חקירת תאונת המנוף ביבנה, שהביאה למותם של ארבע עובדים, מצויה לקראת סיומה – אך ככל הנראה בכוונת המשטרה לסגור את התיק בלא להמליץ על הגשת כתבי אישום, כך פורסם אמש (שלישי) בחדשות כאן 11. הסיבה לסגירת התיקים היא לקונה בחוק, שאיננו מגדיר את ההסמכה הנדרשת להרכבה, פירוק ותחזוקת עגורני צריח בישראל.
התאונה ארעה באתר של חברת נאות שמיר ביבנה, ב-19 במאי, בשעה שהארבעה עבדו בפירוק מנוף מדגם POTAIN MD208 שבבעלות חברת 'רמא מנופים'. פירוק המנוף הסתבך, ואחת הזרועות שלו קרסה כשהיא גורמת למותם של ארבעת העובדים: בן דקלו, יונתן סבג, גיל חזאזי וסרגיי סמיונוב.
אמש, בכנס בנושא הבטיחות באתרי הבניה שנערך על ידי לשכת עורכי הדין בתל אביב, דיברה רפ"ק יעל אהרונוביץ', ממלאת מקום מפקדת מפל"ג פל"ס לחקירת תאונות עבודה בלהב 433, ואמרה: "תיקי תאונות העבודה הם מהתיקים היותר מורכבים להוכחת אשם פלילי". לדבריה, לשם הגשת כתב אישום נדרש להוכיח באשר לכל אחד מהחשודים כי חלה עליו חובת זהירות, כי הפר אותה, וכי ישנו קשר סיבתי בין ההפרה לבין תוצאות התאונה. "הרף הראייתי הנדרש במשפט הפלילי הוא מאוד גבוה. לכן התיקים הללו אינם פשוטים בכלל, והרבה פעמים יש פער גדול בין זה שאתר מסויים נראה כמפגע בטיחותי לבין היכולת שלנו בסופו של דבר לבסס ראיות מספיקות לכתב אישום".
לדבריה הגיבה ד"ר הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, אשר הדגישה כי "הפרה של חוקי הבטיחות, גם במידה ולא ניתן להוכיח שתרמה באופן ישיר למחדל ולתוצאותיו, הינה עבירה פלילית שניתן להעמיד עליה לדין".
משפחתו של אחד ההרוגים, סרגיי סמיונוב מבאר שבע, תבעה לפני כחמישה חודשים את המדינה, בטענה כי היעדר החקיקה מהווה כשלעצמו רשלנות, שתרמה להתרחשות התאונה. "למעשה על פי המצב החקיקתי הקיים היום במדינת ישראל, כל אדם יכול לקחת ארגז כלים ולהפוך להיות 'מרכיב ומפרק עגורנים' וזאת מבלי שאותו 'בונה עגורנים' יעבור הכשרה מינימלית", נכתב בכתב התביעה שהוגשה באמצעות עו"ד ישראל אסל. "למעשה אדם שמחליט להיות בונה עגורנים יכול לקום בבוקר ולהחליט לעבוד בתחום זה ואם הוא עושה כן, הוא אינו מפר את הוראות פקודת הבטיחות בעבודה ותקנותיה או כל איסור פלילי אחר".
המשפחה אף הדגישה כי עוד טרם האירוע, קראו בתי המשפט למדינה להסדיר נושא זה בתיקים קודמים. התביעה, על סך 3.1 מיליון שקלים, כוונה כנגד מינהל הבטיחות והבריאות במשרד העבודה, משרד התחבורה, יצרנית המנוף ונציגתה בישראל שלא פעלו לכאורה ליידע את המשתמשים על כך שתאונה דומה באותו הדגם ארעה בשנת 2005 בנורווגיה, בעלי המנוף שקרס, הקבלן המבצע, והחברות שנשכרו לשם פירוק המנוף.
"מה מסתתר מאחורי המילים 'לקונה בחוק' או 'מחדל רגולטורי'? עובדה פשוטה: למרות שהמנוף קרס בגלל כשל בסדר הפירוק שלו, אין את מי להאשים, והמשטרה לא יכולה להצביע על אחריותו הפלילית של איש" מסרו מארגון קו לעובד. "בפועל, רשימת האחראים למחדל ארוכה. מדובר בשנים רבות, ואחראים מיניסטריאליים רבים. מנופים המשיכו לקרוס, אנשים המשיכו לשלם בחייהם, אבל התחום לא הוסדר למרות שהכתובת הייתה על הקיר". לדבריהם, גם מאז התאונה הקשה, לא תוקנו עדיין התקנות באשר להרכבת ופירוק מנופאים, והסכם הבטיחות בין המדינה להסתדרות טרם ייושם במלואו. "מדובר באחת הסכנות הקטלניות ביותר לעובדים, ולעוברי אורח, מצויות שם בחוץ, ואיש לא לוקח על כך אחריות. מישהו צריך לתת על כך את הדין".
ממשטרת ישראל נמסר לדבר כי המשטרה מעדכנת רק בתום החקירה, בהתאם להנחיות המשפטיות.