפה על בתי הדין לעבודה כמו שאנחנו רואים מתקפה כוללת על בתי המשפט. זה דבר שלא יעשה. זה מקומם. גם לי וגם לשרגא יש אמון מלא במערכת המשפט כולה ובמיוחד בבתי הדין לעבודה. התפקיד של בתי הדין לעבודה הוא לאזן את הכוחות בין העובדים למעסיקים. לכן הקמנו אותם. לא נשכח שבתי הדין לעבודה הוקמו בהסכם קיבוצי. מאז הם התקדמו בצורה נהדרת".

לדבריו הוסיף ברוש כי "כשהעלו את הרעיון לבטל את בתי הדין לעבודה נזדעקתי שזה לא ייתכן וכתבתי מכתב לנשיאת העליון. רוב בתי הדין עסוקים בתהליכי גישור. לא נתקלתי בהרבה מצבים שהדברים לא מסתיימים שם. השופט מציע פשרות ואנחנו מתיישרים והתהליך לא נפסק". עוד הוסיף ברוש בגילוי לב כי "כולנו אוהבים לכעוס על עובדי הנמלים אבל זו כבר לא המציאות היום. גם העובדים וגם המעסיקים מבינים את כללי המשחק ומגיעים לממוצע של חיה ותן לחיות".

לקראת סוף השיחה ביקש בר-דוד להעלות נושא נוסף ואמר "אני חייב לומר משהו. אנחנו ביחד, יש מדינה ויש משק. אי אפשר להתעלם ממה שקורה במדינה ומרמת הלחצים שפועלים היום בתוך הכאוס הפוליטי. אני שומע מאחורי הקלעים בשיח בין המפלגות דיון בהעלאת שכר המינימום כדי לצבור נקודות פוליטיות. שמעתי את זה מכמה מפלגות. אני פונה אליכם שרגא והמעסיקים. אנחנו רוצים להוביל את שוק העבודה לבד. בלי המפלגות. אנחנו צריכים לקבוע תהליך שיעלה את שכר המינימום ל-6,000 שקל תוך כמה שנים. יוקר המחיה עולה, המפלגות מתחילות להתערב ואנחנו צריכים למצוא את המתווה הנכון בינינו". עוד הוסיף בר-דוד "אני רוצה שניכנס גם למתווה שיטפל בקשישים. אפילו על חשבון העובדים המשרתים. אני מוכן לוותר בכל מיני דברים ולתת במצ'ינג למדינה כדי שקצבת הקשישים תעלה. זו התוכנית שלי לשנה הקרובה. אני צריך אותך שתהיה איתי בנושא הזה".

על פניה זו השיב ברוש "זה לא סוד שלפני שנה וחצי המעסיקים העלו את הנושא של חרפת הרעב של הקשישים בישראל. 300,000 אנשים שחלקם עבדו. זו חרפה. עשינו ועדה בראשותו של שישישנסקי. הגענו למספרים שצריך להגיע אליהם כדי לייצר מצב שאין אף קשיש עני בישראל. צריך 3 מיליארד שקלים. אנחנו רצינו לשים מיליארד וחצי שקל שהם 3 עשיריות אחוז הפרשה לביטוח הלאומי. הלכתי עם זה לשר האוצר. לצערי זה לא עבד. יש לי התכתבויות איתו על כמה הנושא חשוב לו, אבל הוא לא קידם את זה". ביחס לנושא העלאת שכר המינימום אמר ברוש "בעסקת חבילה כזו או אחרת לאורך כמה שנים, אם פורסים את העלאת שכר המינימום יחד עם הנושא של הקשישים לארבע שנים, אנחנו יכולים לעשות את זה. מדינת ישראל תהיה במצב הרבה יותר טוב".

זוהי אינה הפעם הראשונה שברוש חובר להסתדרות בניסיון לקדם את העלאת שכר המינימום בישראל. ב-2011 נחתם הסכם בין הסתדרות בראשות עופר עיני לבין נשיאות הארגונים העסקיים בראשותו, בעקבותיו עלה שכר המינימום מ-3,850 ש"ח עד ל-4,300 באוקטובר 2012. זאת, על אף התנגדות חריפה באוצר ובבנק ישראל, שטענו כי העלאה שכזו תעלה את אחוז האבטלה. ב-2014 ו-2015 נחתמו בין ההסתדרות למעסיקים הסכמים שהובילו להעאה האחרונה בשכר המינימום מ-4,300 ש"ח ב-2014 ל-5,300 ש"ח כיום, גם אז – בניגוד לעמדת האוצר.

בפועל, המשיכה האבטלה בישראל לרדת והגיע אף עד לשפל היסטורי של 3.4% באוקטובר האחרון. זאת, לצד ירידה במדד אי השיוויון בישראל, המוסברת על ידי בנק ישראל בהעלאת שכר המינימום. עם זאת במאי שנה שעברה כבר הביע האוצר פעם נוספת התנגדות להעלאת שכר המינימום, וככל הנראה יתנגד לכך גם כעת על רקע התפיסות השמרניות המקובלות בקרב הפקידות.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד ושרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים הפורש, בוועידת ישראל לתעשייה, חותמים על אמנת 'מיוצר בישראל'. 2 בדצמבר 2019. (צילום:עמר כהן)
יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד ושרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים הפורש, בוועידת ישראל לתעשייה, חותמים על אמנת 'מיוצר בישראל'. 2 בדצמבר 2019. (צילום:
עמר כהן)

בסיום המפגש חתמו השניים יחד עם נורית הראל, נציגת מטה 'מיוצר בישראל' במשרד הכלכלה, על האמנה להעדפת מוצרים תוצרת הארץ.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!