סטודנטים ומרצים באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, הפגינו היום (שלישי) בדרישה להעביר את עובדי הניקיון במוסד להעסקה ישירה ובמחאה על הקיצוץ בתקציב הניקיון המטיל לדבריהם עומס נוסף על העובדות. "האוניברסיטה חוזרת על התקליט השבור, שהקיצוצים הם מידתיים, הגיוניים ביחס לגודל הקמפוס ולא יפגעו בסגל ובסטודנטים. והעובדות? מה איתן. שקופות", כך אמרו יו"ר תא "אופק" באוניברסיטה, נועה חסידוב והמתרגלת נועם קרון שהשתתפו בהפגנה. "אוניברסיטת בן-גוריון חרטה על דגלה את ערכי המוסר וההומניזם, אבל מרשה לעצמה להתייחס לעובדות שלה כאל מספרים שצריכים לעמוד ביעדים. לא רואה אותן כבני אדם, או את הקשיים שהן מתמודדות איתם. עובדות שקורסות מהרגליים, שמתעלפות מהחום, שמגיעות לעבודה גם כשהן חולות. עובדות שאוכלות במחסן כי אין להן חדר לשבת בו, עובדות שרק מייחלות שמישהו יבדוק את השטח שהן צריכות לנקות ויגיד אם זה אנושי".
באוניברסיטת בן-גוריון מועסקות כ-240 עובדות ניקיון באמצעות חברות קבלן, רובן המכריע נשים. בתחילת החודש הודיעה הנהלת האוניברסיטה על קיצוץ של 4% בתקציב הניקיון וטענה כי אינו צפוי להשפיע על רמת השירות. לטענת המוחים, הקיצוץ בהחלט ישפיע על זכויות עובדות הניקיון, שצפויות לעמוד בעומסי עבודה כבדים יותר.
"'האוניברסיטה הכי חברתית' ממשיכה להתעלם מתפקידה החינוכי והערכי ורואה עצמה כגוף כלכלי גרידא. האוניברסיטה נוקטת במגמת צמצום תקציבי הניקיון לאורך שנים – כי הכי קל לקצץ משעות העבודה של עובדות קבלן מוחלשות ולא מאוגדות, שמקבלות בקושי את שכר המינימום שמגיע להן", מסרו המפגינים. "האוניברסיטה מקצצת כל פעם קצת, כדי לא להלהיט את השטח, ובינתיים? העובדות קורסות תחת עומס פיזי ודרישות לא אנושיות", הוסיפו. לדברי המפגינים, אוניברסיטת בן-גוריון קמה בנגב מתוך מחשבה של ממשלת ישראל כי מוסד אקדמי מוביל ושוקק יהווה מנוע מרכזי לקידום ולצמיחת הנגב כולו. "מתוך כך, האוניברסיטה ראתה עצמה מאז ומתמיד מחוייבת לחתור ללא ליאות ובאופן מתמיד למען קידום, פיתוח וצמיחת הנגב, והעיר באר שבע בירתו. בפועל, האוניברסיטה מנצלת באופן מחפיר את האוכלוסייה הכי מוחלשת באזור. העסקה ישירה זה הפתרון היחיד שישמור על זכויות העובדים והעובדות, ויראה אותן כבני אדם שווים. לא נקבל כל סוג העסקה פוגענית ונצלנית שהוא", אמרו.
הפעילות הקריאו דברים שנמסרו להן על-ידי אחת מעובדות הניקיון שנמנעו מלהפגין בעצמן, מחשש שייאלצו לשלם על-כך מחירים אישיים. "כבר 25 שנה אני עובדת פה, ומתביישת. מתביישת בזה שאני עובדת קבלן. 25 שנה באותו מקום ולא מרגישה שום שייכות למקום הזה. שואלים אותי על התנאים שלי, ואני מתביישת. אני מפקחת ומנהלת קרוב ל-40 איש, ואני צריכה להתבייש בזה. יש 'בוקר טוב' ושיח שטחי, אבל מבחינתם – אני לא עובדת פה. כמו עוד אחת שעוברת ברחוב ובמקרה את מכירה, אומרת שלום מנומס ועוברת הלאה. אף אחד לא יודע מה קורה בהעסקה קבלנית, מה קורה בפנים. אף אחד לא חושב 'איך עובדי קבלן מרגישים?' מרגישים נורא ושותקים, יודעים שהם עובדי קבלן. מי אני בכלל? ההרגשה היא שאני שווה פחות".
"עובדות הניקיון היו כאן לפני שרובנו הגענו לכאן. הן נמצאות פה מוקדם בבוקר לפני שאנחנו מגיעים בכל יום, ונשארות פה אחרי שאנחנו עוזבים בכל יום. לא יכול להיות שהן לא נחשבות לחלק מהקהילה האקדמית", אמר פרופ' דני פילק מהמחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטה. "גם הפתרונות שמתבשלים כעת של חברת בת שתעסיק את כל עובדות הניקיון באוניברסיטאות – זו דרך נוספת להגיד 'הן לא חלק מאיתנו'. ואנחנו אומרים: 'הן כן חלק מאיתנו!'. היעד היחיד האפשרי, המוסרי והמקובל זה העסקה ישירה".
"שנים אמרו לנו שכלכלית זה לא מסתדר, שאף אחד לא עושה את זה. אבל אוניברסיטת חיפה לא פשטה את הרגל, וסמינר הקיבוצים לא פשט את הרגל, ומכללת אורנים לא פשטה את הרגל. זה אומר שזה אפשרי", אמר פילק, כשהוא מתייחס למוסדות אקדמיים אחרים, שכבר קלטו את עובדי הניקיון בהם להעסקה ישירה. "הטיעון הכלכלי אינו טיעון תקף – זה לא שלא יכולים, הם לא רוצים!".
מאוניברסיטת בן-גוריון נמסר ל"דבר": "מבדיקה שערכנו מצאנו שתקציב הניקיון של האוניברסיטה גבוה ביחס לגודל הקמפוס בהשוואה למוסדות אחרים. לאחר בחינה מחודשת של צרכי האוניברסיטה הוחלט על הפחתה קטנה של כ-4% מתקציב הניקיון. צמצום התקציב הינו מידתי ופרופורציונלי ומשמעותו צמצום בהיקף שירותי הניקיון אשר ניתן על-ידי עובדי ועובדות הניקיון. לפיכך לא תהיה עבודה נוספת על עובדי הניקיון. יתר על כן קליטת עובדים חדשים נמשכת והחודש בלבד נקלטו ארבעה עובדי ניקיון חדשים". כמו כן ציינו: "האוניברסיטה עוסקת ומתרכזת במחקר והוראה, על כן את שרותי האבטחה, האחזקה והנקיון היא מקבלת מחברות מתמחות, בדומה לארגונים דומים במשק – כולל הכנסת, בתי המשפט, בתי החולים וכדומה".
