דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ט"ו בשבט

חג האילנות / רגע לפני שנוטעים: האם עצים חדשים הם הפתרון למשבר האקלים?

אירוע נטיעות של קק"ל ליד מודיעין לרגל ט"ו בשבט. (צילום: גיל יערי/פלאש90)
אירוע נטיעות של קק"ל ליד מודיעין לרגל ט"ו בשבט. (צילום: גיל יערי/פלאש90)

יוזמה בינ"ל קבעה יעד נטיעה של טריליון עצים ברחבי העולם כדי למתן את המשבר | אלון רוטשילד ואלי חביב מהחברה להגנת הטבע מצאו כי במקרים רבים מהלך כזה בישראל עלול דווקא לפגוע בטבע | "מי שרוצה לשמור על האקלים ועל הטבע בט"ו בשבט" אמר רוטשילד ל'דבר', "שיסע יותר בתחבורה ציבורית במקום לנטוע"

מור הופרט
מור הופרט
סביבה ואופנה
צרו קשר עם המערכת:

ט"ו בשבט, חג האילנות, ממש מעבר לפינה, ועם התגברות הדרישה לטפל במשבר האקלים עולה לא פעם הרעיון של נטיעות עצים המוניות כגורם ממתן למשבר. מאמר חדש של אלון רוטשילד ואלי חביב מהחברה להגנת הטבע, שהתפרסם בגיליון הנוכחי של מגזין "אקולוגיה וסביבה", טוען כי זהו לא פתרון אפשרי עבור ישראל. רוטשילד וחביב אף מזהירים שפרויקטים של נטיעות בהיקפים רחבים, מהסוג שאושר לאחרונה בפורום דאבוס, עלולים דווקא לפגוע בטבע ולהחריף את המשבר.

"הבעיה הכי גדולה עם הנטיעות, היא שזה נתפס כפתרון קסם. מי לא אוהב עצים? קל להגיד 'בואו נשתול עץ במקום לחפש פתרונות במקומות הכואבים'" מסביר רוטשילד בראיון ל'דבר', "כאנושות, אנחנו אוהבים ללכת לפתרונות קסם שלא מצריכים עימות עם אנשים ואוכלוסיות שונות."

"כאנושות, אנחנו אוהבים ללכת לפתרונות קסם", אלון רוטשילד (באדיבות המצולם)
"כאנושות, אנחנו אוהבים ללכת לפתרונות קסם", אלון רוטשילד (באדיבות המצולם)

"הפוליטיקאים מבינים שעדיף להם לספר את הסיפור של הנטיעות מאשר למשל לייקר טיסות ודלקים" הוא מוסיף, "זה לא נשאר ברמת התיאוריה. יש מי שמנסה להפוך את למציאות". דוגמה לכך ניתן לראות בעובדה שאחת התוכניות המרכזיות למאבק במשבר האקלים שיצאו מהפורום הכלכלי העולמי בדאבוס בינואר האחרון, היא יוזמה לנטוע טריליון עצים, המתבססת ברובה על מחקר שפורסם בכתב העת המדעי הנחשב 'Science' שזכה לקיתונות של ביקורת. אפילו נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שידוע כמכחיש משבר האקלים, תמך ביוזמה.

עניין של גאוגרפיה

עצים ידועים בתור "ריאות ירוקות" הסופחות פחמן דו חמצני מהאוויר כחלק מתהליך הפוטוסינתזה, עובדה זו לצד הקישור, המוחלט כמעט, שמבצעת תרבות המערב בין "טבע" ו"יערות", הופכים אותם בעיני רבים למעין פתרון קסם, שיאזן את פליטות הפחמן הדו חמצני של האנושות וימתן את משבר האקלים. עמדה זו קיבלה חיזוק משמעותי עם הפרסום ב-'Science', ביולי האחרון, לפיו נטיעות המוניות בהיקף של כחצי טריליון עצים ברחבי העולם, על שטח כולל של תשעה מיליארד דונם, יצליחו לקבע כשליש מפליטות הפחמן (העברתן מפחמן דו חמצני באוויר לפחמן אגור בצמח בקרקע) שנפלטו מאז המהפכה התעשייתית ולמתן את ההתחממות הגלובלית.

רוטשילד, מצידו, מזכיר כי חלק ניכר מהפחמן בעולם מקובע לא על ידי עצים. "חצי מהפחמן העולמי מקובע בכלל באוקיאנוסים. אז מי שחרד ממשבר האקלים, שיקדם שמורות טבע ימיות ויאכל פחות טונה ולוקוסים."

במסגרת המחקר, שעורר בינתיים מחלוקות חריפות בעולם, מיפו החוקרים היכן בכל מדינה ניתן יהיה לבצע את הנטיעות ההמוניות. בישראל מיפו החוקרים שטח בהיקף של כ-1.2 מיליון דונם כפוטנציאל ייעור. "במאמר התגובה שלנו פתחנו את המפות של מחברי המחקר ובדקנו איפה הם מציעים לייער בישראל" מסביר רוטשילד, מנהל תחום המגוון הביולוגי בחברה להגנת הטבע, "ראינו שרוב השטחים המוצעים הם במדבר יהודה או אזורי בתה (שטחים עשבוניים, מ.ה), ומיד הבנו שמישהו התבלבל פה. שילבנו עוד מפות ונתונים וגילינו שחלק מהשטח הוא בכלל בנוי או חקלאי". רוטשילד וחביב, יש לציין, לא לבד, חוקרים במדינות נוספות בדקו אף את השטחים המוצעים באזורם והגיעו למסקנות דומות על אזורים שאינם ניתנים לייעור או בעלי איכות אקולוגית שתיפגע כתוצאה מהמהלך.

"מישהו התבלבל פה", נוף בתה עשבוני ברמת הגולן. אפריל 2019 (צילום: ענת חרמוני/פלאש90)
"מישהו התבלבל פה", נוף בתה עשבוני ברמת הגולן. אפריל 2019 (צילום: ענת חרמוני/פלאש90)

על פי רוטשילד וחביב, 87% מהשטחים שסומנו כפוטנציאל לייעור בישראל אינם רלוונטיים בפועל לנטיעות יזומות. 46% מהם מצויים בשטחים בנויים וחקלאיים או  בכאלה בהם יש כבר חורש טבעי. 34% ממוקמים באזורים צחיחים, בהם יורדים פחות מ-200 מ"מ גשמים בשנה, ועל כן לא מתאימים לנטיעת יערות. 7% מהשטחים המוצעים הם חלק משמורות טבע וגנים לאומיים, שיער נטוע ייפגע במערכת האקולוגית שלהם.

גם 13% הנותרים, מציינים השניים, הם הרובם שטח צחיח למחצה, עם קשיי תכנון וקניין, או באזור המאופיין בצמחיית בתה, שיחים או שטח עשבוני להם חשיבות אקולוגית רבה שתיפגע על ידי נטיעת יערות.

"בקומראן לא יהיה יער, לצערי או לשמחתי" אומר רוטשילד, "אזורים מדבריים כמו הנגב, או עשבוניים כמו רמת הגולן, לא אמורים לתמוך ביערות. לראייה יערות נטועים בנגב, כמו יער יתיר לא נובטים באופן טבעי". מלבד זאת, הוא מציין כי "בקליפורניה למשל, שיש בה אקלים ים תיכוני כמו שלנו עם שריפות בסוף הקיץ, גילו שדווקא צמחייה עשבונית היא מאגר פחמן טוב יותר מעצים, כי בקיץ הפחמן יורד לשורשים ולפקעות מתחת לאדמה במקום להיפלט לאוויר במקרה של שריפה."

לא נובט באופן טבעי, יער יתיר (צילום: Okedem/ ויקימדיה)
לא נובט באופן טבעי, יער יתיר (צילום: Okedem/ ויקימדיה)

 

"משבר האקלים הוא לא עניין של כמה פחמן אנחנו פולטים או סופחים. התפיסה של איזון הפליטות היא פשטנית ולא מתאימה למציאות של בתי גידול", קובע רוטשילד. לטענתו, "יער הוא נקודה כהה שאוגרת חום. כשנוטעים יער באזורים בהירים שמחזירים את קרינת השמש, כמו אזורים מדבריים, יובשניים למחצה או מושלגים, יכולה להיות ליער דווקא השפעה מחממת. זה כמו ללכת עם חולצה שחורה בבאר שבע באמצע הקיץ."

מלבד סוגיית החזר הקרינה, עולה גם סוגיית הטבע הקיים באזור המיועד לנטיעות. "כשאתה בא לייער אזור טבעי, אתה לא בא לשטח ריק" הוא מסביר, "כשבאים לשתול בשטח שיש בו בתה, בשטח הזה יש המון פחמן שאצור בצמחייה. כשבאים עם טרקטור והורסים את השיחים כדי לפנות מקום לנטיעת העצים, אז גם משחררים את הפחמן שאצור בשיחים וגם פוגעים בבית הגידול הטבעי". בנוסף, הוא אומר, הנטיעות עלולות לפגוע בבעלי החיים והצמחים הייחודיים הקיימים בבית הגידול שלא מותאמים לסביבה מיוערת, כי הם צריכים יותר מרחבים, או אור. "יש הרבה להפסיד מהייעור" הוא מדגיש.

לקדם את הפתרונות האמיתיים

"קוראים לי אלון, ואני אוהב עצים" מזכיר רוטשילד, ומוסיף כי "אין לנו שום בעיה עם נטיעות בשטחים שהם מופרים (מפורצים על ידי עבודות עפר, מ.ה). גם בתוך ערים לעצים יש תרומה רבה ברמת המיקרו-אקלים. אבל מפה ועד ללכת לייער אזורים טבעיים עם תפקוד אקולוגי נהדר יש מרחק משמעותי". מעבר לכך, הוא מדגיש, "זה מעכב פתרונות אמתיים למשבר האקלים". עם זאת, חשוב לו להבהיר כי "על המקומות בהם כבר יש לנו יערות וחורשים צריך לשמור מכל משמר."

לדבריו, "תרומתה של ישראל למיתון השפעות שינוי האקלים צריכה להתמקד בשמירה על מערכות אקולוגיות טבעיות המסייעות במניעת שרפות כמו שטחי הבתה הפתוחים, וכמובן בהפחתת פליטות באמצעות מיזמי חיסכון וייעול השימוש באנרגיה, דוגמת התקנת פאנלים סולריים על גגות ומעבר לתאורה חסכונית". כמו כן, הציעו רוטשילד וחביב במאמרם לעודד נטיעת עצים במרחב העירוני וביישובים כמרכיב במיתון איי חום עירוניים, ולא בשטחים הטבעיים הפתוחים.

לקראת החג, המקושר בתודעה הישראלית עם נטיעות, אמר רושטילד לסיכום כי "אני מציע שבמקום לנטוע, תטוסו פחות. תיסעו בתחבורה ציבורית, או בקארפול במקום ברכב פרטי, תאכלו בשר פחות פעמים בשבוע. מי שרוצה לשמור על האקלים ועל הטבע הייחודי של ישראל בט"ו בשבט, שיחליט החלטה כזאת במקום לנטוע עצים."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!