דלק קידוחים דיווחה לבורסה על גילוי פוטנציאלי נוסף של נפט וגז בשטח חזקת לוויתן. על פי ההודעה, הושלם עיבוד נתונים של סקר סייסמי חדש, בו התגלו שני מבנים גיאולוגיים העשויים להכיל נפט וגז (פרוספקטים) שנערך ע"י חברת NSAI. העיבוד המחודש נעשה בעקבות גילוי מאגר זוהר (OHR) במצרים, בו התגלו משאבים עצומים במבנה גיאולוגי בעל מאפיינים דומים.
אמדן המשאבים הנוכחי מכיל טווח עצום של אפשרויות, בהסתברויות שונות, הנע בין כ-104 מליון חביות נפט בהסתברות גבוהה, 380 מליון חביות בהסתברות של כ- 18%, ועד 1.7 מיליארד חביות בהסתברות נמוכה מאוד. הסקרים עצמם התבצעו עוד בשנים 2010-2009, וכעת דלק ושותפותיה במאגר לוויתן, בוחנות האם וכיצד לבצע קידוח גישוש במבנים שנסקרו מחדש שהם בעלי פוטנציאל לתגלית חדשה.
מנכ"ל דלק קידוחים, יוסי אבו, ציין כי "העיבוד הסייסמי שביצענו והידע שנצבר מפעילות קידוח והפקה במזרח הים התיכון, לרבות במצרים ובקפריסין, סייעו לנו לזהות שתי מטרות נפט בשכבות העמוקות שמתחת למאגר לווייתן. נבחן את האפשרות להעמיק ולטייב את המידע כדי לבסס החלטת קידוח, בין היתר, באמצעות בחינת הכנסת שותף אסטרטגי בעל ידע וניסיון במבנה קרבונטי ובחינת ביצוע סקר סייסמי ייעודי למטרות העמוקות."
לפי המצגת למשקיעים המבנה החדש נמצא בשכבה גבוהה יחסית של האדמה שמתחת לקרקעית הים.
ככלל, קידוחי נפט הם עמוקים יותר ומסוכנים יותר לסביבה מקידוחי גז. הערך המסחרי של גילויי גז ונפט חדשים תלוי ביכולת למכור אותם – כלומר מכלול של תשתיות הפקה, תשתיות הובלה, לקוחות ותמחור רווחי.
מה התוחלת של השקעות חדשות באנרגיה פוסילית בעידן של משבר אקלים?
בשונה מגז, שהוא דלק פוסילי בעל שיעור סגולי נמוך של זיהום, נפט הוא חומר מזהם מאוד. השימוש בשני החומרים תורמים תרומה משמעותית להתחממות כדור הארץ ולמשבר האקלים, שהדרך להפחתת השפעתו מחייבת הפחתה בשימוש בדלקים אלו למינימום או לאפס מוחלט.
מחד, מדינת ישראל מחוייבת להפחתת השימוש המקומי בנפט כדי למתן את משבר האקלים, ומנגד מחזיקה במדיניות עידוד של משרד האנרגיה לחיפוש תגליות נפט וגז. האינטרס הממשלתי הוגדר מחדש על ידי ועדת ששינסקי ב-2011 ומתמקד בנתח כספי מרווחי משאבי הטבע ולא בשיקולים אחרים. שנתיים מאוחר יותר, הגדירה ועדת צמח מדיניות הגבלת יצוא, כך שיישמרו עתודות גז מסויימות לשימוש בישראל. המגבלות הללו רוככו בכדי לעודד פעילות חדשה בתחום חיפושי הגז והנפט במימי ישראל.
איתור מקורות גז חדשים עשוי להגדיל את עתודות הגז של ישראל, אך הפקת נפט כרוכה בכניסה לסיכונים סביבתיים חדשים סביב הפקתו, ומדובר במשאב שאין לישראל כל קושי לייבא אותו כיום.
בכוונת משרד האנרגיה, להעביר החלטת ממשלה שתמנע רכישת רכבים המונעים בבנזין או בסולר בשנת 2030. אם זה יקרה, ישראל תהיה בין הראשונות בעולם לנהוג כך. באותו הזמן, לא רק שאין מדיניות ממשלתית לצמצום מדורג של פעילות הקידוחים בעתיד עד להפסקתה, לא כלפי גז ולא כלפי נפט, אלא דווקא מדיניות לעידוד פעילות זו.
מדובר בדילמה עולמית – מתי מותחים את הקו בין הרצון להיגמל מדלקים פוסיליים לבין הטלת מגבלות ואיסורים על הפקתם? עד כה הזינוק בשימוש באנרגיות מתחדשות לא הצליח להקטין את הביקושים לנפט וגז, בשל זינוק גדול עוד יותר בדרישה הכוללת לאנרגיה. מחירי הגז צונחים בעיקר בשל שפע של היצע גז, בחלקו מקידוחים רבים מהשנים האחרונות, שנשענים על יכולת טכנולוגית משופרת לבצע סקרים סייסמיים ולאתר מאגרי גז בים.
לפי ידיעה מהגארדיאן הבריטי, באירופה מתמודדים עם הרצון לעבור לכלכלה דלת פחמן בשנת 2050, לצד המשך האפשרות להשקיע כספי ציבור בהיקף של 29 מיליארד אירו בפרויקטים של תשתיות אנרגיה פוסילית. אם אכן יצליח האיחוד במאמץ להיגמל מאנרגיות אלה, הרי שהשקעות חדשות אלו נמצאות בסיכון גבוה להפוך ל'נכסים תקועים', שלא מחזירים את ההשקעה ואין מה לעשות איתם.
סיכון דומה, ואף גדול יותר, מוטמע ביוזמה להקים את צינור הגז הימי הארוך בעולם בין ישראל לאירופה. פרויקט זה צפוי לעלות כ-7 מיליארד דולר, לטובת אספקה של 20 BCM בשנה לכל היותר לאירופה, אשר צורכת מעל 400 BCM בכל שנה.
