לאחרונה פרסם מינהל הבטיחות במשרד העבודה והרווחה הנחיות חדשות בנוגע להפעלתן של משאבות בטון. בשנים האחרונות ארעו מספר תאונות קשות וקטלניות באתרי בניין בהן היו מעורבות משאבות בטון. לכאורה זהו צעד מבורך, המקדם את הבטיחות בענף הבנייה, אלא שבוועד הארצי של מנהלי העבודה טוענים כי ההנחיות החדשות – שאינן כוללות קביעת הסמכה למפעילי המכונות הכבדות והמסוכנות – רק מטילה על מנהלי העבודה עומס נוסף ואחריות שלא הוכשרו לעמוד בה. גם משרד העבודה עצמו מודה כי מנהלי העבודה נושאים כבר היום בעומס בלתי סביר ונדרש שינוי בהגדרת אחריותם.
משאבות בטון הינן כלים כבדים המותקנים על משאית, ומצוידים במנופים הידראולים באורך עשרות מטרים, המזרימים בטון בלחץ לשם ביצוע עבודות יציקה. בשנים האחרונות משאבות הבטון היו מעורבות במספר רב של תאונות עבודה. רק בשנה שעברה נהרגו שלושה עובדים כתוצאה מפגיעת צינור המשאבה, ובשנת 2018 נהרג עובד כתוצאה ממגע בין זרוע המשאבה לקוו מתח גבוה, ועובד נוסף נפצע באורח קשה באותן הנסיבות.
כל אדם הרוצה בכך, ועושה רישיון על משאית – יכול בפועל להיות מפעיל של משאבות בטון מסוכנות
הנחיות החדשות מטילות על מנהל העבודה לא רק לתכנן את מיקום המשאבה ולהנחות את העובדים בסביבתה על עבודה נכונה ושימוש באמצעי המגן – אלא גם לוודא כי השימוש בה נעשה 'בהתאם להוראות היצרן', ואף להעריך את יכולת נשיאת העומסים של הקרקע ואת אופן פיזור העומסים הננקט על ידי המפעיל. מובן, שמדובר בתחומים שאינם חלק מהכשרתם של מנהלי העבודה. עוד נדרש מנהל העבודה למנות גם "משגיח'"על עבודת היציקה מבין עובדיו, אשר יהא אחראי "לפקח על מפעיל המשאבה" כך שהמשאבה על כל חלקיה לא תתקרב לקווי חשמל, לוודא שאין שינוי נראה לעין בקרקע, ולפקח על תנועת משאיות הבטון כדי שאלו תיעשה בצורה בטוחה.
"מינהל הבטיחות והבריאות במשרד העבודה הופך אותנו אחראים על עבודתם של מפעילי משאבות הבטון, מהם אינו דורש שום רישיון או הסמכה ייחודית להפעלת המכשיר. כל אדם הרוצה בכך, ועושה רישיון על משאית – יכול בפועל להיות מפעיל של משאבות בטון מסוכנות" אמר ל'דבר' יו"ר ועד ארצי של מנהלי העבודה בבניה ותשתיות בהסתדרות עובדי הבניין והעץ, אמנון שינדלר. "עשו מאיתנו שוב שעירים לעזאזל ומוסיפים לנו עוד אחריות בלתי סבירה ובלתי צודקת – כדי להסיר אחריות זו מהמינהל עצמו. אנחנו כמובן ניאבק בזה בכל כוחנו, באמצעות ההסתדרות". יש לציין כי על פי רוב, מפעילי המשאבות אינם עובדי האתר, מנהלי העבודה אינם מכירים אותם, והם מתחלפים תדיר.
גם במשרד העבודה עצמו מודים, שמנהלי העבודה נושאים כבר היום באחריות עודפת, שאינה מאפשרת להם לבצע תפקידם כראוי ומסכנת את העובדים באתרי הבניה. כיום, הם הגורם היחיד באתרים, הנושא באחריות פלילית לבטיחות באתר, זאת על אף שסוגיית הבטיחות היא רק חלק מתפקידם הראשי – שהוא דווקא קידום הבניה וניהולה. רק לפני כארבע חודשים הציג משרד העבודה דו"ח השפעות רגולציה לקראת רפורמה לחלוקה מחדש של האחריות על בטיחות באתרי הבניה, מסיבה זו ממש. במשרד אף הדגישו כי מצב קיים קיים זה הופך את מנהלי העבודה למעין 'כולא ברקים', ומונע את שיפור מצב הבטיחות בענף.
יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והעץ, יצחק מויאל, הבהיר אף הוא כי ההנחיות החדשות אינן מקובלות על ההסתדרות. "יש המון בעיות עם נושא המשאבות. נהרגו עובדים כתוצאה מהיעדר רגולציה בתחום, היעדר הנחיות ברורות והיעדר אחריות ברורה למבצעי העבודה בתחום. עם זאת, נעשה הכל שלא יפילו שוב את האחריות על מנהלי העבודה שגם כך כורעים תחת העומס. אי אפשר להפוך אותם לשק החבטות של הענף". לדבריו, בימים אלה דנה ההסתדרות עם התאחדות הקבלנים בוני הארץ, במאמץ להציג תוכנית משותפת לרפורמה לחלוקת האחריות לבטיחות באתרי הבניין. בין הצדדים ישנה הסכמה שאחד הנושאים הנדרשים להסדרה, הוא הגדרת האחריות לבטיחות גם על קבלני המשנה המספקים שירותים שונים לאתרים דוגמת חברות ההובלה והשאיבה של הבטון.
בוועד מנהלי העבודה, מציעים לחייב את מפעילי משאבות הבטון בביצוע הכשרה ייעודית והוצאת רישיון ייעודי לכלי. על אף שהפעלת משאבות בטון דומה ביותר באופיה להפעלתו של מנוף נייד, מבחינה הנדסית ובטיחותית, להפעלת מנוף נייד נדרשת הכשרה מיוחדת בת יומיים ותעודה – ואילו הפעלת משאבות דורשת רק רישיון נהיגה על משאית מתאימה. מפעילי המשאבות נדרשים על פי המסמך החדש שפרסם משרד העבודה "להפעילן בהתאם להוראות היצרן". לכאורה, הם אמורים גם לעבור הכשרה מצד נציגי היצרן או המשווק, אלא שכמובן שאין דרך אפקטיבית לוודא שאכן עשו זאת.
המצב בתחום משאבות הבטון דומה למצב בתחום ההרכבה והפירוק של מנופים. גם שם לא הוגדרה הכשרה ברורה ותעודה לבעלי המקצוע, על אף המסוכנות המובהקת של העיסוק לעובד ולציבור הרחב. אסון המנוף ביבנה במאי האחרון, בו נהרגו ארבעה עובדים, חשף כי למעשה כל אדם עם הכשרה בסיסית של עבודה בגובה, יכול לכאורה להיכנס לתחום. לאחרונה פורסם כי נראה שאיש לא יעמוד לדין בגין האסון, בדיוק בשל לקונה חוקית זו. עם זאת – משפחתו של אחד ההרוגים בחרה לתבוע את המדינה, בטענה שלהפקרות רגולטורית זו היתה לכאורה תרומה ממשית להתרחשות האסון.
