לאחר שהופסקה בשל מגבלות המשרד להגנת הסביבה, הרצת מאגר לוויתן תתקיים ככל הנראה ביום שלישי הקרוב. המתקנים שעל האסדה נבדקו לקראת הנישוב, ותוצאות הבדיקה המשלימה אמורות להתקבל מחר (שני) בבוקר, מה שיסיר את המכשול האחרון של שלב זה בהרצה ויקדם את כניסת המאגר להפקת גז בשגרה.

המשרד להגנת הסביבה פרסם ביום שישי האחרון כי אישר למפעילת אסדת לוויתן – נובל אנרג'י לפרסם הודעה לציבור בדבר מועד הנישוב באסדת לוויתן שצפוי להתקיים ביום שלישי הקרוב, בכפוף לעמידה בכל התנאים הסביבתיים המקצועיים של המשרד. לפי בדיקת "דבר" האישור אמור להינתן כאמור ביום שני בבוקר, לאחר קבלת תוצאות מבדיקה משלימה אחרונה, אשר מוודאת כי המכשור של האסדה מכויל כהלכה ומסוגל לעמוד בעומסי הפעולה. עוד הדגיש המשרד כי לא יתפשר "על עמידה בתנאים המקצועיים לביצוע הנישוב כפי שנהג עד כה, באופן הבטוח ביותר לציבור, ועם זאת, מחדד כי אין כל הנחיות מיוחדות לציבור ביום זה, וכי ההשפעה על איכות האוויר באזור החוף מול האסדה תהיה מזערית. אין כל מקום או הנחיות לפינוי תושבים ולפי חוות הדעת של כל המומחים, לא צפוי כל סיכון לציבור בעת הנישוב".

הפגנת שומרי הבית בכיכר הבימה בתל אביב, יולי 2018. (באדיבות ארגון שומרי הבית)

בארגון שומרי הבית, שמתנגד לאסדת לוויתן, מתכוננים לקיים הפגנה בקריית הממשלה בת"א בזמן הנישוב. בארגון הפנו טענות רבות כנגד חברת נובל אנרג'י והמשרד להגנת הסביבה, שמטילות ספק בבדיקות המקדימות שבוצעו, ועליהן מסתמך המשרד. לטענת הארגון, המודלים עליהם מסתמכים במשרד נוקטים בהנחות בסיס מקלות מדי. עם זאת, גם לפי הערכה עצמאית ממומחים ישראלים שהזמין הארגון, ריכוזי הבנזן באיזור חוף הכרמל יגיעו בשיא הפעילות ל-36% מריכוזי היממתי המקסימלי לפי התקן הישראלי וגם זאת לא ברור למשך כמה זמן.

הדו"ח נכתב על ידי המדענים פרופסור דוד ברודאי מהטכניון, מומחה לפיזור מזהמים, ופרופסור אורי דיין מהאוניברסיטה העברית, מומחה מזג אוויר ואקלים. תקן הבנזן בישראל הוא אחד מהמחמירים בעולם והוא לא כולל רק הגבלה על רמת החשיפה השנתית, אלא גם על רמת החשיפה היממתית.

ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית בניהול סיכוני בריאות, אמרה בראיון ל"דבר" כי "אין סיבה להתפנות מהבתים בחוף הכרמל בזמן הנישוב". עוד אמרה כי הקריאה להתפנות מבוססת על שימוש לא נכון בעיקרון הזהירות המונעת. לדבריה, "רק כאשר יש עדות מוצקה לבעיה יש סיבה לשנות התנהגות. חוסר מידע או מידע לא מדויק זה לא טוב, אבל לא מעיד בהכרח על בעיה".

ד"ר חגית אולנובסקי (קרדיט: האגודה לאקולוגיה ומדעי הסביבה)

לגבי פעולת האסדה בשגרה, מדובר ברמות פליטה נמוכות לעומת היקפי הפליטות לאוויר בזמן ההרצה. בארגון אדם טבע ודין קיימו השוואה בין מודלים שונים שהעריכו את השפעת הפליטות מהאסדה בשגרה על החוף, כאשר חוות דעתו של ד"ר אריה ונגר מהארגון היא שהחשש לזיהום אוויר מהאסדה אינו חמור, והשפעה מסוימת עשויה להירשם רק בשילוב בין תנאים מטארולוגים קשים ונדירים לתקלה ממושכת באסדה בה גז נפלט מהאסדה ללא כל טיפול – בדומה לנישוב שמתרחש במשך יומיים בשלב ההרצה.

עוד טענו בארגון, כי קרבת האסדה לחוף, במקום בו חלים חוקי התכנון והבניה של ישראל, הפיקוח והאכיפה על פעולת האסדה יהיו עדיפים על אלו שנעשו באסדת "תמר". אסדה זו נבנה במרחק 23 ק"מ מול חופי אשקלון ובאותה עת היתה מחוץ לחוק. האסדה פלטה לאוויר פי 30 תרכובות אורגניות נדיפות (VOC) ממה שהצהירה מפעילתה. החלת החוק על האסדה התרחשה רק לאחר כמה שנים. בעקבות דרישות של המשרד להגנת הסביבה הותקנה באסדה מערכת להפחתת פליטות. לפי בדיקה שהזמינה נובל אנרג'י מדובר בהפחתה של 99.5% של הפליטות לעומת המצב הקודם. המשרד להגנת הסביבה פרסם מספר דיגומים שביצע להערכת האפקטיביות של המערכת, אך הערכות ודאיות יתפרסמו רק בשנה הבאה, עם פרסום דו"ח מרשם הפליטות לסביבה השלם של שנת 2019.