דו"ח של משרד החינוך שבדק את רפורמת סייעת שנייה והתפרסם בימים האחרונים מצביע על היענות חיובית של צוותי הגנים לרפורמה ומציין אותה כהצלחה. עם זאת, יישומה המלא עוד רחוק מלהסתיים שעה שאין מספיק כח אדם, ומערך הכשרת הסייעות ממילא לוקה בחסר.

בשנת 2012 החל משרד החינוך ליישם את אחת ההחלטות המרכזיות שעלו בוועדת טרכטנברג – חקיקת חוק חינוך חינם מגיל 3, שהכניס כ-300 אלף ילדים למערכת החינוך הציבורית בישראל. לאור הגידול המשמעותי בכמות הילדים גובשה רפורמת הסייעת השנייה, שעלותה המוערכת כיום נאמדת בכ-400 מיליון שקלים, ונועדה לשפר את הרווחה בגנים ולייצר סטנדרט פדגוגי חדש. "הרפורמה מבטאת שינוי תפיסתי-מערכתי במערך הגיל הרך במדינת ישראל", כתב משרד החינוך. "היא מאפשרת הזדמנות למעבר מניהול היררכי בירוקרטי לניהול דיאלוג רשתי, המקדם שותפות וייחודיות, אוטונומיה, יזמות וביטוי אישי".

מאות סייעות גנים בחולון הפגינו מול עיריית חולון בדרישה לשפר את תנאי העסקתן, 16 באוקטובר 2018 (באדיבות דוברות ההסתדרות)

רפורמת הסייעת השנייה, שהחלה להיות מיושמת משנת הלימודים תשע"ו (2015-2016) תחת כהונתו של שר החינוך הקודם, נפתלי בנט, נפרסה בפריסה ארצית והייתה מוקד גאווה למשרד אך במקביל, לוותה בביקורת רבה. סייעות רבות דיווחו על עומס בעבודה, מחסור מתמיד בסייעות, ואי-התייחסות כללית למצב תנאי העבודה הכולל של הסייעות, שעדיין לא קיבלו מענה לדרישותיהן בנוגע לשכר והגנה מפני תביעות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

הדו"ח, שנכתב על-ידי הרשות הארצית להערכה ומדידה בחינוך (ראמ"ה), סקר לאורך שנת הלימודים תשע"ז (2016-2017) כ-1,700 גננות וסייעות ומצא ש-90% מהן הביעו שביעות רצון מהרפורמה וטענו שהיא פועלת לטובת צוות הגן ועונה על צרכי הילדים. כ-80% מהסייעות ציינו שהוספת הסייעות הורידה מהעומס, העלתה את ההספק בעבודה והורידה את רמת העייפות.

על-פי הדו"ח, ניכר שנדרש עוד זמן ליישום המלא של הרפורמה. לפחות לתקופת הזמן בו התבצע הסקר, 60% מהסייעות דווחו שעדיין אין חלוקת תפקידים מוגדרת בין הסייעות והחלוקה מתבצעת לפי הצורך של כל גן וגן, למרות שלעתים מדובר בבחירה העצמאית של הגנים להתנהל כך. 76% מהסייעות דווחו שהיחסים בין הסייעות מתנהלים באופן שוויוני, ושרוב הסייעות מצאו בשותפתן לעבודה דמות משמעותית ומלמדת, ושרק במקרים בודדים דווח על גנים שנאלצו לפרק את צוות הגננות.

בעוד 90% מהסייעות דיווחו על שביעות רצון גבוהה מההשתלמויות של הסייעות, רק 70% מהסייעות דווחו על כך שביישובים שלהן ישנן השתלמויות לסייעות. ביישובים הערביים רק חצי מהסייעות (55%) דווחו שהייתה השתלמות בשנתיים שקדמו לסקר. כעת הסייעות דורשות מהמדינה עיגון של שנת שבתון ואת הרחבת מערך ההשלמה וההשתלמויות לסייעות.

מאות סייעות גנים בחולון הפגינו מול עיריית חולון בדרישה לשפר את תנאי העסקתן, 16 באוקטובר 2018 (באדיבות דוברות ההסתדרות)

הביקורת על כך שמערך ההכשרה אינו מספק נשמעה גם היא ברקע הרפורמה, שלטענת רבות מהסייעות, שמה דגש רב על הבאת כמות גדולה של סייעות, ולא התעסקה מספיק בהתמקצעות שלהן – על כך מעיד גם משרד החינוך ומציין שהראיונות עם מנהלות מחלקות גני ילדים ברשויות ועם המפקחות העלו את נחיצותה של השתלמות לסייעות מכיוון שסייעות חדשות שנקלטו נמצאו לרוב נטולות ניסיון והכשרה בעבודה במסגרות חינוכיות בגיל הרך.

"בגלל שהרפורמה התחילה ברגע האחרון זה פגם באיכות הסייעות שנכנסו לגנים", ציינה אחת המפקחות בדו"ח. "חשוב שתהיה תעודה של מטפלת. יש קושי של חלק מהסייעות בהתנהגות ובתקשורת עם ילדים".

"היינו צריכים לגייס סייעות באופן לא רגיל", ציינה מנהלת מחלקת חינוך. "בדרך כלל סייעת מתחילה כמחליפה, אחר כך משלימה ורק אז נכנסת לגן. קלטנו סייעות שרצו לעבוד. לא הייתה לנו הרבה אפשרות למיין". בין המטרות שצוותי הגנים דרשו לשים בראש סדר העדיפויות לשינוי עמדה הדאגה להכשרה בסיסית ממוקדת לכל הסייעות החדשות ויצירת מערך שייתן מענה הולם למילוי מקום.

בנוסף לכך דרשו הצוותים החינוכיים, לצד שיפור השכר ויצירת הגדרת תפקידים ברורה, לשנות את המונח "סייעת שנייה" למונח "סייעת נוספת", כדי למנוע מראית עין שלפיה הסייעת הראשונה והוותיקה היא הבכירה יותר מבין השתיים, וטיפול בתופעה שבה סייעות נוספות בגנים שבהם עובדות שתי סייעות, משמשות כמילוי מקום לסייעות שלא הגיעו לעבודה בגנים אחרים.

תופעת "ייבוא הסייעות" עלתה מספר פעמים בקרב סייעות בשנה האחרונה, בין היתר גם בתוך הסתדרות המעו"ף בעוד סייעות רבות דיווחו על כך שהן "מוזזות" ממקום עבודתן כדי למלא מקום של סייעות אחרות מפאת היעדרויות. בחלק מהיישובים הפעולה החריגה הפכה לפרקטיקה ממש. באוקטובר האחרון למשל הסתדרות המורים בחרה להשבית את הגנים בעיר חולון לאחר הישנות מקרים בהן דווח על "תיזוז" גננות בעיר.