השביתה במערכות התחבורה הציבורית בצרפת, על רקע רפורמה ממשלתית במערכת הפנסיה, נכנסה היום (שבת) ליומה ה-24 והפכה לשביתה הארוכה ביותר בתחום התחבורה במדינה מזה 33 שנים. השביתה, שהחלה כשביתה כללית של מיליוני עובדים בענפי החינוך, התחבורה, התקשורת, הביטחון, שדות התעופה, הרפואה והמשפט, צומצמה בעיקר לתחום הרכבות בשלושת השבועות האחרונים, אולם האיגודים המקצועיים הכריזו על שביתה כללית נוספת שתחל ב-9 בינואר.

שיחות המשא ומתן בין האיגודים המקצועיים לבין נציגי הממשלה לא הביאו עד כה לפתרון הסכסוך, שהחל לאחר שהממשלה בראשות הנשיא עמנואל מקרון הודיעה על רפורמה במערכת הפנסיה של עובדי המדינה והחברות הממשלתיות. הרפורמה החדשה תאלץ את העובדים לפרוש בגיל מבוגר יותר או לספוג קיצוץ בתשלומי הפנסיה שלהם. נכון להיום מערכת הפנסיה בצרפת היא מהרווחתיות ביותר בעולם – גיל הפרישה הממוצע בה עומד על 61.5, וקצבת הפנסיה הממוצעת עומדת על 1,422 אירו (כ-5,490 שקלים).

המחאה בפריז. 5 בדצמבר 2019. (AP Photo/Thibault Camus)

במסגרת המאבק כנגד הרפורמה הושבתו בשבועות האחרונים לסירוגין כמחצית מקווי הרכבת הבין עירונית, הרכבת המהירה, הרכבת הפרוורית והמטרו בפריז, מה שהוביל להפסדי ענק מצטברים של מיליארדי אירו לחברות הרכבות ולעסקים שונים, במיוחד בענף התיירות בבירה פריז. ארגוני עובדים הוציאו מקרנות השביתה שלהם כבר למעלה ממיליון אירו לתשלום משכורות לעובדים השובתים. חלק נכבד מהכסף הזה גויס בקמפיין גיוס המונים למען העובדים, עובדה שיכולה להעיד על תמיכת של אזרחי צרפת בשביתה.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

השביתה בצרפת סיפקה גם כמה מחזות נדירים: אחד מהם הוא הופעת בלט ברחוב, בימים הקרים של חג המולד. הרקדניות והנגנים של האופרה בפריז, המושבתת כחלק מהמחאה, העלו ביום שלישי את מופע הבלט המפורסם 'אגם הברבורים' של צ'ייקובסקי ברחבה שמחוץ לבית האופרה, על רקע תפאורה מחאתית. מאות עוברי אורח שהזדמנו למקום נעצרו וצפו בבלט. עד כה בוטלו 45 מופעי בלט, אופרה וקונצרטים בבית האופרה של פריז כחלק מהשביתה, והשביתה גרמה למוסד להפסד של לא פחות משמונה מיליון אירו. עובדי בית האופרה מוחים גם הם על הניסיון לפגוע בהסכם הפנסיה שלהם – הסכם שנחתם לראשונה מול נציגיו של לואי ה-14 ב-1698.

סוגיית הפנסיה בצרפת עוררה בעבר שביתות כלליות ומאבקים חברתיים רחבי היקף. ב-1995 ביקש הנשיא דאז פרנסואה מיטראן לערוך רפורמה כללית בפנסיה, מה שהוביל לשביתה כללית של שלושה שבועות, בה שותקה המדינה כולה. מיטראן נאלץ לוותר על עיקרי הרפורמה שלו והסתפק בשינויים מזעריים.

ב-2013 העביר הנשיא דאז ניקולא סרקוזי רפורמה בפנסיה, שכללה את העלאת גיל הפרישה וקיצוץ תשלומי הפנסיה. הוא עשה זאת אחרי שביתת ענק של כשני מיליון עובדים והפגנות בכל רחבי המדינה. המהלך השנוי במחלוקת של סרקוזי היה אחד הגורמים להפיכתו לאחד הנשיאים השנואים ביותר של הרפובליקה. אחד הצעדים הראשונים של יורשו, פרנסואה הולנד, היה ביטול הרפורמה שהוביל סרקוזי.

המחאה בפריז. 10 בדצמבר 2019. (AP Photo/Thibault Camus)

הפנסיה הממשלתית אותה מנסה הנשיא המכהן עמנואל מקרון לשנות היא מערכת רווחתית מורכבת, במסגרתה פועלים 42 מסלולים שונים המתחשבים במצבו הכלכלי והמשפחתי של העובד. הרפורמה החדשה נועדה לאחד את מערכת הפנסיה ולקבוע שני גילי פרישה קבועים, אחד לנשים והשני לגברים. על פי הכללים המוצעים, מי שיבקש לפרוש מוקדם יותר יאלץ לוותר על חלק מהתשלומים להם הוא זכאי. לטענת הנשיא מקרון, המערכת הנוכחית אינה הוגנת ויקרה מדי. פרשנים פוליטיים בצרפת מעריכים כי הרפורמה בפנסיה תקבע את הטון בחלקה השני של הקדנציה שלו, בה הוא עשוי לנסות להעביר רפורמות קשות אחרות.

לפי אחד הסקרים, שנערך בראשית דצמבר, 69% מהציבור הצרפתי תומך בשביתה, בעיקר בקרב בני 18 עד 34. לפני כחודש ציינו בצרפת שנה למחאת 'האפודים הצהובים' שהחלה כנגד רפורמה במחירי הדלק שהוביל הנשיא מקרון ונמשכת מאז, מדי יום שבת, בעשרות ערים גדולות במדינה. פעילי 'האפודים הצהובים' חברו לאיגודים המקצועיים במחאה הנוכחית, חיבור רחב המזכיר את זה שנעשה במחאה הגדולה של אביב 2016 שכונתה 'לילה בעמידה'.